|
|
|
1.
|
|
הוויכוח על עתידם של השטחים, ההתנהלויות והיחסים עם הפלשתינים מעסיק את החברה הישראלית למן שנות השבעים של המאה העשרים יותר מכל נושא אחר, והתנועות הפוליטיות גוש אמונים ושלום עכשיו מילאו תפקיד חשוב בשיח בנושאים אלו.
בספר נבחנים האמצעים ששימשו כל אחת משתי התנועות בניסיונן לעצב את דימוי השטחים כ'שלנו' או 'לא שלנו'. בתוך כך מודגש תפקידו של זיכרון קולקטיבי בהפיכת המרחב לעתיר ערך ומשמעות, למשל כפי שהוא מתבטא בטקסים, בהנצחות, במחקרים מדעיים ובדימויי האויב. פרקים בספר מיוחדים להתנחלויות היהודיות בחברון ובעפרה מכאן ולהנצחת אמיל גרינצוויג ולשינוי במעמדו של הצבא בקרב תומכי שלום עכשיו מכאן.
הסיכום בוחן את מעמדן של ההתנחלויות כיום, לאחר שהסכמי אוסלו ואנתפאדת אל - אקצה איימו לנתקן מן החזון שעמד בבסיס הקמתן.
ד"ר מיכאל פייגה הוא סוציולוג - אנתרופולוג במרכז למורשת בן - גוריון באוניברסיטת בן - גוריון בנגב ומרצה במסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטה זו. עוסק בחקר הזיכרון וההנצחה ופרסם מחקרים על מעמדה החברתי של הארכאולוגיה בהברה הישראלית ועל הנצחת דמותו של יצחק רבין....
|
|
2.
|
|
מספר קטלוגי: 2300069
'בחכמת ישראל הכוללת תתפוס את מקומה הראוי הארכאולוגיה היהודית, שכל כיבושיה מעכשווים את עברנו וממשים את רציפותנו ההיסטורית בארץ', כך אמר דוד בן-גוריון, ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל, בשנת 1950. מעמדה המיוחס של הארכאולוגיה, ככלי לחשיפת עברה המפואר של הארץ, בא לידי ביטוי במטבעות ושטרי כסף, בכנסים ואלבומי תמונות, ביצירות אמנות וכרזות תעמולה, בדמויות מנהיגות ובחובבים נלהבים. עם השנים הלך מעמד זה והשתנה. מאבקים מרים מול החרדים, גילויים מעוררי מחלוקת שנתגלו בחפירות, ובעיקר השינוי באתוס הלאומי הביאו לצד פריחת הארכאולוגיה בתחום האקדמי גם לנטייה להסתגר בתחומי האקדמיה.
קובץ מאמרים זה מלווה את הדרמה של הארכאולוגיה בארץ ישראל מאז ראשית המאה העשרים ועד ימינו, דרך החיבור שלה אל הדת, זיקתה לרגעי הגדולה הלאומית, והשפעתה המכרעת על עיצוב הקשר הציוני המיוחד אל הזמן והמקום. לכתיבתו של הקובץ הזה התקבצו חוקרים מתחומים שונים ויצרו פסיפס מרתק של פרספקטיבות על הקשר בין תחום אקדמי מיוחד במינו לבין המערכות האידאולוגיות הגדולות הסובבות אותו, מאיימות עליו, ולעיתים אף מעצבות את דרכו. ...
|
|
