סוגות וסוגיות בסיפרות ההשכלה העברית, מאת אחד מחוקריה המובהקים של ההשכלה, עוסק בתחום חדש של ביקורת הסיפרות העברית ומחקרה - במיפוי וסיווג הז`אנרים הסיפרותיים בראשיתה של סיפרות ההשכלה העברית. עיון סיפרותי זה מציג לראשונה בביקורת העברית את המיגוון הסיפרותי של סוגות שבאמצעותו שאפו סופרי ההשכלה לחדש את פני הסיפרות העברית. סיפרות ההשכלה המצטיירת מבין דפי הספר היא הרבה יותר `סיפרותית` מכפי שמקובל להעריכה, יותר `מעניינת` מכפי שנראתה בעבר, יותר `יצירתית`, `מתוחכמת`, מודעת לעצמה ולתפקידה, בעלת פואטיקה, אסתיטיקה, קונוונציות סיפרותיות משלה, וקרובה לסיפרויות האירופיות באותה המאה, עם זאת היתוותה לה סיפרות זו נתיב משלה, שהוא יהודי-עברי, המבוסס על המורשת הסיפרותית העברית. הספר חותר לבטל כמה מוסכמות ומקובלות. האומר: לא הייתה זו סיפרות כסיפרות ולמען סיפרות אלא סיפרות כאידיאולוגיה ולמען אידיאולוגיה: סיפרות שמטרתה הייתה חוץ-סיפרותית - אינו מבין שהסתירה כביכול נתפסה במקורה ובזמנה לא כסתירה אלא כהארמוניה מבחינתה של סיפרות ההשכלה. הפואטיקה הסיפרותית תפסה את הסיפורת כשילוב בין הוראה להנאה, כסינתיזה בין היפה והטוב, ובין הטוב והמועיל, כפי שיווכח הקורא `המשכיל` בדפים הבאים. פרופ` משה פלאי עומד בראש התוכנית ללימודי היהדות באוניברסיטת מרכז פלורידה, באורלנדו. לימד באוניברסיטאות קורנל, טקסס וישיבה אוניברסיטה בארה``ב, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. פירסם עשרות עבודות מחקר ועיון בסיפרות ההשכלה והתחייה ובסיפרות השואה, וכן ארבעה סיפרי מחקר: התרבות העברית באמריקה: 80 שנות התנועה העברית בארה``ב, תשנ``ח; במאבקי תמורה: עיונים בהשכלה העברית בגרמניה בשילהי המאה הי``ח, תשמ``ח, The Age of Haskalah: 1979; משה מנדלסון: בכבלי מסורת, תשל``ב; ספר פופולארי ללימוד עברית: Getting by in Hebrew, 1984; ועשרות מאמרי ביקורת ספרים. כן ערך את הירחון העברי למשפחה ואת הריבעון הסיפרותי ניב (בניו-יורק) בשנות פעילותו בתנועה העברית בארה``ב. חתן פרס פרידמן לתרבות עברית באמריקה לשנת תשנ``א. זכה בפרס החוקר המצטיין לשנת 1996 באוניברסיטת מרכז פלורידה....

