“בז'אנר של שירה אוטוביוגרפית, בעיניי, אורית גידלי היא המשוררת המובילה בעשור הזה.
בספרה השני, בולטת התמודדתה של גידלי עם דמותה המתה של אישתו הראשונה של בעלה, המשורר אלכס בן-ארי. ההתמודדות זהו פותחת את הספר עם המחזור "שירים לאישה מתה", אולם המוטיב חוזר גם במקומות אחרים בספר. על רקע זה נמשך הדיאלוג בין גידלי לבן-ארי, אשר מתנהל בספריהם הקודמים: כך, ב"סמיכות" כתבה גידלי שיר העונה לשירו של בן-ארי "פחד”