“לרוב, אני משתדלת להמנע מלתת לספרים ציון נמוך כל כך. היה לי חשוב להסביר מדוע הפעם כן. בספר הזה, גפי אמיר מציבה בפנינו עובדה: הגיבורה שלה חולה בהפרעת אכילה. היא לא מספרת לנו למה, היא לא מספרת לנו איך, היא בקושי מספרת מיהי אותה גיבורה ואיך נראה העולם הפנימי שלה. יכול להיות שהטכניקה הזו ננקטה כדי לספר סיפור כללי, בלי להתעכב על מרכיב הסיבתיות (שמשחק תפקיד מרכזי בהפרעות אכילה למיניהן, ולכן חסרונו כל-כ”

“1. עד גיל 21 תגיע לירח, 1997, כתר 2. טווסים על הגג, 1992, זמורה ביתן את הראשון קראתי קודם. והוא גרם לי ללא מעט מחשבות המשך. התלבטתי בדבר הביקורת שאכתוב. בינתיים קראתי גם את השני והתגבשתי. ולספרים עצמם: הראשון (עד גיל..) הוא אוסף סיפורים קצרים, שבמרכזם (לרוב) דמויות נשים צעירות, תל אביביות. הן מחפשות אהבה, קשר ותקשורת בריאה, אבל משהו משובש להן במכניזם התקשורתי. לא מצליח להן, הן תמיד מסתובב”

“ספר גרוע, סיפור משעמם, בעיות תחביר קשות ותיאורים שהסופרת יכלה לחסוך מהקוראים..תעשו לעצמכם טובה ואל תקראו”

“לרוב, אני משתדלת להמנע מלתת לספרים ציון נמוך כל כך. היה לי חשוב להסביר מדוע הפעם כן. בספר הזה, גפי אמיר מציבה בפנינו עובדה: הגיבורה שלה חולה בהפרעת אכילה. היא לא מספרת לנו למה, היא לא מספרת לנו איך, היא בקושי מספרת מיהי אותה גיבורה ואיך נראה העולם הפנימי שלה. יכול להיות שהטכניקה הזו ננקטה כדי לספר סיפור כללי, בלי להתעכב על מרכיב הסיבתיות (שמשחק תפקיד מרכזי בהפרעות אכילה למיניהן, ולכן חסרונו כל-כ”

“1. עד גיל 21 תגיע לירח, 1997, כתר 2. טווסים על הגג, 1992, זמורה ביתן את הראשון קראתי קודם. והוא גרם לי ללא מעט מחשבות המשך. התלבטתי בדבר הביקורת שאכתוב. בינתיים קראתי גם את השני והתגבשתי. ולספרים עצמם: הראשון (עד גיל..) הוא אוסף סיפורים קצרים, שבמרכזם (לרוב) דמויות נשים צעירות, תל אביביות. הן מחפשות אהבה, קשר ותקשורת בריאה, אבל משהו משובש להן במכניזם התקשורתי. לא מצליח להן, הן תמיד מסתובב”

“ספר גרוע, סיפור משעמם, בעיות תחביר קשות ותיאורים שהסופרת יכלה לחסוך מהקוראים..תעשו לעצמכם טובה ואל תקראו”