|
|
|
1.
|
|
הספר מכיל רשימה מקיפה ומפורטת של פרסומי התנועה הרביזיוניסטית מאז היווסדה ועד הקמת מדינת ישראל. ברשימה יומנים, כתבי-עת ופרסומים חד-פעמיים שהופיעו ברחבי העולם. סך הכל 803 פרסומים שהופיעו ב-42 מדינות שונות.
הספר נועד לשמש כמכשיר עזר לחוקרי עיתונות יהודית והתנועה הרביזיוניסטית ולהוסיף נדבך לתיעוד המכלול העצום של העיתונות היהודית ברחבי העולם.
את הרשימה ליקטה וערכה ד"ר מינה גראור, שמחקריה על התנועה הרביזיוניסטית ועל אנרכיסטיים יהודיים התפרסמו בבמות שונות....
|
|
2.
|
|
"רק העיתונות מסוגלת ליצור את דעת הקהל, לבאר ולברר לו את גודל השעה", כתב זאב ז'בוטינסקי בשלהי 1920. ז'בוטינסקי ומפלגתו ראו בעיתונות כלי חשוב לעיצוב דעת קהל, לניהול תעמולה ולרכישת חברים חדשים לתנועה הרביזיוניסטית. ספר זה בוחן את השפעות הגומלין שבין המפלגה הרביזיוניסטית ובין העיתונות שלה. הוא בודק את אופיה של העיתונות הרביזיוניסטית, את דרכי ביטויה ואת השפעתה על עיצוב המפלגה ומדיניותה. הוא עוסק בקשרים שבין הדרג של מקבלי ההחלטות במפלגה ובין עורכי העיתונים וסופריהם הראשיים, בצנזורה רעיונית ובסגנון המיוחד של העיתונים הרביזיוניסטיים בישראל ובעולם. הספר בוחן גם את היחסים המיוחדים שבין עיתוני המפלגה ובין מנהיגה - ז'בוטינסקי. תוך כדי כך מצטיירת תמונה של תהליך ייסודו של עיתון מפלגתי, תפקודו השוטף והקשיים העומדים בפניו. ד'ר מינה גראור עוסקת בחקר התנועה הרביזיוניסטית וזרמים אנרכיסטים יהודיים. ספרה Rocker Rudolf of Teaching and Life The Rabbi: Anarchist ראה אור בהוצאת מאגנס. מחקריה על התנועה הרביזיוניסטית כוללים את הספרים ההתיישבות של התנועה הלאומית בשנים 1977 - 1939 והעיתונות של התנועה הרביזיוניסטית בשנים 1948 - 1925. שניהם ראו אור בהוצאת מכון ז'בוטינסקי....
|
|
3.
|
|
מאז ימי בראשית נעשו ניסיונות לשפר את איכות הגזע האנושי. האמצעים להשגת המטרה היו רבים ומגוונים. ספר הודי מלפני 3,000 שנה הורה על אכילת תבשילי אורז מיוחדים, ואילו התלמוד המליץ על קשירת אחד האשכים בזמן המשגל. אנשי ספרטה השליכו תינוקות מפסגת הר, וחתן פרס נובל, לינוס פאולינג, המליץ לטבוע את האבחנה הרפואית על מצחם של נושאי גנים פגומים כאזהרה לבני זוגם העתידיים. הנאצים בגרמניה חוקקו חוקי עיקור והמתה, ואילו ממשלת סינגפור השיטה ספינות אהבה לעידוד הרבייה של אקדמאים. חידושי ההנדסה הגנטית פתחו שערים חדשים בפני מדע שיפור הגזע, האאוגניקה, ויש אף החולמים על יצירת אדם מלאכותי שמטענו התורשתי יכיל גנים ממקורות לא אנושיים.
ההיסטוריונית ד״ר מינה גראור והגנטיקאי ד״ר דן גראור סוקרים את תולדות התנועה האאוגנית ודנים בסוגיות ביולוגיות ומוסריות הנובעות מתוך הניסיון להשביח את איכות המין האנושי....
|
|
