רות גביזון

רות גביזון

סופרת


1.
במדינת ישראל קיים שילוב מעניין בין הבעיות האוניברסליות של זכויות אדם, הנובעות מנטיית רשויות להעדיף אינטרסים של הכלל על זכויות הפרט (כגון אלימות משטרה כלפי חשודים), לבין בעיות המיוחדות לישראל (כגון היותה מדינה יהודית על כל המשתמע מכך). האידיאל של זכויות האדם ומקומו במערכות החיים והחברה בישראל אינו מאבד את מרכזיותו וחשיבותו. נהפוך הוא. אחד התהליכים החשובים אצלנו הינו הסכמה הגוברת למחויבותה של ישראל לזכויות אדם. המחלוקת הינה בשאלה, מה מתחייב מהסכמה כזאת. על רקע זה יהיו הבנה של הרקע הכללי של המחויבות הזאת ודפוסי הטיעון המקובלים לגבי זיהוי פגיעות, מוצדקות ובלתי מוצדקות, בזכויות האדם חלק חיוני מיכולתו של אדם בישראל להתמודד עם דמות החברה שבה הוא חי. פרופ` רות גביזון מכהנת בקתדרה ע``ש חיים כהן לזכויות האדם בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית ירושלים. היא נמנית עם מקימי האגודה לזכויות האזרח בישראל ושימשה שנים רבות כיו``ר האגודה....

2.
3.
המהפכה החוקתית: תיאור מציאות או נבואה המגשימה את עצמה? ספר זה עוסק בתיאורה ובהערכתה של "המהפכה החוקתית" שהוכרזה בישראל לאחר חקיקת חוקי היסוד של 1992. הוא פותח בבחינה עקרונית של מהותה ותפקידיה של חוקה בחברה דמוקרטית, עובר לתיאור המהלך החוקתי בישראל מאז ההכרזה על הקמת המדינה והחלטת הררי, דרך חקיקת היסוד של 1992 וההתפתחויות מאז ועד עתה, ומסכם - על סמך שני אלה - את תרומת השיח המהפכני לתהליך החוקתי הרצוי בישראל. הטענה הבסיסית של הספר היא כי בשימוש בביטוי "מהפכה חוקתית" בהקשר לחקיקת 1992 יש משהו מטעה ואף מסוכן: חוקים אלה הם התפתחות חשובה במהלך החוקתי שימיו כימי המדינה, אולם אין הם מהפכה. גם לאחריהם אין לנו חוקה, ואף אין לנו ההסכמה שבלעדיה לא יכולה להיות חוקה. יתירה מזו, שיח המהפכה החוקתית עלול להאיץ השלמה של חוקה שתהיה לא ראויה, הן מבחינת תכניה, הן מבחינת ההסכמה שביסודה, והן מבחינת השותפות המלאה של חלקי האוכלוסיה בישראל בגיבושה וכינונה. לא טוב לעשות את קיצור הדרך ששיח המהפכה החוקתית מזמין אותנו לבצע, ולא ראוי כי בית המשפט ייתפש כמחולל וכמאיץ של המהפכה הזאת. ראוי שהחברה בישראל תקבל על עצמה עולה של חוקה ראויה בהליך הולם, ולאחר התמודדות של ממש עם שאלת הצורך בחוקה והדרך הראויה לאימוצה, בתנאים המיוחדים והמורכבים של מדינת ישראל של היום. בית המשפט יוכל למלא אז את תפקידו החשוב והחיוני באכיפתה הזהירה. הספר מבקש לנקוט עמדה בסוגיה מרכזית בוויכוח הציבורי בישראל, ולהדגיש כי עמדה כזו חייבת להיסמך על תשתית אקדמית והשוואתית מתאימה. בדרך הטבע, תשתיות אקדמיות והיסטוריות עלולות להיות מייגעות. מומלץ בהחלט כי הקורא המעוניין בעיקר בסוגייה המעשית יעיין בפתח הדבר ויעבור מיד אל החלק השלישי והאחרון....

4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.
11.
12.
13.
14.
15.
16.
17.

הספר התחיל כמאמר בכתב העת "משפטים" (כ"ח [1] תשנ"ז). הוא בא להסביר את תפקיד החוקה בחיים הדמוקרטיים המודרניים והאם צריך שתהיה במדינת ישראל בעלת ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