“מי מכיר את יעל היום מצאתי ספר ברחוב, אותו חיפשתי זמן רב, באמצעותו השתוקקתי לחוות מחדש זיכרון ילדות בלתי נשכח. הספר אין פרפרים פה, מציף אותי בזיכרון וגעגוע ליעל. אני מביט בפניה הקורנות, מאזין לקולה הנעים והרציני בשעה שהיא מקריאה לי שרים מתוך הספר, ולפתע יורדת עלי עצבות, כי למרות שאני ילד, אני מבין שיעל מספרת לי את סיפור חייה נטול הפרפרים כהמחשה לילדות בצל המוות. קבלתי תזכורת אקראית ולא צפוי”

“כאשר קראתי את ספר השירה "אחותי הקטנה" של אבא קובנר לא יכולתי שלא להיסחף לגל עז של עצבות וכאב. קובנר, בספר-שירה זה הכניס פואמות "דוקרות", וחד משמעיות. ברוב הפואמות הכניס קובנר את "אחותו"(או השתמש במילים דומות,"אחיות" - מטפלות) ועקב אחר מסלול חיה. אפשר לומר שהפואמות נכתבו ממקום מלנכולי, מנוכר, עצוב, וביקורתי לעיתים. מסלול החיים של משפחתו מתואר כרבויי מיתה, צער ויגון. כאמור, ספר לא פשוט שבקטעי”

“מי מכיר את יעל היום מצאתי ספר ברחוב, אותו חיפשתי זמן רב, באמצעותו השתוקקתי לחוות מחדש זיכרון ילדות בלתי נשכח. הספר אין פרפרים פה, מציף אותי בזיכרון וגעגוע ליעל. אני מביט בפניה הקורנות, מאזין לקולה הנעים והרציני בשעה שהיא מקריאה לי שרים מתוך הספר, ולפתע יורדת עלי עצבות, כי למרות שאני ילד, אני מבין שיעל מספרת לי את סיפור חייה נטול הפרפרים כהמחשה לילדות בצל המוות. קבלתי תזכורת אקראית ולא צפוי”

“כאשר קראתי את ספר השירה "אחותי הקטנה" של אבא קובנר לא יכולתי שלא להיסחף לגל עז של עצבות וכאב. קובנר, בספר-שירה זה הכניס פואמות "דוקרות", וחד משמעיות. ברוב הפואמות הכניס קובנר את "אחותו"(או השתמש במילים דומות,"אחיות" - מטפלות) ועקב אחר מסלול חיה. אפשר לומר שהפואמות נכתבו ממקום מלנכולי, מנוכר, עצוב, וביקורתי לעיתים. מסלול החיים של משפחתו מתואר כרבויי מיתה, צער ויגון. כאמור, ספר לא פשוט שבקטעי”