אגי משעול

אגי משעול

סופרת


» ספרים של אגי משעול שנקראים עכשיו:

מחברת החלומות
אגי משעול
1.
'יכולתי בצעד אחד לחבר אדמה לשמים', כתבה אגי משעול בפתח אחד מקובצי שיריה, והיא אמנם עשתה זאת. שירתה מחברת עולם של ארציות מוחשית, חושנית, ישראלית - מקומית עם עולם שמימי של הארות מטפיזיות ואפילו מיסטיות, של מדיטציה ששואפת למצב של 'הוויה' טהורה הקרובה אל 'הריק הנקי', של ניסיונות לפתוח את פרח הקודקוד אל 'אור אחר'. את החיבור בין שני העולמות משיגה המשוררת באמצעות מתווכים פואטיים רבים, שהחשובים שבהם הם השפה העברית הישראלית הנמרצת והריתמית, הנעה בין המצאות מטפוריות מבריקות לטונליות דיבורית חיונית עד גבול העגה, והראייה ההומוריסטית, שהמשוררת מכנה אותה 'ליצן התמיד של התודעה', המכוונת בראש ובראשונה אל ה'אני' עצמו. שירתה של אגי משעול עברה בשלושים שנות יצירה התפתחות ארוכה, שראשיתה בעולם פנימי נזיל ומפוצל, המשכה בפריצה נועזת ומשחררת לעולם האובייקטים הממשיים ובביסוסו של דגם התנועה בינו ובין הנפש המסוגרת, בין הערות ובין החלום; ושיאה בתנועה בטוחה בין הגבוה ביותר לנמוך ביותר, מן 'השפלה' הפנימית - הנפשית והחיצונית - החברתית 'אל כן גבוה' של מרחב קוסמי וחוכמה עמוקה. במבחר הנרחב שלפנינו מצרפת המשוררת למיטב שיריה הקודמים שירים חדשים, שבו הולכת אחיזתה ב'עקרון הממשות' ונעשית אמיצה יותר ויותר עד כדי יצירת שירה בעלת השתמעות מוסרית - חברתית תקיפה. הספר מאפשר למשוררת ישראלית גדולה, מן הדמויות המרתקות והבולטות ביותר בספרות העברית של זמננו, להשמיע את קולה השירי הצלול והמלא בכל גוני המנעד שלו. למבחר השירים הוסיף דן מירון מסה מקיפה - ניסיון ביקורתי ראשון לסקור בפירוט את התפתחותה של שירת אגי משעול, לפענח את צפניה המורכבים, ולהעריך את תרומתה הבדולה לשירה ולתרבות הישראלית....

2.
במדור מודעות האבל הצמידו אותך לאחד אינג'ינר. אפילו עכשו, אחרי שפשט את העולם הזה עדין הוא לבוש בתואר הרפאים ואילו את, סוף סוף - לצד אינג'נר....

3.
יש הבדל מהותי בין שירי חלום לבין שירים על חלום. שירים על חלום אינם שונים משירים אחרים שנכתבו בשיתוף - פעולה עם המחשבה. אבל שירי חלום הם אלו שנחלצו בזמן מן התודעה, לפני התערבותו של השכל, שטבעו מן הסתם לחשוב, והם משמרים את אווירת החלום והגיונו האחר. חלום הוא כמו פילם רגיש בתוך מצלמה, פילם הנשרף לאורם של רשמים חיצוניים, ולכן אין לזוז ואין לפקוח את העיניים לפני שחזורו. השחזור כמוהו כגיבוי, או לחיצה על מקש ה - Enter לתוך הזכרון, וחדר - החושך, הגוף, צריך להיות מוגף כאשר מעבירים מן הוויזואלי לוורבאלי, כי כל נסיון גם ללכוד את החלום מבריח אותו לבלי שוב, בחזרה אל ארץ הידיעה....

