“מקובל לראות במאבק ל'שקיפות' מאפיין של השמאל. תמיר משרטטת יפה בחלקו הראשון של הספר את האופנים שבהם הדרישה לעודף שקיפות ומה שהיא מכנה 'אחריותיות ממארת' היא דווקא מנגנון להחלשת המגזר הציבורי לקראת הפרטתו - ולקראת כניסתם של גורמים עיסקיים או פרטיים בעלי אינטרסים לשטחים שהמדינה היא זו שאמורה להיות אחראית עליהם. היא מראה גם כיצד הבירוקרטיה של ה'שקיפות' ומשפטיזציית היתר משמשים ככלים לצמצום ההוצאה הציבורי”
קרא ביקורת מלאה ←