“במבוא לספרה הקצרצר, מספרת נורית כנען על יחסיה הטובים עם כריסטין ורסר - ידידתה מהלימודים באוניברסיטת באזל, שבה למדו השתיים את תולדות האומנות בימי הביניים - ליתר דיוק, פיסול בימי הביניים.
כריסטין ורסר התמקדה באיטליה, ונורית כנען בחרה בצרפת.
וכך אנו משוטטים בין כנסיותיהן של צרפת וספרד - שבהן, אם זיכרוני אינו בוגד בי, ועיני חדות מספיק, רובן ככולן של הדמויות - באבן יסודן, ומה מידת הישמרותה של האבן ה”
קרא ביקורת מלאה ←