4.
ספר זה של אגי משעול הוא מסע מתגרה, חושף, בין קומי לנואש, אל תוך השפלה הפנימית של הגוף - נפש. אגי משעול זכתה בפרס ראש הממשלה לשנת תשנ``ה. ספריה הקודמים: נני ושנינו/עקס 1971; שריטה של חתול/הקיבוץ המאוחד 1978; גלופ/הקיבוץ המאוחד 1980; יומן מסע/כתר 1987; יונת פקסימיליה/ (ריתמוס) הקיבוץ המאוחד 1991...

5.
אז מה היה לנו? ריחו המתוק של האלמון, השמש הכתמה, המצירת, המתגלה לפתע במטח האור הראשון כשחוצים אפרסמון לרחב, תכלת לפני הצהרים של פרחי העלש, בשדה כלו, אשכול ברלה על גבעול של חצב והיתה גם המלה "נחליאלי". מה עוד היה לנו? קרויאם ציקדות, כבשים ורדים במדרון השמים והפלומה הרכה, המנשקת, בתחתית אוזנו של החתול וזהו, נדמה לי כל מה שהיה לנו היום...

6.
7.
בספרה ביקור בית מביאה אגי משעול את מסע שירתה לתחנה חדשה. מצד אחד, מכילים שירי הקובץ את כל החיבורים והקישורים, שקוראי שירתה הרבים למדו לאהוב בקבציה הקודמים: חיבור בין הומור לרצינות, גישור בין עולמנו החברתי היומיומי, המוכר והאכזר לעתים, למה שמובדל ממנו, מרחף מעליו, או מסתתר מפניו בעומק האפלולי של העצמי, תיווך בין טבע ובעלי חיים לתרבות ולמוסר, מיזוג של פיכחון מבעית לעתים, מבודח במקרים אחרים, לבין חלימה שאינה מתפוגגת. מצד שני, השירים נמצאים כבר במקום מרוחק, שבו עדיין לא ביקרו מרבית קודמיהם. המשוררת עורכת "ביקור בית" - לא רק בבית ילדותה, בית הוריה ניצולי השואה, תוך חישוף נטול פשרות של סודותיו, אלא גם ובעיקר בבית המטפורי, ביתו של אדם, שהוא הפנימיות הנסתרת והגלויה שלו. כך נעשה ביקור הבית שלה הזדמנות לחשבון נוקב עם העצמי, הזולת ועם מקורות עצב, בדידות ופחד שלא נחשפו במלואם עד כה. עם זאת, כדין המטפורה ה"רפואית" המונחת ביסוד הכותרת של הספר, השירים מצביעים גם על תהליך הכתיבה כעל רצף של החלמה, איחוי חתכים ומילוי חסכים. ביקור בית הוא קובץ שירים בוגר ובשל של משוררת מרכזית בשירה הישראלית של זמננו. ...

8.
אגי משעול היא ילידת הונגריה, בת לניצולי שואה. מתגוררת בפכר מרדכי ועוסקת בחקלאות ובהוראת ספרות. בעלת תואר שני מטעם האוניברסיטה העברית, וכלת פרס ראש הממשלה - 1995. ספריה הקודמים: ``נני ושנינו`` (עקד, 1971), ``סריטה של חתול`` (הקיבוץ המאוחד, 1978), ``גלופ`` (הקיבוץ המאוחד, 1980), ``יומן מטע`` (כתר, 1987), יונת פקסימיליה (הקיבוץ המאוחד - ריתמוס, 1991), ``השפלה הפנימית`` (הקיבוץ המאוחד - ריתמוס, 1995), ``The Swimmers``, מהדורה דו לשונית (Poetry Ireland, 1998)....

