המתרגם משול לקוקיה המבקשת להשמיע לשכנותיה את שירת הזמיר מארץ רחוקה, או לחליל המבקש לחקות בתזמורת את שירת הקוקיה: כל אחד מהם חייב לבחור בתוך מערכת הסימנים שלו את האפשרויות הקרובות ביותר למקור, שנותר במערכת סימנים אחרת. אך המתרגם חייב גם למצוא פתרון אלגנטי לבעיה המוצגת על ידי חומרי השיר בלשון היעד. כגל של גזירי עץ צחיח מטל זה על זה העולם: הנה ידחס, יקשור, יכריח, ילחץ כל חפץ את כולם, כך כל דבר חקו הושם. רק מה שאין יצמיח שיח, רק העתיד פרחו יבסם, היש - פורר ועף כפיח. תיאור זה של אטילה יוז`ף תואם את השיר כאובייקט אסתטי לא פחות מאשר את העולם. תכונותיהם השונות של המלים והצירופים, הנתונים באנדרלמוסיה מקרית כביכול - הם המגבילים זה את הזה, כך שיתקבל הרושם של ``מיטב המלים במיטב סדרן``. הספר מכיל את תרגומי השירה המקובצים של ראובן צור, בהם ביקש לממש את תפישת התרגום, אותה הוא מציג בהרחבה במסה שבסוף הספר. השירים מתורגמים מחמש שפות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, הונגרית וספרדית. קשת המשוררים המיוצגים בקובץ משתרעת החל בימי הביניים, דרך הרנסנס והבארוק, הפרה רומנטיקה והרומנטיקה, ועד הסימבוליזם והמאה העשרים. אין כאן נסיון להציע מבחר מייצג של שירת אירופה, אלא את התמודדות המתרגם עם שירים שהוא אוהב, ושנסיון תרגומן הניח לבסוף את דעתו. ראובן צור נולד בטראנסילווניה, רומניה, שפת אמו הונגרית. עלה ארצה בגיל שש עשרה, ב1949-. הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב....

``מהו סודה של צורת הסונט, שעשו אותה פופולארית בכל הדורות? מה מושך את לבם של משוררי הדורות, לשונות וסגנונות רבים כל כך? אולי אסור לשאול שאלות כאלה, ובמפולא ממך אל תדרוש``. (מתוך ``אחרית הדבר`` לספר) בספר מקובצים 37 סונטים שתורגמו על ידי ראובן צור במשך עשרות שנים, מחמש שפות: צרפתית, גרמנית, אנגלית, ספרדית והונגרית - לא מבחר מייצג, אלא, כדברי המתרגם, ``סונטים שאהבתי וסונטים שהצלחתי לתרגם במידה מסוימת של שביעות רצון``. לספר מצורפת אחרית דבר הדנה בצורתו של הסונט ובעיות תרגומו. ראובן צור הוא פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. תרגם לעברית משיריהם של פרנסואה ויון, קיטס ואחרים. חיבר ספרי מחקר רבים, במיוחד בתחום הפואטיקה הקוגנטיבית....

ספר זה דן במספר שאלות נוקבות המנסרות בעולם הביקורת: האם עלינו לגשת אל יצירות ספרות מן העבר מנקודת ראותנו המודרנית או במושגי הפואטיקה בת זמנן? האם אנחנו יכולים לדון בתהליכים פסיכולוגיים של משוררים וקוראי שירה בני זמנים רחוקים? האם עלינו להסביר תופעות פרוסודיות מסוימות ב"אילוצי המערכת הקוגניטיבית", או ב"השפעה צרפתית או איטלקית"? כאשר קונוונציות דומות מופיעות במקומות ובזמנים שונים, האם עלינו להניח שהן נדדו ממקום למקום, או שניתן להמציא אותן יותר מפעם אחת? איך נולדות הקונוונציות, לפני שהן מתחילות לנדוד? מה מקורן של העדפות שיטתיות שאין להן זכר בפואטיקה המוצהרת של המשוררים, או אפילו מנוגדות לה? המחבר מחדד את הניגודים בין הגישה הקוגניטיבית לגישה ההיסטורית; אך בעת ובעונה אחת הוא מחפש דרכים לגשר ביניהן. ראובן צור הוא פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ומוכר בארץ ובחו"ל בזכות ספריו ומאמריו העוסקים בסואטיקה קוגניטיבית. הוצאת הקיברץ המאוחד...

ספר זה חוקר את אבדן האוריינטציה הריגושית בספרות, באמנויות החזותיות ובאופרה. בין היצירות המנותחות: ייסורי איוב של חנוך לוין, שיר של שלונסקי, שני שירים מאת אבן גבירול, שירים מאת המשוררים הצרפתיים פרנסוא ויון ובודלייר, שיר מאת המשורר הגרמני קריסטיאן מורגנשטרן, שירים מאת המשורר ההונגרי אֶנְדְרֶה אָדִי, התופת של דנטה ובדיחות הזוועה. בתחום החזותי נידונים השירבושטותים (droodles), ציורי השדים והדימונים והתופת של היירונימוס בּוֹש. בתחום האופרה נידון בוריס גודונוב של מוסורגסקי. ראובן צור הוא פרופסור אמריטוס לספרות עברית ותאוריה ספרותית באוניברסיטת תל אביב. לפי מדריך אוקספורד הוא אחד האבות המייסדים של הגישה הקוגניטיבית. הוא פיתח את הפואטיקה הקוגניטיבית המבקשת לעמוד על הקשר שבין מבנה היצירה לבין האיכות האנושית הנתפסת בה, והחיל אותה בחקר החרוז, הריתמוס, המטפורה, הז'אנר הספרותי, סגנון ההכרעה של המבקר המובלע, תורת התרגום והשירה ההיפנוטית. מחקריו עוסקים בשירה עברית, אנגלית, צרפתית, הונגרית גרמנית, איטלקית וספרדית, החל בתקופת המקרא דרך שירת ימי הביניים העבריים והנוצריים, תקופת הרנסנס ועד ימינו אלה. חתן פרס ישראל בחקר הספרות הכללית לשנת תשס"ט ודוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוסנבריק....