התפילה מלווה את האדם מראשית התהוותן של הדתות ועד ימינו. במקרא ובספרות הבית השני נשתמרו תפילות שונות שנאמרו בפי יחידים ואף בציבור לעת מצוא. אולם לאחר חורבן בית המקדש השני, בשנת 70 לספירה, חלה תנופה גדולה של התפתחות בתפילה היהודית והיא הפכה למרכיב העיקרי של המעשה הדתי, מעמד שעליו היא שומרת עד היום. חכמי ישראל שלאחר החורבן הרחיבו את האוסף הקדום של קטעי מקרא לא רבים, אשר היווה כעין טופס תפילה קדמון, והוסיפו עליו שורת ברכות, קטעי שירה ופיוט, וכן קריאה סדירה בתורה ובנביאים, דברי קדושה וברכת כהנים, ועמם הלכות, אגדות ומנהגים מגוונים. האיסוף וההרחבה נמשכו גם לאורך ימי הביניים, ובצידם נוצרו סידורי תפילה כתובים, מנהגי עדות נפרדים ואף תנועות מתקנים ומקצרים. סידור התפילה הוא התעודה המובהקת והמעניינת ביותר להתפתחותו הדתית של העם היהודי באלפיים השנים האחרונות, וספר זה הוא מבוא לאותה תעודה ותיאור עיקריה. ד"ר חננאל מאק הוא מרצה בכיר במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר - אילן ובחטיבה להוראת התפילה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי התעניינותו, מחקרו ופרסומיו העיקריים הם המדרש והאגדה, היסטוריה של עם ישראל ושל ארץ - ישראל, וכן תפילות ישראל ותולדותיהן. ספרו אלא משל היה? על ספר איוב ומעמדו בעיני חז"ל, עומד לראות אור בקרוב. ספריו הקודמים בסדרת האוניברסיטה המשודרת הם מדרש האגדה (עברית ואנגלית) והפרשנות הקדומה למקרא....

מעט מאוד נכתב על רגשותיהם של אישי המקרא, על כוונותיהם ועל המתחולל בלבם, וכאשר כבר מוזכרים אלה ה"אומרים בלבם", הם בדרך כלל רשעים: עשׂו, ירבעם, המן וכמה מהנבלים של ספר תהילים. גם הפרשנות הקלאסית של המקרא החל בעת העתיקה, עבור בימי הביניים וכלה בעת החדשה אינה מרבה לעסוק ישירות בחשיפת עולמן הפנימי של דמויות המקרא. עם עלייתם של מדעי החברה והנפש התפתח גם העיסוק בהלכי הרוח ובחיבוטי הנפש של אישי המקרא, וברוח זו נכתבה ספרות שלמה החותרת להבין את נפש גיבורי המקרא. אלא שעדיין רוב הדמויות שעליהן נכתב הן גברים: אבות, מנהיגים, כוהנים, נביאים, מלכים. ותאמר בלבה הוא ספר על שבע-עשרה נשים מקראיות. נסיבות חייהן של נשים אלו הביאו אותן אל נקודת משבר והן נאלצו לקבל החלטות קשות, לעתים קשות מנשוא, ואלה היו כרוכות ברוב המקרים גם בלבטים מוסריים. המצוקות וההתחבטויות שליוו את גיבורות הסיפורים, שאינן מוצגות במקור, הן לב לבו של הספר הזה, הבוחן את הלבטים שליוו את הכרעותיהן, ובחלק מהמקרים גם מציע פתרון דמיוני שונה מזה שסופר במקור. הצלילה אל עולמן של הדמויות הללו מחייבת אותנו לבחון אותן באור שונה מן המקובל ואגב כך מעלה שאלות ערכיות הרלוונטיות לעולמנו. פרופסור חננאל מאק חוקר ומלמד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. תחומי מחקרו העיקריים הם המדרש והאגדה והזיקה שבין ספרות האגדה של חז"ל לבין המקרא וספרות הבית השני. מחקרים אחרים שלו עוסקים בתפילות ישראל, במקרא, בהיסטוריה ובספרות של היהודים בימי הביניים וגם בעת החדשה. בשנת תשע"ג (2012) זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל על ספרו "מסודו של משה הדרשן". ...