9.
10.
11.
12.
13.
באחד מן השירים המכונסים בקובץ זה מתארת אגי משעול כיצד החורף "העיף מן העצים את כל הלירי" כדי לחשוף את "מיבנה העומק" המתגלה בעירום הגרום של גזע אפור וענפיו. בשיר אחר היא מסמנת את דרכו של הקיץ המתגלה לקראת סופו "כמו סלע מתוך העשב". משהו מקביל לתהליך החישוף הזה של הקשה שהסתתר תחת הרך והנעים מחבר את כל חלקי הספר הזה. אגי משעול עובדת כאן עם חומרים "קשים", גרמיים, בלתי ניתנים לכיפוף: מראות חיים כפי שהם מתגלים לאחר התפוגגותו של ה"חיסון נגד ראייה לשנים הבאות"; יחסים וקשרים אנושיים שנעשו מחוספסים וקשים במשך השנים (או שהיו כך תמיד ורק חספוסם לא הורגש בעת שעטף אותם רוך החלום); נופים ובעלי חיים שהתערטלו מכל דוק סנטימנטאלי; הוויות חברתיות שהמגע בהן כמוהו כמגע בנייר זכוכית; שירים הנכתבים והולכים אף כי "אינם אפילו נשק הרתעה"; תמונות זקנה, קירבת המוות, זיכרון ההורים והילדות – קשה, כואב, עירום מכל אידיאליזאציה. את כל אלה מזרימה המשוררת אל תוך שורות שיר דרוכות, תמציתיות, מדויקות, מושלמות, חדורות אותו צירוף של פיכחון וחמלה עצורה, שהמשוררת מכנה אותו "עצב ראייה" – עצב, לא רק מלשון עצבות ועצבים אלא גם מלשון עיצוב ועיצום; עצם ראייה – ראייה חודרת עד העצם. אלא שעצב הראייה, החף מכל רכרוכית, מתממש בשירים גם כעוצמה, המוצאת את ביטויה בריתמוס נמרץ וחיוני, בתנועה מוסיקאלית בלתי נעצרת, שמקורם בביטחון עיקש בערך של עבודת החיים הנמשכת לאורך הזמן. מי שמצמיד את אוזנו הפנימית אל גופם העירום של הגזעים והענפים המחוספסים שומע "את החיים שעוד חודש יתפרצו מבהונות השורשים" ויזנקו הלאה, מעלה, אל תוך העלווה המתנוצצת בירוק ואל תוך הציפורים שאינן אלא עיטופים של חיים ה"מנתרים מענף לענף". אמנם, הכל זורם "אל ההוא שיהיה מה שהיה". התנועה היא חזקה אך מעגלית. בכל זאת "הזמן הוא פלא", שעצי המחט תופרים "בחוט ירוק - - שנה לשנה". בין ההמשכיות המתפרצת של החיים לחזרה שלהם על עצמם ועל המשגים והחסכים שחרצו בהם שריטות בלתי נמחקות מתנהלת עבודתו הבלתי פוסקת של המשורר; עבודה מרובה והכרחית של עיבוד חומרי החיים, הבנתם הנכוחה, הצגתם הנכונה – לא רק מן הצד שבו ישנה תולעת בתפוח, אלא גם מזה שממנו מתגלה גם התפוח שבתוך התולעת. בזכות העבודה הזאת "אפשר עוד לצמוח מן הנייר" "בראש המבורך של הבוקר", כשהמשוררת ניגשת אל ה"סידור" שלו, שהוא סידור עבודה מעשי וענייני וסידור תפילה גם יחד. "סידור עבודה" הוא הספר ה 15 של אגי משעול, המתגלה בו בשיא בגרותה כמשוררת ישראלית מרכזית של זמננו....

14.
"מכורסה ירוקה הוא נוטה פתאום קדימה" – כך נפתח מחזור השירים ערה, בתנועה המפעילה כמו אפקט פרפר, מהלך רגשי של פרידה, עד ל- delete forever החותם את הספר. במשפטים דרוכים וישירים, תוך שימוש בחומרים מן המוכן, נחשפים קשרים בו זמניים- נסתרים ברובם – בין המתרחש בנפש לבין המתרחש בעולם הסובב אותה. ערה הוא ספר שיריה ה-16 של אגי משעול, מנהלת ביה"ס לשירה "הליקון". ...

