הקמת התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם) ארכה ארבע שנים וחצי . וסימלה את טשטוש ההבדלים האידיאולוגיים והחברתיים בין הקיבוץ המאוחד לבין איחוד הקבוצות והקיבוצים. ב1968 - , משהוקמה מפלגת העבודה, התאחדו התנועות גם תחת גג פוליטי אחד לאחר עשרים וארבע שנים של השתייכות פוליטית נפרדת. מה היו ההבדלים האידיאולוגיים בין שתי התנועות שכה הקשו על תהליך האיחוד ביניהן? אילו מסורות תרבותיות וחברתיות אפיינו את שתי התנועות ומה היו הציפיות מן האיחוד, שנחתם לאחר שנים כה רבות של מחלוקות ומאבקים. הקמת התק"ם הייתה ציון דרך בתולדות התנועה הקיבוצית, וככל תהליך היסטורי לא התחוללה בחלל ריק. כדי להבין כיצד קמה התנועה חוזר הספר אחורה אל שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים ובוחן את שורשיהן של שתי התנועות ואת הוויכוחים הפנימיים בתוכן. בלעדיהם אין להבין את הקמת התנועה החדשה. האיחוד בין התק"ם ובין הקיבוץ הארצי, שנחתם לפני כשנתיים, והיה לתנועה הקיבוצית (תק"ץ) לא היה מתרחש ללא הקמת התק"ם, והדעת נותנת שגם התק"ץ איננו סוף פסוק במסלול איחודן של כל התנועות הקיבוציות. הספר מעמיד נדבך חסר בתולדות התנועה הקיבוצית ומביא פרק שלא סופר עד כה על אחד מציוני הדרך החשובים שלה. אבי אהרונסון, יליד 1946, חבר קיבוץ נתיב הל"ה ומזכיר הקיבוץ במשך שלוש קדנציות. חניך תנועת המחנות העולים, ולימים גם מזכיר התנועה, מנהל אקדמי של סמינר אפעל. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת תל אביב....

תנועת הנוער המחנות העולים לא היתה תנועת הנוער היחידה בארץ ישראל ב־1930, אך היתה היחידה שהוקמה על ידי בני נוער ארצישראלים. חפוש־דרך מתמיד הוא המאפיין את התנועה בכל הנושאים האידאולוגיים והמעשיים, מלבד נושא אחד עליו הושם דגש – הקשר לארץ ישראל, הטיולים בארץ לאורכה ולרוחבה. ספר התנ"ך היה מדריך מעשי ורגשי, ולכך היו המשמעויות פוליטיות והתישבותיות. תנועת המחנות העולים היתה תנועת נוער קטנה שמטרתה העיקרית היתה להעביר נוער לומד לעבודת כפיים ולתרום להרחבת ההתישבות במסגרת הקיבוץ המאוחד. תנועה התישבותית שהמאבקים הפוליטיים והחברתיים בתוכה השפיעו גם על תנועת המחנות העולים, עד לפילוגה, פילוג שניבא על הפילוג בקיבוץ המאוחד. ד"ר אבי אהרונסון, חבר קיבוץ נתיב הל"ה, חניך המחנות העולים ומזכיר התנועה. חוקר תנועת העבודה והתנועה הקיבוצית. ספרו הקודם: הקמת התק"ם מאיחוד קיבוצי להחמצה פוליטית....