מדרש האגדה הוא אחד המעניינים שבענפי הספרות היהודית, ראשיתו בדרשות שנישאו בבתי הכנסת, בעיקר בארץ ישראל, והמשכו באיסוף הדרשות, עיבודן ועריכתן כקבצים כתובים - הלא הם מדרשי האגדה הקדומים שבידינו. רוב האגדות עוסקות בתנ"ך, באל ובאדם, ביחיד ובחברה. אגדות רבות עניינן אישי המקרא, מעשיהם והלך רוחם, תקוותיהם וגורלם. לרוב משמש קטע מן המקרא כנקודת מוצא ממנה מתפתחים הדברים אל ימיהם של בעלי המדרש, וכך עולות דרך מדרשי האגדה הבעיות שהעסיקו את עם ישראל ואת חכמיו בשלהי ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, ואנו למדים על עולמם הרוחני והממשי, על סדרי החיים ועל הלבטים והתקוות שפרנסו את רוחם של היהודים באותם הדורות. הקריאה והלימוד במדרש האגדה מאפשרים להבחין יפה ברוחה של היצירה היהודית העצמאית ובהשפעות הזרות המתגלות בה ולצידה. יש עניין רב בהבנת תהליכי הקליטה של רעיונות פילוסופיים, ערכים אסתטיים, אגדות עם ומרכיבי לשון בתוך התרבות היהודית, וקשה למצוא אמצעי טוב מן המדרש כדי להמחיש תהליכים אלה. האגדה, כמוה כמקרא, דוברת אל כל דור ודור, ומן הדין שגם דורנו שלנו יסגל לעצמו את ספרות האגדה וילמד להאזין לקולה....

החלק הראשון מפגיש את הקורא עם שאלות היסוד של התפילה ומהותה: מהי משמעותה של תפילת האדם מול האל היודע כל והמטיב לכל? את מי ואת מה משרת מעשה התפילה של האדם? מהי משמעותה הממשית של "כוונת הלב" הנדרשת מהמתפלל? האומנם עדיפה התפילה הסדירה בציבור על פני תפילת היחיד? האם מוטב להתפלל תפילת קבע או שיש להעדיף את התפילה הספונטאנית של האדם היחיד בלשון, במקום ובזמן המתאימים לו? מה הן דעותיהם של רמב"ם ורמב"ן, ר' יהודה הלוי והמקובלים, חסידים ומתנגדים, ר' לוי יצחק מברדיצ'ב וישעיהו ליבוביץ בשאלות אלה? בחלק השני מציג המחבר את הגופים העיקריים של התפילות על רקע המציאות ההיסטורית שבה נוצרו. כך מתברר שתהליך היצירה של התפילות נמשך והולך מימי המקרא ועד ימינו, שמקורה של קריאת "שמע ישראל" הוא בתפילת הכהנים בבית המקדש, תפילות העמידה ("שמונה עשרה") נוסדו בעיקר כתחליף למעשה הפולחן בבית המקדש החרב, הפיוטים נוספו למערך התפילות קודם כל כדי למנוע תחושת שגרה ושממון, ועוד. מחבר הספר, פרופ' חננאל מאק מהפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן, פירסם ספרים ומאמרים רבים בנושאי תרבות ישראל....

בראשית רבה, מדרש האגדה העיקרי לספר בראשית, הוא קובץ נרחב של דרשות חכמים העוסקות ברובן בבריאות העולם. דרשות אלה מאירות את סיפור המקראי מהיבטים שונים, והן נועדו לקרב את דברי התורה ואת משמעותם אל רוחם ואל דעתם של השומעים בדורותיהם של הדרשנים ואל הקוראים העתיד. עם זה, הדרשות על כלל ספרי המקרא, ובעיקר אלה העוסקות בפרקיו הסיפוריים וההיסטוריים, הן חלון אל עולמם הרוחני העשיר והמגוון של חז"ל בני המאות הראשונות שלאחר חורבן בית המקדש השני. כמה וכמה מדרשותיהם של גדולי החכמים בעלי האגדה באותם הדורות בנויות על הפרק הראשון של ספר בראשית שעניינו בריאת העולם, והן כלולות בפרשיות הראשונות של מדרש בראשית רבה. רבות מהן מובאות, נדונות ומתפרשות בספר זה. האגדה תופסת כיום מקום נכבד למדי במכלול הספרותי והתרבותי המעסיק את הציבור בישראל, אלא שהעיסוק בה מחייב את המתעניין לגבור על זרויות הלשון הוסגנון של ספרות המדרש, השונים מכל המוכר לו. הספר שלפנינו נועד להרחיב ולהעמיק את הבנת המדרש אצל הקוראים האמונים על ספרות זו, ולסייע בידי הקורא הבלתי מנוסה להתוודע אל האגדה והמדרש ואל חכמי המדרש ועולמם...

רבי משה הדרשן, חכם יהודי שחי במאה הי"א בדרומה של צרפת, הרבה ליצור ולחדש בתחום ספרות המדרש, האגדה והפרשנות. ידוע היה ומוערך מאוד בעיניהם של חכמי צרפת ואיטליה בדורות ההם, רש"י ובראשם, אבל על אף פרסומו הרב והיקפה הנרחב של יצירתו, כמעט אבדו שמו ויצירתו מן העולם. הספר עוסק בדמותו וביצירתו של ר´ משה הדרשן, החכם הנשכח. תחילה נעשה כאן ניסיון לשחזר את תולדות חייו ואת שושלת משפחתו של האיש, ולברר את קשריו הביוגרפיים והספרותיים עם מרכזים יהודיים חשובים בארצות המזרח ובאיטליה. בהמשך הדברים נבחנות הידיעות על יצירתו הספרותית בתחומי המדרש, פרשנות המקרא ופרשנות הפיוט, ונבחנים החיבורים היהודיים שבהם נשתמרו קטעי יצירתו, בגלוי ובספר. עוד מתוארים בספר חיבורים נוצריים שהרבו להשתמש ביצירתו של רבי משה, ונידונות בו שתי שאלות מקבילות ומנוגדות: מדוע מצאו מטיפים נוצרים עניין רב כל כך ביצירתו של רבי משה הדרשן, ומדוע נעלמו כמעט כל כתביו מקרב היהודים. אל הספר צורפו נספחים רחבי היקף, ובהם הובאו כל קטעי הדרשות ממקורות יהודיים ונוצריים ששייכותם לרבי משה הדרשן ברורה לחלוטין. כמו כן מוצגים כאן שיטות ועקרונות שבעזרתם אפשר להרחיב את מאגר הקטעים. חננאל מאק, פרופסור במחלקה לתלמוד של אוניברסיטת בר-אילן, עוסק במחקר ובהוראה של כמה תחומים במדעי היהדות, ובראשם המדרש והאגדה, וכן בחקר התפילה ותולדותיה....

