|
|
|
7.
|
|
אין מקום שהצליח להימלט מפגישה עם איזשהו טקסט... מפגש בין המראות והחושים לשפה המדוברת והכתובה... ומיוחד שבעתיים הוא המפגש בין מקומות יהודיים לטקסים יהודיים......
|
|
9.
|
|
עינינו נשואות למטרה מעשית - חינוך לשמירת טבע. החובה לשמור על הטבע אינה יכולה להיות מעוגנת רק במישור החוקי, וכדי להשיגה אין די בתקנות ובצווי המחוקק. כדי להוביל לשמירת טבע מושרשת ואפקטיבית יש לחנך למערכת ערכים, המעמידה את האדם מול הטבע. הוגי דעות רבים עוסקים כיום בשמירת טבע, והנושא הולך ותופס מקום של כבוד במחשבה האנושית. ראוי כי גם ההשקפה היהודית, עתיקת היומין, על היחס לטבע, תעמוד כמרכיב רעיוני חשוב בפני שוחרי הטבע, המגבשים את השקפתם בנושא....
|
|
19.
|
|
בחיבור זה נפרשֹ בפני הקורא עולמו המופלא של בית הכנסת הגר"א, שהוקם בשנת תרצ"ד (1934) ברחוב הירקון בתל אביב. הספר בוחן את זיקתו של בית הכנסת לשני מוקדים עיקריים בארץ ובאירופה: לשכונת מאה שערים שבתל אביב בפרט ולתל אביב – העיר העברית הראשונה – בכלל ולבית הכנסת (קלויז) הגר"א, שעמד על תִלו בווילנה, עירו של הגאון מווילנה, עד למלחמת העולם השנייה.
בספר נבחנים מעמדן של הדמויות המרכזיות בבית הכנסת והשפעתן על עיצוב צביונו המיוחד, וכן נבדקת השפעתה של המורשת הווילנאית על חיי היום-יום שלו. הספר מתאר את הישרדותו של בית הכנסת לנוכח התפוררותה של קהילת מתפלליו המקורית, ואת תחייתו מחדש בשנים האחרונות. המחבר רואה בסיפורם של בתי כנסת שילוב של 'ביוגרפיה', המזכירה סיפור אנושי, ושל זיכרון הטבוע בַּמבנה שלהם ובתכולתם....
|
|
21.
|
|
ברעום תותחי מלחמת העצמאות לא השתתקו המוזות; נהפוך הוא, הלוחמים, חיילים בצבא ההגנה לישראל – צבא שהלך והתגבש בתוך כדי שהוטל אל סערת הקרבות – הרבו בכתיבה. אחד מאפיקי הכתיבה היה ביטאון צה”ל. ביטאוני היחידות היו נפוצים מאוד בצה”ל של שנות תש”ח-תש”ט, והלוחמים ניצלו את הבימה שעמדה לרשותם, בדרך כלל בעילום שם. מפקדיהם בדרגות השונות ראו בביטאוני היחידות ערוץ להבעת רגשות ותחושות וגורם מגבש ומאחד. מבחינה זו היו הלוחם ומפקדיו תמימי דעים – הכתיבה היא חלק מהמערכה. בכתיבה נמהל האתגר הגדול של בניין הצבא והתמודדות עם ההזדמנות החדֿפעמית שהעניקה ההיסטוריה, עם מצוקות היוםֿיום, עם הקשיים, הפחדים והחששות; אלה נכרכו עם היחס לאויב ועם היחס לחלקים מן העם שלכאורה אינם הולכים בתלם. הכתיבה נוגעת, בין השאר, במעמדן של נשים לוחמות ובנוכחותם של עולים חדשים בשדה הקרב.
רבים מן הקטעים נכתבו בעת מבצע, ולכן במבצע הוא שמו של אחד הביטאונים; גם השמות במשלט ו’במבצר מייצגים את הווי החיים שבהם נכתבו הטקסטים. משורות במבצע ודומיו מבצבצת ועולה דמות הלוחם של תש”ח-תש”ט, לוחם שלצד הרובה נשא עמו גם עט.
מחבר הספר, ישראל רוזנסון, עוסק בהיבטים שונים של הזיכרון היהודי והישראלי ובביטוייו בטקסטים ובמרחב....
|
|
23.
|
|
החי"ש – חיל השדה של ה'הגנה', היווה את רוב מניינו ובניינו של הכוח הלוחם במלחמת העצמאות. רבים יסכימו כי גם אם קולו לא נאלם לחלוטין, הוא לא זכה להערכה יתרה על תרומתו לביטחון היישוב בשנים שלפני מלחמת העצמאות ובמלחמה עצמה. בחיבור זה עולה דמותו של החי"ש בשנות פעולתו מ־1939 עד 1949 – החי"ש בכלל, והחי"ש הירושלמי בפרט. בספר מתוארים דיוקנאותיהם של האלמונים שהקדישו לאימונים שני ערבים בשבוע ובחלק ניכר משבתותיהם עזבו את משפחותיהם ועשו בשדה עם חבריהם לנשק שכמעט ולא היה להם. ניתנת הדעת לאפרוריותם התדמיתית ביחס לחבריהם שהתנדבו לצבא הבריטי או לפלמ"ח. הספר מספר את סיפור התארגנותם והתגבשותם ממחלקות מפוזרות זעיר פה וזעיר שם לחטיבות חי"ר לוחמות המהוות את חוט השדרה של הצבא המוקם. העיסוק בחי"ש הירושלמי מהווה דוגמה לקשייו של החי"ש בכללותו, ובה בעת, מטיל אלומת אור על ירושלים של שלהי המנדט שלא הצליחה להוציא מקרבה לוחמים רבים, אך היא חבה להם את חייה. החי"ש, גם אם לא תמיד נאמרו הדברים במפורש, נשא בכנפיו את חזון צבא העתיד, לעתים חישב להישבר, אך הנחישות לשמור על מסגרותיו בעשור שבו עוסק ספר זה, הביאה בסופו של דבר להישגים הגדולים של מלחמת העצמאות, הדמהולים בכאב על הנותרים בשדות הקרב, במקרה הירושלמי 572 נופלי חי"ש ירושלים וחטיבת עציוני....
|
|
