הספר כתיבה לא תמה עוסק ביצירתן של שלוש סופרות ישראליות מרכזיות - יהודית הנדל, עמליה כהנא-כרמון ורות אלמוג, אשר פעילותן הספרותית משתרעת על פני תקופה של כחמישים שנה. פרישה נרחבת זו פותחת פתח להתחקות אחר אופן היענותן של השלוש לתמורות שהתחוללו במציאות ובספרות הישראלית ומאפשרת מעקב אחרי היקף התעניינותן בשאלות הקשורות לחוויית הקיום הנשית ולמעמדה של האשה-הסופרת, על רקע התגברותה שלביקורת התרבות הפמיניסטית בעולם המערבי. מהם הסימנים המעידים על מודעותן, המפורשת או המוצנעת, של היוצרות לגבי מיקומן הנבדל בשיח הספרותי הישראלי? אלו ייצוגי נשיות עולים ביצירתן ומהי זיקתם של אלה לסטריאוטיפים מסורתיים? מהיכן נובע ``הסיפור הנשי`` ומהו תוקפו וסמכותו של הקול הנשי? כיצד מגדירה ``הבת`` את זהותה המינית? כיצד היא בוררת לעצמה את דרכה בין מורשת האב למורשת האם, והיכן היא מציגה את עצמה ביחס לשיח הלאומי - היהודי או הישראלי? שאלות אלה ואחרות הן שמנחות את המחקר המקיף והמרתק שלפנינו. המחברת פורשת דיון מעמיק ומקורי ביצירתה שלכל אחת משלוש הסופרות בנפרד. היא מבליטה את הייחודי ביצירת כל אחת מהן, ובה בעת מבקשת לחשוף את המשותף להן כיוצרות המבצרות לעצמן עמדת שיח נוכח הממסד הספרותי, הגברי בעיקרו, דרכי המחקר שהיא נוקטת מתאפיינות בשילוב ויישום מתוחכם של שיטות ותובנות שגובשו במסגרת התיאוריה והביקורת הפמיניסטית האנגלו-אמריקנית והצרפתית. פנינה שירב, חוקרת ספרות, עומדת בראש הצוות לספרות באגף לתכניות לימודים במשרד החינוך והתרבות וכותבת תכניות לימודים וחומרי הדרכה בתחום זה....
