אורית גידלי

אורית גידלי

סופרת


1.
נונה מקבלת במתנה מכשיר קסמים שמאפשר לה לראות את מה שאנשים אומרים, ואת מה שהם חושבים ולא אומרים. היא ניגשת עם המכשיר לילד שהעליב אותה, אומרת לו משהו מפתיע וכובש ועושה קסם שרק לב של ילד יכול לעשות. סיפור חכם וחם על הפער שבין הדיבור למחשבה, וחשוב מזה, על כוחו של מי שאוהב ראשון. זהו ספר הילדים הראשון של המשוררת אורית גידלי, שכתבה את שני ספרי השירה 'סמיכות' ו'עשרים נערות לקנא'....

2.
משוררת שלשון השירה היא לה מפתח טבעי לפתוח בו את דלתות העולם. המתגרה לפניה מתמיה ומאיים כאחד. בשירים חושניים אך מפוכחים. מהם שירי אהבה רבי - רוך ומהם שירי ילדות קשים. הרצופים בדימויים נועזים ומפתיעים בראשוניותם ["כאדם המדמיין טעמו של לימון","מנשק את ידי הנפרשת כמו חיבור הריסים אל עפעף"] מנסה אשה צעירה לעמוד, בפליאה, על מהות יחסיה עם אהובה, על זכרונות ילדותה ועל יחסיה עם עצמה. מיוחדים במינם בספר הם שירי התנ"ך הנדירים ביופים וההופכים את דמויות התנ"ך לאנשים המתהלכים בינינו. ברי - שיחה ועם זאת עדיין עטופים בהוד קדומים. שירים רבי - עצמה. הניצבים על הסף של מה שאינו ניתן להיאמר ומנסים, בהתמדה, לומר אותו, על אף הכל. אורי ברנשטיין אורית גידלי גרה באזור. מרצה ומנחת סדנאות כתיבה. בעלת תואר M.A. במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן - גוריון בנגב. במסלול לכתיבה ספרותית....

3.
בספר זה, ספרה השני, קולה השירי מגיע לידי בשלות חדשה, ורוקם יצירה גבישית, משברת-לב ועמוקה. ראשיתו של הספר באישה הקופצת אל מותה, ומותירה אחריה גבר וילדה קטנה. השירים מתעדים את המפגש של בת הזוג החדשה עם ההורות הקשה והזוגיות בצל הטרגדיה. לתוך הדחיסות הרגשית הזו מתערבלת גם מחלת השכחה המאכלת את זוגיותם של הסבא והסבתא, עמודי התווך של המשפחה, ולידתו של תינוק חדש אל תוך מציאות פוליטית אלימה. המחזור המסיים את הספר מלווה את הזוגיות הבשלה הנאבקת לשמר עצמה אל מול כוחו המפתה של הגבר הזר וכוחם המכלה של החיים....

4.
נוּנָה לֹא יְכוֹלָה לַעֲצֹר אֶת הַמִּלָּה שֶׁכָּל הַזְּמַן בּוֹרַחַת לָהּ מֵהַפֶּה. טוֹב שֶׁיֵּשׁ לָהּ מַחַק אֲוִיר, שֶׁאֶפְשָׁר לִמְחֹק אִתּוֹ מִלִּים שֶׁמִּתְחָרְטִים עֲלֵיהֶן. מִצַּד שֵׁנִי, טוֹב שֶׁיֵּשׁ לָהּ גַּם אֶת גִּילִי, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיד לוֹ הַכֹּל, אֲבָל מַמָּשׁ הַכֹּל, בְּלִי לִמְחֹק כְּלוּם. אוֹרִית גִידָלִי וְאַיָּה גוֹרְדוֹן–נוֹי, יוֹצְרוֹת הַסֵּפֶר הָאָהוּב נוּנָה קוֹרֵאת מַחְשָׁבוֹת, חָבְרוּ שׁוּב כְּדֵי לְסַפֵּר עוֹד עַל נוּנָה, הַגִּבּוֹרָה שׁוֹבַת הַלֵּב שֶׁלֹּא מַפְסִיקָה לַחְקֹר וְלַחְשֹׁב. סִפְרָן הָרִאשׁוֹן בַּסִּדְרָה הָיָה רַב–מֶכֶר, תֻּרְגַּם לְשֶׁבַע שָׂפוֹת, וּבָהֶן אַנְגְלִית וְסִינִית, וְזָכָה לְשִׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם. "מַקְסִים וְאִינְטֵלִיגֶנְטִי רִגְשִׁית." ווֹל סְטְרִיט ג'וּרְנָל "סֵפֶר נֶהְדָּר, מָלֵא חוּשׁ הוּמוֹר, מְתִיקוּת וְאַהֲבָה." רוּתָה קוּפְּפֶר, הָאָרֶץ "מַבְרִיק בֶּאֱמֶת." שַׁי צֵלֶר, מָקוֹר רִאשׁוֹן "כָּתוּב הֵיטֵב, מְאֻיָּר נִפְלָא וּמְגָרֶה לִקְרִיאָה וּלְמַחְשָׁבָה." מוֹר אָסָאל, לָאִשָּׁה "נוּנָה הִיא דֻּגְמָה מוֹפְתִית לְכוֹחָם (הַחִיּוּבִי) שֶׁל מִלִּים וּמַעֲשִׂים." דָּוִד רָפּ, הָאָרֶץ...