15.
כרך זה מכנס את שירתה של אגי משעול בעשור שבין 2005 ל– 2015 . כלולים בו קובצי השירה מומנט (2003), ביקור בית (2009), סידור עבודה (2012), וערה (2013), כולם בהוצאת הקיבוץ המאוחד. כמו כן כלולים בכרך שירים חדשים שטרם כונסו בְּספר. * אָז כָּכָה: אֲנִי לֹא רְגִילָה לִישֹׁן עִם אֲנָשִׁים כִּי הַנְּשָׁמָה מְשַׁנָּה תְּנוּחוֹת וּבַבֹּקֶר אֲנִי צְרִיכָה שֶׁיַּעַזְבוּ אוֹתִי לבְַד. הַלֵּב אוּלַי שָׁבוּר אֲבָל אַל תִּרְאֶה אוֹתִי כָּכָה וְעִם כָּל הַכָּבוֹד לָרַבִּי מִקּוֹצְק ישֵׁ שָׁלםֵ מִזהֶּ כִּי אֲנִי מְשׁוֹרֶרֶת וְיוֹדַעַת כּמְוֹ נמְָלָה לָרֶדֶת שְׁאוֹלָה עִם סַרְגֵּל קַשׁ וְלַעֲלוֹת חֲזָרָה עִם גַּרְגֵּר חִטָּה....

16.
17.
18.
19.
בקובץ בשל זה ניצבת אגי משעול על נקודת התווך המדויקת בין פיכחון וריגוש, מודעות ו'התרחשות' חיה, בגרות ורעננות. בדימוי החוזר ומופיע בכמה מן השירים היא מתארת את עצמה כדמות הנתונה בתוך מסגרת: אישה ניצבת בפתח בית או נשקפת בחלון כשהמשקוף ואמות הסיפים סוגרים עליה, נשמונת המפרכסת בתוך גוף, אישה עירומה עטופה בבגדיה, נפש חופשית שהפנימה את מגבלותיה בזמן ובמרחב. את המשתמע מדימוי עצמי זה, המוותר על ה'התערבבות' בעולם אך נותר צמוד אל היש החי בתנועתו הבלתי פוסקת, מיישמת המשוררת במרבית הנושאים הקבועים של שירתה — זהות עצמית נשית ועל–מגדרית, מקום שהוא בית אך גם הסגר בולם, חיים מלאים המגיעים עד סמוך למסגרות השחורות של המוות, קיום לאומי–קולקטיבי שגם בו נתקלת התנועה החיה במחסומים מסוגים שונים. בכל אלה שולטת הלשון השירית הייחודית של משעול: בהירה, מובנת, שנונה, תמציתית, פוצעת לפעמים, חדורת הומור אך לא חסרת נימה של עצב כבוש, ובעיקר מחשמלת, מרגשת, ופועלת על הקורא כיסוד מתסיס ומעורר. ...

20.
התגלות מֻקְדָּם מְאֹד בַּבֹּקֶר רָאִיתִי עַל חֶבֶל הַכְּבִיסָה שֶׁלִּי מַלְאָךְ וָרֹד תָּפוּס בִּקְלִיפְּס וַחֲתַלְתּוּל שָׁחוֹר מִתַּחְתָּיו מְנַסֶּה לִתְפֹּס בְּשַׁרְווּלוֹ מבחר השירים האהוב של אגי משעול, שפורסם לראשונה בשנת 2007, ניתן כעת במתכונת עכשווית, אם כי תוכנו זהה למבחר המקורי, אחד לאחד. הספר רואה אור בשיתוף מוסד ביאליק, ירושלים....







©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