עיקרו של ספר זה הריהו עיון בכמה דמויות-מפתח בסיפרות ההשכלה העברית בגרמניה בשילהי המאה הי"ח... בשנות המעבר האלה לעידן המודרני ביהדות אירופה שקדו ראשוני הסופרים העבריים בגרמניה על הצעת תכניות לתמורה בקרב אחיהם היהודים... ההשכלה העברית, כתנועה וכסיפורת נתפסת כראשית התחייה התרבותית העידן המודרני, כמהפכה תרבותית... כוונתם היתה לערוך שינוי-ערכין ביהדות עצמה מתוך הכרת הצורך בחיוני בתמורה יסודית בתרבות היהודית על-מנת לחולל תפנית מהותית במהלחך ההיסטוריה היהודית... (מתוך ההקדמה) פרופ' משה פלאי עומד בראש התוכנית ללימודי היהדות באוניברסיטת מרכז פלורידה, באורלנדו, ומופקד על הקתדרה על שם אייב וטס וייס. לימד באוניברסיטאות קורנל, טקסס וישיבה אוניברסיטה בארצות-הברית, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. פירסם עשרות רבות של עבודות מחקר ועיון בסיפרות ההשכלה והתחייה ובסיפרות השואה, וכן את הספרים הבאים:Haskalah and Beyond: The Reception of the Hebrew Enlightenment and the Emergence of Haskalah Judaism (2010); The Shadow of Death: Letters in Flame (2008); השכלה ומודרניזם התחלות והמשכים: התקבלות ההשכלה המוקדמת במאה הי"ט ובשילהי התקופה. הקיבוץ המאוחד (תשס"ח); כרם חמד – חכמת ישראל היא "יבנה החדשה", מפתח מוּער לכרם חמד, כתב-העת העברי של ההשכלה בגליציה ובאיטליה (תקצ"ג–תרט"ז), הוצאת מאגנס (תשס"ט); בכורי העתים – ביכורי ההשכלה מפתח מוּער לבכורי העתים (תשס"ה);In Search of Genre: Hebrew Enlightenment and Modernity (2005); דור המאספים בשחר ההשכלה (תשס"א); שער להשכלה – מפתח מוּער להמאסף (תשס"א); סוגות וסוגיות בסיפרות ההשכלה העברית (תשנ"ט); התרבות העברית באמריקה: 80 שנות התנועה העברית בארצות-הברית (תשנ"ח); במאבקי תמורה: עיונים בהשכלה העברית בגרמניה בשילהי המאה הי"ח (תשמ"ח);The Age of Haskalah (1979); מהדורה חדשה ומעודכנת (2006); משה מנדלסון: בכבלי מסורת (תשל"ב). כן ערך את הירחון העברי למשפחה ואת הריבעון הסיפרותי ניב (בניו-יורק) בשנות פעילותו בתנועה העברית בארה"ב. חתן פרס פרידמן לתרבות עברית באמריקה לשנת תשנ"א. זכה בפרס החוקר המצטיין בשנים 1996, 2006, באוניברסיטת מרכז פלורידה. כיהן כנשיא איגוד הפרופיסורים לעברית בארה"ב, 2007–2009....

כרם חמד – חכמת ישראל היא 'יבנה החדשה' הוא מונוגרפיה ומפתח מוּער ל'כרם חמד', כתב-העת העברי של ההשכלה בגליציה ובאיטליה, שיצא לאור בווינה ובפראג בתשעה כרכים בשנים תקצ"ג–תרט"ז (1833–1856). 'כרם חמד' היה ביטאונה של חכמת ישראל העברית (בעקבות ה-Wissenschaft des Judentums – חכמת ישראל בגרמניה) כפי שהתגבשה בשליש השני של המאה התשע עשרה בגליציה ובאיטליה. הוא משקף את התפתחות ההשכלה העברית בכיוון מגמת מחקר והגות. השתתפו בו גדולי ההוגים והחוקרים: שלמה יהודה ראפופורט (שי"ר), נחמן קרוכמל (רנ"ק) ושמואל דוד לוצאטו (שד"ל), וכן סופרים וביניהם יוסף פרל ויצחק ארטר, ואף חוקרי חכמת ישראל בגרמניה שכתבו בעברית - אברהם גייגר ויום טוב צונץ. הספר כולל מונוגרפיה ובה דיון מקיף בכתב-העת ובנושאים שנידונו בו, הרקע להוצאתו, בעיות עריכתו, הפורמט המיוחד של מאמרים כמכתבים, החוקרים והסופרים שהשתתפו בו והאידאולוגיה המשכילית שהובעה בו. כמו כן נידונה בספר התפתחות חכמת ישראל בעברית ותרומתו המחקרית והמדעית של 'כרם חמד' לחכמת ישראל ולמדעי היהדות. לרשות הקורא עומד עתה גם כלי-עזר חיוני ויסודי –מפתח ממוין ומוּער המסודר לפי שמות מחברים ולפי נושאים. התחומים שבהם דנו חוקרי חכמת ישראל כוללים מקצועות לימודי היהדות בבחינה חדשה: פרקים לא ידועים בתולדות ישראל והארתם, פרשנות המקרא וביקורת המקרא, פרשנות התלמוד ועיון במשנתם של חכמיו ושיטתם בהלכה וביהדות, עיון מחודש בכתביהם של הוגי ימי הביניים, ופרסום כתבי יד עבריים בלתי ידועים וחקירתם. המפתח מאפשר עיון נוח וממוקד בנושאים המרכזיים שעמדו בפני חוקרי חכמת ישראל שהשתתפו ב'כרם חמד', ובעמדתם בשאלות יסוד בתפיסת היהדות. נמצאים בו רפרורים ביבליוגרפיים על הספרים המבוקרים בכתב-העת ועל המאמרים שנתפרסמו בו ואזכור ספרות המחקר המודרנית בנושאים אלה. ספר זה הוא השלישי בפרויקט מִפתוח כתבי-העת של ההשכלה העברית. ראשיתו ב'שער להשכלה: מפתח מוּער להמאסף, כתב-העת העברי הראשון', תשס"א, והמשכו ב'בכורי העתים – ביכורי ההשכלה: מפתח מוּער לבכורי העתים, כתב-העת העברי של ההשכלה בגליציה', שיצא לאור בשנת תשס"ה, שניהם בהוצאת מאגנס. ...