5.
אֲנִי נוֹשֵׂאת אֶת אֵינַי בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, שֶׁבּוֹ נוֹתַר רַק הַטֶּבַע: הַשְּׁאֵלָה הַזֵּהָה לַתְּשׁוּבָה. בֵּין שְׁנֵי הָעֵצִים שֶׁצּוֹמְחִים בַּדֶּשֶׁא מַבִּיט בִּי עֵץ אֶחָד שֶׁל אֲוִיר וַאֲנִי נִשְׁעֶנֶת עָלָיו, שְׁלוּחַת יָדַיִם. אִם אָדָם נוֹפֵל לְבַד בַּיַּעַר, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נוֹפֵל אָדָם לְבַד בַּיַּעַר, כָּל הַיַּעַר שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, וְלֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר. (מתוך השיר: 'כבר') ערש הוא ספר שירי פרידה מאֵם. זהו ספר שיריה השלישי של אורית גידָלי. ספריה הקודמים: עשרים נערות לקנא (ספרית פועלים, 2003) וסמיכות (סדרת ריתמוס, הקיבוץ המאוחד, 2009)...

6.
הָאַלְטֶע זִכְרוֹנוֹת עוֹבֵר בָּרְחוֹב וְקוֹנֶה זִכְרוֹנוֹת יְשָׁנִים. אֲבָל מָה עוֹשִׂים כְּשֶׁמִּתְחָרְטִים — כְּשֶׁמּוֹכְרִים לָאַלְטֶע זִכְרוֹנוֹת זִכָּרוֹן יָקָר שֶׁבִּלְעָדָיו אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ? סִפּוּר עַל שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים, עַל יָרֵחַ וְעַל יַלְדָּה שֶׁמְּדַלֶּגֶת אִתָּם מִבַּעַד לַשָּׁנִים, כָּל הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה. אֲנָשִׁים נָגְעוּ בַּיָּרֵחַ הוּא פְּרִי שֶׁל שִׁתּוּף פְּעֻלָּה בֵּין שְׁתֵּי יוֹצְרוֹת יִחוּדִיּוֹת בַּסִּפְרוּת הָעִבְרִית: אוֹרִית גִידָלִי (מְשׁוֹרֶרֶת וּמְחַבֶּרֶת רַב־הַמֶּכֶר נוּנָה קוֹרֵאת מַחְשָׁבוֹת) וְתָמִי בְּצַלְאֵלִי (מְאַיֶּרֶת הַמַּמְלָכָה הַקְּטַנְטַנָּה וּמְחַבֶּרֶת הָרוֹמָן תִּשָּׁאֲרִי). מִשִּׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת עַל כְּתִיבָתָהּ שֶׁל אוֹרִית גִידָלִי לִילָדִים: "מַקְסִים וְאִינְטֵלִיגֶנְטִי רִגְשִׁית." ווֹל סְטְרִיט ג'וּרְנָל "מָלֵא חוּשׁ הוּמוֹר, מְתִיקוּת וְאַהֲבָה." רוּתָה קוּפְּפֶר, הָאָרֶץ "מַבְרִיק." שַׁי צֵלֶר, מָקוֹר רִאשׁוֹן "מְגָרֶה לִקְרִיאָה וּלְמַחְשָׁבָה." מוֹר אָסָאל, לָאִשָּׁה...


לנונה יש מכשיר קסמים. מכשיר שהרבה מאיתנו היו רוצים שיהיה להם. המכשיר קורא מחשבות. בסיפור מתגלה לנונה שהרבה פעמים מאחורי המילים הרעות ו... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר ילדים מקסים. על תבונה ורגישות, מה היה אילו היינו יכולים לקרוא מחשבות ע"י מכשיר קסם.... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
בז'אנר של שירה אוטוביוגרפית, בעיניי, אורית גידלי היא המשוררת המובילה בעשור הזה. בספרה השני, בולטת התמודדתה של גידלי עם דמותה המתה של אישת... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