הנחה היא שהיצירה הספרותית איננה תכנית סטאטית אלא עולם קטן הנמצא בתהליך מתמיד ורצוף יחסים פנימיים. בדיקת אותם יחסים בכיוון וורטיקאלי-פנימי (היחסים שבין מישור העלילה למישור הסמל). מעלה שהם מתפתחים על פי חוקיות קבועה: הם הולכים ונבנים בעיגולים מחזוריים דוגמת ספיראלה נפתחת. היצירה הספרותית מתבססת, איפוא, על מוטיב מרכזי חוזר, בדומה לסימפוניה מוסיקלית. אספקט נוסף של הספר: עימות מלא עם המקורות העבריים ואבחנת דרך-השפעתם על היצירות הנידונות. ...