מרדכי גפני (נולד כמארק מרדכי ויניארז, בפיטסוויל, מסצ'וסטס ב-1960, ידוע כיום כמארק גפני), הנהיג את קהילת בית חדש בישראל עד להגשת תלונות נגדו בגין ניצול מיני של נשים בקהילה.
ב-1989 עלה לישראל כדי לכהן כרב היישוב צופים. לאחר כמה שנים החליט גפני לקחת פסק-זמן כדי לבדוק את השקפותיו הפנימיות, בזמן זה עבד גפני כראש אגף בחברת היי-טק, כשבמקביל העביר הרצאות ושיעורי תורה פופולריים בירושלים ובתל אביב. הוא מונה לראש מכון מיל"ה בירושלים, שם הזמין את אוהד אזרחי (איתו פרסם מאוחר יותר את הספר "מי מפחד מלילית"), דב ברקוביץ', יוסי חיות ועמיחי לאו לביא לעבוד אתו יחדיו. גפני עזב את מכון מיל"ה בעקבות מחלוקת עם התורם המרכזי של המכון. גפני ואזרחי הקימו ביחד את תנועת "מנעד" שבמסגרתה הוקם "הישיבאשראם" שלאחר מכן הוליד את קהילת "המקום" של אזרחי.

מרדכי גפני (נולד כמארק מרדכי ויניארז, בפיטסוויל, מסצ'וסטס ב-1960, ידוע כיום כמארק גפני), הנהיג את קהילת בית חדש בישראל עד להגשת תלונות נגדו בגין ניצול מיני של נשים בקהילה.
ב-1989 עלה לישראל כדי לכהן כרב היישוב צופים. לאחר כמה שנים החליט גפני לקחת פסק-זמן כדי לבדוק את השקפותיו הפנימיות, בזמן זה עבד גפני כראש אגף בחברת היי-טק, כשבמקביל העביר הרצאות ושיעורי תורה פופולריים בירושלים ובתל אביב. הוא מונה לראש מכון מיל"ה בירושלים, שם הזמין את אוהד אזרחי (איתו פרסם מאוחר יותר את הספר "מי מפחד מלילית"), דב ברקוביץ', יוסי חיות ועמיחי לאו לביא לעבוד אתו יחדיו. גפני עזב את מכון מיל"ה בעקבות מחלוקת עם התורם המרכזי של המכון. גפני ואזרחי הקימו ביחד את תנועת "מנעד" שבמסגרתה הוקם "הישיבאשראם" שלאחר מכן הוליד את קהילת "המקום" של אזרחי.