סיפורי המקרא עשירים בתיאורי השיחות והמעשים של גיבוריו – גברים כנשים – אך דלים בתיאורי רגשותיהם, הלכי רוחם, כוונותיהם או תוכניותיהם. השלמות מסוימות כאלו נעשו בספרויות המדרש, הפרשנות, התרגומים והמחקר, אך דומה כי עדיין נותר מקום רב לדמיונו היוצר של הקורא המבקש להבין את עולמם הנפשי של גיבורי המקרא. אתגר זה הוא נושאו של ספר זה, שכקודמו, "ותאמר בלבה", מבקש להאיר את עולמן הפנימי של גיבורות המקרא דווקא. בקריאה רגישה וקשובה ומתוך רוחב דעת והיכרות אינטימית עם הספרות המקראית והמדרשית, מתחקה ותאמר גם היא בלבה אחר אירועים דרמטיים בחייהן של נשים שונות המתוארות במקרא ומשרטט את הלך רוחן ונפשן ואת אופן קבלת ההחלטות שלהן. נשים אלו עברו חוויות קשות או סבלו מצוקות ולחצים עזים, ולכן פעלו לעתים בדרכים שונות מהמקובל ואף הפרו את החוקים והנורמות של תקופתן, מה שהופך את הניסיון להבין אותן לאתגר מעניין, מעורר מחשבה ורלוונטי גם לזמננו. פרופסור חננאל מאק חוקר ומלמד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. תחומי מחקרו העיקריים הם המדרש והאגדה והזיקה שבין ספרות האגדה של חז"ל לבין המקרא. מחקרים אחרים שלו עוסקים במקרא עצמו, בתפילות ישראל, בהיסטוריה ובספרות בימי הביניים וגם בעת החדשה. בשנת תשע"ג (2012) זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל על ספרו "מסודו של משה הדרשן". ספרו "ותאמר בלבה" ראה אור בהוצאת ידיעות ספרים בשנת 2014....

"נבואתו של אחיה השילוני התקיימה במלואה. עשרה שבטים נתונים עתה למרותי, ועם זאת בית דוד לא נעלם והוא מוסיף להתקיים. מדיניותו החברתית־כלכלית של האב, בצירוף טיפשותו וגסות רוחו של הבן הביאו לכשלונו של רחבעם בן שלמה ולנצחוני שלי, אבל אני נותן דעתי גם על המציאות הדתית השוררת בארץ על יתרונותיה וסכנותיה. דבקותם המתמשכת של אזרחי המדינה החדשה שהקמתי במסורת הדתית העמוקה שלהם היא בעיה קשה. מסורת זו כרוכה במקדש ירושלים ובנאמנות לבית דוד ואם לא אנקוט צעדים משמעותיים תשוב הממלכה לבית דוד. אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית ה' בִּירוּשָׁלַ͏יִם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה. אני כשלעצמי איבדתי מזמן את אמונתי ובעיניי עבודת האל הנסתר ועבודת עגלי הזהב אחת היא אבל המציאות הדתית החדשה תישען על המסורות הקיימות..." דברי ימיהם א' מתיימר לתת פתחון פה לרבים ממלכי ישראל המושתקים ולבני תקופתם. המלכים ירבעם בן נבט, אחאב, יהורם, יהוא, ירבעם בן יואש ועוד, כמו גם הנביאים והדמויות השונות שחיו סביבם, זוכים למונולוגים בגוף ראשון החושפים את נבכי נפשם ואת כמיהותיהם, יצריהם וחלומותיהם. הספר הוא מעין קובץ זיכרונות שכתבו כביכול גיבורי העלילות שסביבן נעים הפרקים השונים. עיקרי ה"זיכרונות" מבוססים על הנאמר והמסופר במקורות, אבל יש בהם גם מידה של חופש, דמיון ויצירתיות. דברי ימיהם א' מפגיש אותנו עם עולמם הלא ייאמן של מלכי ישראל הגדולים ועם סיפורי התנ"ך המוכרים מזווית מקורית ומאלפת....