“אתחיל בלהבהיר שהספר משעמם.
אחרי שהבהרתי, אסביר למה בכל זאת נתתי לו ארבעה כוכבים, ולמה - שבועיים אחרי שסיימתי לקרוא אותו - אני מתגעגעת.
הספר הזה, חסר העלילה, שהוא מעין יומן אישי של הסופרת על שנותיה הראשונות והמשמעותיות בטוסקנה, עלול לשעמם לעיתים קרובות, בעיקר כי הוא שוטח לפני הקורא מציאות ולא עלילה דמיונית ומרתקת. ולמרות זאת, דווקא בגלל שהוא מתאר את החיים כפי שהם, משהו בו מקסים ושובה ביותר.
נראה”