“רצפת הדירה שלי מלאה כמעט כולה בארגזי קרטון מתפקעים בחפצים, בגדים וספרים. אפשר לומר שכולם זיכרונות, כאלו ואחרים, והאוויר מהול בריח משונה של עזיבה, וגם קצת של מקום אחר. מוזר לראות את האריזות כאן. הדברים שנאספו הותירו מקומות ריקים והציגו את הלכלוך שהצטבר כאן במהלך השנים, מאובק וביתי מתמיד. לאחר עבודות ניקיון יסודיות, מלאות בניחוחות סבוני ניקוי ותלונות, נחשפו הקירות עם הצבע הדהוי והמקולף, ריקים כל כך.”

“קטונתי מלבקר את יהודה עמיחי. מה שכתוב כאן הוא ללא סדר מכוון. אלו מחשבות בעקבות הספר. דברים שבחרתי לחלוק. אנסה לשתף אתכם במה שעלה בי. המחשבות על שירה, אדמה וזקנה, על מקום. מחשבות על בני אדם, מחשבות על מחשבות, מילים וסדר. מחשבות על מציאות. המציאות היא הכל ולא כלום. היא נתפשת בצורות שונות. היא אמורה להיות ישירה ופשוטה, אך בסופו של דבר, חמקמקה ושקרנית היא נותרת חשופה עד להבהיל, נוזלת בחלקלקות מבין האצ”

“גילוי נאות. אני מעריץ את יהודה עמיחי. אבל דווקא מהמקום הזה, של הערצה ולא סתם הערכה כנה, אני חייב להגיד שיהודה עמיחי הוא משורר עילאי אך סופר בינוני. הדוגמא הכי טובה שאני יכול למצוא היא פרלין. כן, פרלין שוקולד. ריבוע קטן ודחוס של אושר מאבקת קקאו. אתה נוגס בו ורוגע חמים מתפשט בגופך. אלו השירים של יהודה עמיחי - קבצים קטנים שלהנאה מרוכזת. הספר הוא כמו חבילה גדולה של פרלינים. כשהם באים ביחידה בודדת”

“לכל דבר יש פעם ראשונה ולא בהכרח הפעם הראשונה באמת תקרה על ההתחלה. אתה יכול לצאת עם המון בנות, עד שתפגוש את הבחורה הראשונה שתגרום לך ליפול מהרגליים. בשירים זה גם ככה, קראתי שירים לפני שנתקלתי בספרון הזה - אבל זאת הייתה הפעם הראשונה ששיר הפיל אותי מהרגליים. ליהודה עמיחי יש יכולת מדהימה לשזור כמות אדירה של משמעות למספר שורות בודדות. בנוסף, הרבה מהכתיבה שלו קשורה להוויה הישראלית בצורה הכי מופשטת וב”

“רצפת הדירה שלי מלאה כמעט כולה בארגזי קרטון מתפקעים בחפצים, בגדים וספרים. אפשר לומר שכולם זיכרונות, כאלו ואחרים, והאוויר מהול בריח משונה של עזיבה, וגם קצת של מקום אחר. מוזר לראות את האריזות כאן. הדברים שנאספו הותירו מקומות ריקים והציגו את הלכלוך שהצטבר כאן במהלך השנים, מאובק וביתי מתמיד. לאחר עבודות ניקיון יסודיות, מלאות בניחוחות סבוני ניקוי ותלונות, נחשפו הקירות עם הצבע הדהוי והמקולף, ריקים כל כך.”

“קטונתי מלבקר את יהודה עמיחי. מה שכתוב כאן הוא ללא סדר מכוון. אלו מחשבות בעקבות הספר. דברים שבחרתי לחלוק. אנסה לשתף אתכם במה שעלה בי. המחשבות על שירה, אדמה וזקנה, על מקום. מחשבות על בני אדם, מחשבות על מחשבות, מילים וסדר. מחשבות על מציאות. המציאות היא הכל ולא כלום. היא נתפשת בצורות שונות. היא אמורה להיות ישירה ופשוטה, אך בסופו של דבר, חמקמקה ושקרנית היא נותרת חשופה עד להבהיל, נוזלת בחלקלקות מבין האצ”

“גילוי נאות. אני מעריץ את יהודה עמיחי. אבל דווקא מהמקום הזה, של הערצה ולא סתם הערכה כנה, אני חייב להגיד שיהודה עמיחי הוא משורר עילאי אך סופר בינוני. הדוגמא הכי טובה שאני יכול למצוא היא פרלין. כן, פרלין שוקולד. ריבוע קטן ודחוס של אושר מאבקת קקאו. אתה נוגס בו ורוגע חמים מתפשט בגופך. אלו השירים של יהודה עמיחי - קבצים קטנים שלהנאה מרוכזת. הספר הוא כמו חבילה גדולה של פרלינים. כשהם באים ביחידה בודדת”

“לכל דבר יש פעם ראשונה ולא בהכרח הפעם הראשונה באמת תקרה על ההתחלה. אתה יכול לצאת עם המון בנות, עד שתפגוש את הבחורה הראשונה שתגרום לך ליפול מהרגליים. בשירים זה גם ככה, קראתי שירים לפני שנתקלתי בספרון הזה - אבל זאת הייתה הפעם הראשונה ששיר הפיל אותי מהרגליים. ליהודה עמיחי יש יכולת מדהימה לשזור כמות אדירה של משמעות למספר שורות בודדות. בנוסף, הרבה מהכתיבה שלו קשורה להוויה הישראלית בצורה הכי מופשטת וב”