'בכורי העתים – ביכורי ההשכלה' הוא מפתח מוּער ל'בכורי העתים', כתב-העת העברי של ההשכלה בגליציה, שיצא לאור בווינה בשנים 1820–1831 (תקפ"א–תקצ"ב). פרויקט זה הוא המשך מִפתוח כתבי-העת של ההשכלה העברית שראשיתו ב'שער להשכלה': מפתח מוּער ל'המאסף', כתב-העת העברי הראשון (תקמ"ד–תקע"א), שיצא לאור בהוצאת מאגנס בשנת תשס"א.
הספר נפתח במבוא שהוא מונוגרפיה מקיפה הבוחנת את מעבר ההשכלה מגרמניה לאוסטריה ולגליציה לאחר סגירת 'המאסף' ב-1811. נידונה בו תופעת הפריודיקה היהודית בגרמניה ('שולמית', 1809; 'ידידיה', 1818), הלוחות והאלמנכים שפרסם יוסף פרל (1814–1816), והפריודיקה העברית בהולנד ('בכורי תועלת', 1820), שעל פיהם עוצבה הקונצפציה של 'בכורי העתים' כאלמנך ספרותי.

כתב-העת 'בכורי העתים' שימש כלי ספרותי ואידאולוגי של ההשכלה העברית באימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא משקף את התפתחות רעיונות ההשכלה מהשכלת ברלין עד השכלת וינה והתאמתם לקהל היעד בגליציה. ההשכלה העברית, שהייתה תנועה ספרותית, תרבותית וחברתית, ציינה מהפכה רבת-משמעות בתולדות העם היהודי, שאחד מהיבטיה היה מאמציה לחדש את השפה העברית ואת הספרות העברית מתוך מגמה להחיות את העם היהודי ואת תרבותו.
כתב-העת 'בכורי העתים' שימש במה ראשונה לפרסום דברי יצירה והגות של סופרים וניתן לעקוב בו אחר תהליכי ההתגבשות של כתיבתם. נתפרסמו בו כמה מיצירות ההגות והספרות הראשונות של יוצרי ההשכלה בגליציה. בכרכיו נדפסו שירים, פרוזה, משלים, מחזות, ביוגרפיות, וכן מאמרים בנושאי היהדות, הלשון העברית, פרשנות המקרא והתלמוד, חינוך, מדע וענייני דיומא. עם הסופרים הנודעים שפרסמו ב'בכורי העתים', חלקם אף ערכו את השנתון, נמנים יצחק ארטר, שלום הכהן, יהודה ייטלש, שמואל דוד לוצאטו, מאיר לטריס, שלמה יהודה ראפופורט ויצחק שמואל ריג'יו.

ה'מפתח' המוער מעמיד לרשות הקורא כלי-עזר חיוני ויסודי - הוא ערוך לפי שמות מחברים ולפי נושאים. הנושאים כוללים מושגים, מאורעות, מוסדות וארגונים, אישים וסופרים, ז'אנרים ספרותיים, כותרי ספרים, מקצועות לימודי היהדות ולימודים כלליים, ועוד. ה'מפתח' מאפשר עיון נוח ומקיף בנושאים המרכזיים שעמדו בפני עורכי 'בכורי העתים' ובחינת מהות החומר שפורסם בו, כמותו ואיכותו. באמצעותו ניתן לעמוד על הערכים הספרותיים, התרבותיים והחברתיים שאימצו עורכיו ולזהות סוגות ספרותיות שעמדו לנגד עיניהם. כמו כן אפשר למנות בו את יצירותיו של כל אחד מסופרי ההשכלה שפורסמו ב'בכורי העתים' ולבחון את תרומתו לספרות ההשכלה ולהגותה. ...

