“במילה אחת? השתעממתי!
הספר כתוב בצורה גרועה. במתכונת הנוכחית, אין לי ספק שהספר, שהוא מעין "ספר זכרונות" של המחבר על הילדות שלו במרוקו, עשוי לעניין את משפחתו וחוג חבריו ומכריו.
אבל אין בכתיבה שום-דבר שעשוי למשוך את הקורא ה"זר", שאינו מכיר את המחבר.
הכתיבה טרחנית וחוזרת על עצמה. המחבר כותב שוב ושוב את אותם דברים. גם אם המטרה היא להעביר מסרים מסוימים, אין צורך לחזור עליהם, מילה במילה, לאורך כל הספר”