עטרה ליושנה: המאבק ליצירת יהדות ההשכלה בוחן את ראשיתה של סיפרות ההשכלה העברית בגרמניה, ואת ההנחה המקובלת בין חוקרי ההשכלה כסיפרות וכתנועה היסטורית, שהמאפיין אותה הייתה בעיקר החילוניות. היסטוריונים מודרניים המשיכו בקו זה. מחקר סיפרות ההשכלה גופה הוביל את המחבר באפיקים שונים – שהוכתבו על ידי סיפרות זו עצמה. סיפרות ההשכלה בראשיתה, על היקפה במיכלול הז'אנרים הסיפרותיים והמסאיים השונים – בסיפרות יפה, במאמרים ובסיפרי עיון, פילוסופיה, לשון ומיקרא – הייתה סיפרות עברית-יהודית שדנה בנושאי ההשכלה מבחינה דתית, תוך אימוץ קריטריונים אסתיטיים ותרבותיים ששאבה ממקורות הנאורות האירופית. כאלה היו דרישות התיקונים בחינוך הדתי והקלה מעול המינהגים והאיסורים, בין השאר, שנשמעו בין המשכילים. היה זה מהפך שיזמו המשכילים העבריים – מהפך תרבותי, ששאף לסינתיזה בין השכלה ויהדות במאבק ליצירת 'יהדות ההשכלה', תוך ביקורת המימסד הרבני. סופרי ההשכלה העברית לא ראו סתירה בין השכלה ויהדות, בין נאורות 'נאורה' לבין 'יהדות ההשכלה' – יהדות פתוחה וסובלנית – בהשקפתם של המשכילים. תפיסה יסודית זו הביאה את המחבר לבחון את המגמות הדתיות בסביבה התרבותית והרוחנית הכללית שבה צמחה ההשכלה, ובעיקר את תופעת הדאיזם בנאורות האירופית. פרקי הספר הראשונים בחלק "הנאורות האירופית: דת הנאורות" עוסקים בהגות הדאיזם בשלושת מרכזיה הראשיים, באנגליה, בצרפת ובגרמניה מסוף המאה הי"ז ועד אמצע המאה הי"ח, והשפעתה על ההשכלה העברית. החלק המרכזי של הספר מציע תפיסת יסוד של 'יהדות ההשכלה' – תפיסה חדשה של היהדות, כפי שהתבטאה בכתביהם של המשכילים העבריים הראשונים, מהם מתונים בגישתם, מהם קיצוניים יותר, שדרשו תיקונים מסוייגים במיסגרת המורשת הדתית של היהדות. מקביל להם החלק השלישי, "חכמים בתקנתם", הדן במשכילים היהודיים הקיצוניים, שעיקר כתיבתם הייתה בשפה הגרמנית. דרישותיהם הופנו לתיקונים ולריפורמה נרחבת ביהדות, בעיקר בעיקבות הדאיזם האירופי, מוּנְחים בשאיפתם להשיג שיוויון זכויות ליהודים ולעדכן את הדת היהודית ברוח הזמן. החלק הרביעי של הספר, "ריפורמה – הלכה למעשה", מעלה את מאבקי הריפורמה – עוד לפני הופעת תנועת הריפורמה הדתית – לתיקונים בסדרי בית הכנסת, בסידור התפילה, ובמינהגים, שהגיעו לשיאם בפולמוס ההיכל הריפורמי בהמבורג ב-1818. פולמוס זה התנהל בחלקו בעברית והשתתפו בו משכילים קיצוניים ולמולם רבנים חרדיים. פרופ' משה פלאי עומד בראש התוכנית ללימודי היהדות באוניברסיטת מרכז פלורידה, באורלנדו, ומופקד על הקתדרה על שם אייב וטס וייס. לימד באוניברסיטאות קורנל, טקסס וישיבה אוניברסיטה בארצות-הברית, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. פירסם עשרות רבות של עבודות מחקר ועיון בסיפרות ההשכלה והתחייה ובסיפרות השואה, וכן את הספרים הבאים:Haskalah and Beyond: The Reception of the Hebrew Enlightenment and the Emergence of Haskalah Judaism (2010); The Shadow of Death: Letters in Flame (2008); השכלה ומודרניזם התחלות והמשכים: התקבלות ההשכלה המוקדמת במאה הי"ט ובשילהי התקופה. הקיבוץ המאוחד (תשס"ח); כרם חמד – חכמת ישראל היא "יבנה החדשה", מפתח מוּער לכרם חמד, כתב-העת העברי של ההשכלה בגליציה ובאיטליה (תקצ"ג–תרט"ז), הוצאת מאגנס (תשס"ט); בכורי העתים – ביכורי ההשכלה מפתח מוּער לבכורי העתים (תשס"ה);In Search of Genre: Hebrew Enlightenment and Modernity (2005); דור המאספים בשחר ההשכלה (תשס"א); שער להשכלה – מפתח מוּער להמאסף (תשס"א); סוגות וסוגיות בסיפרות ההשכלה העברית (תשנ"ט); התרבות העברית באמריקה: 80 שנות התנועה העברית בארצות-הברית (תשנ"ח); במאבקי תמורה: עיונים בהשכלה העברית בגרמניה בשילהי המאה הי"ח (תשמ"ח);The Age of Haskalah (1979); מהדורה חדשה ומעודכנת (2006); משה מנדלסון: בכבלי מסורת (תשל"ב). כן ערך את הירחון העברי למשפחה ואת הריבעון הסיפרותי ניב (בניו-יורק) בשנות פעילותו בתנועה העברית בארה"ב. חתן פרס פרידמן לתרבות עברית באמריקה לשנת תשנ"א. זכה בפרס החוקר המצטיין בשנים 1996, 2006, באוניברסיטת מרכז פלורידה. כיהן כנשיא איגוד הפרופיסורים לעברית בארה"ב, 2007–2009....

'המאסף', כתב העת העברי הראשון, יצא לאור בגרמניה בשנים 1811-1783, ושימש כלי ספרותי ואידאולוגי של ההשכלה העברית בגרמניה. שער להשכלה הוא מפתח מוער שהוכן בידי אחד מחוקריה המובהקים של ספרות ההשכלה העברית, אשר צירף לו מבוא מקיף. המבוא הוא מונוגרפיה הבוחנת את הרקע להופעת הפריודיקה העברית לאור הפריודיקה הספרותית האירופית במאה השמונה עשרה, ומנתחת את התופעות הספרותיות, העיתונאיות, התרבותיות והחברתיות הקשורות בהופעת 'המאסף' וכן את סגנונו ואת דרכו הספרותית. 'המאסף' משקף את תקופת המעבר לזמנים החדשים בתולדות ישראל ואת ראשיתה של הספרות העברית החדשה. הוא היה המפעל הראשון שריכז את מאמציהם של המשכילים בכיוון התחייה העברית הנכספת. נתפרסמו בו כמה מן היצירות העבריות הראשונות בספרות ובהגות. בכרכיו נדפסו יצירות שירה, פרוזה, משלים, מחזות, סטירות, ביוגרפיות וכן מאמרים בנושאי יהדות, לשון עברית, פרשנות המקרא, חינוך, מדע וענייני דיומא. לרשות הקורא עומד עתה כלי עזר חיוני ויסודי – מפתח מסודר לפי שמות מחברים ונושאים. הנושאים כוללים מושגים, מאורעות, מוסדות וארגונים, אישים וסופרים, ז'אנרים ספרותיים, כותרי ספרים, מקצועות לימודי היהדות ולימודים כלליים ועוד. המפתח מאפשר עיון נוח ומקיף בנושאים המרכזיים שעמדו בפני עורכי 'המאסף' ובחינת מהותו, כמותו ואיכות החומר שפורסם בו. ניתן לעמוד בעזרתו על הערכים הספרותיים שאימצו עורכיו ולזהות סוגות ספרותיות שעמדו לנגד עיניהם. כמו כן אפשר למנות עתה את יצירותיו של כל אחד מסופרי ההשכלה שפורסמו ב'המאסף' ולבחון את תרומתו לספרות ההשכלה....

בכורי העתים- ביכורי ההשכלה הוא מפתח מוער לבכורי העתים, כתב העת העברי של ההשכלה בגליציה, שיצא לאור בווינה בשנים 1820-1831. הוא שימש כלי ספרותי ואידאולוגי של ההשכלה העברית באימפריה האוסטרו-הונגרית, שימשבמה ראשונה לפרסום דברי יצירה והגות של סופרים וניתן לעקוב בו אחר תהליכי ההתגבשות של כתיבתם. בכרכיו נדפסו שירים, פרוזה, משלים, מחזות, ביוגרפיות, וכן מאמרים בנושאי היהדות, הלשון העברית, פרשנות המקרא והתלמוד, חינוך, מדע וענייני דיומא....

סיפור התלבטות ישראלי בין הדת לחילוניות. משה פלאי יליד 1936, חיפה. ערך עיתונים למשפחה בניו יורק ופירסם ספרי ילדים. ...