בספר זה מוצגת לראשונה בעברית 'מגילת ירושלים' מקומראן. נוסח המגילה שלשונה ארמית (המלווה כאן בתרגום לעברית), מאחד את כל קטעי המגילה שנחשפו בחמש מתוך אחת - עשרה המערות של קומראן לכדי טקסט קוהרנטי. ייחודה של המגילה בהצגה ספרותית של תכניות לבית המקדש וחצרותיו, לעיר מקדש למגורי הכוהנים והלוויים ולמחוז להתיישבות כלל ישראל. התיאור האורבני והאדריכלי המפורט של העיר האידאלית ובנייניה המופיע במגילה הוא המסמך הראשון מסוגו המוכר לנו בתרבות האנושית. השחזור מלווה בהצגה גרפית ממוחשבת של תכנית העיר והמבנים. ניתוח ממדי המרכיבים האדריכליים חושף הקשרים מיסטיים עם האריתמטיקה והגיאומטריה המוכרות למדעני העולם העתיק. המחבר מציג ומשווה את הרעיונות לתכנון ערים אידאליות ואת דרך יישומם במחשבה היהודית ובקרב מעצמות העולם העתיק, כפי שהם מופיעים בעדויות הכתובות ובממצא הארכיאולוגי. תיאור המקדש במגילה משלב תיאור טקסים הנערכים בו, אשר חלקם אינו מוכר לנו כלל וחלקם שונה בפרטים רבים מעדות המקרא, המשנה והספרות החיצונית. לסיכום נערך דיון על חשיבותה של המגילה בהקשר לכתבים מקומראן, המקרא, המשנה והברית החדשה. דר' מיכאל חיוטין הוא אדריכל שותף במשרד "ברכה ומיכאל חיוטין" האחראי לתכנון מבני ציבור מהחשובים שנבנו בארץ בשנים האחרונות, ביניהם: גלריה של אוניברסיטת ת"א, תיאטרון גבעתיים, בניין הסנאט באוניברסיטת באר שבע, בית המשפט בחיפה. המשרד זכה במספר תחרויות אדריכלות פומביות והוענקו לו 'פרס רכטר לאריכלות' ו'פרס אגודת האדריכלים'. המחבר מוכר גם כחוקר והוא מפרסם בתחומים רבים, בהם ביקורת והיסטוריה של האדריכלות ותולדות האמנות של העולם העתיק. חלק נכבד ממחקריו עוסק בעולם המקרא, במגילות הגנוזות ובספרות בית שני. מספריו בנושאים אלה: 'מלחמת לוחות השנה ועריכת מזמורי תהילים', The Role of The Solar and Lunar Calendars in the Redaction of the Psalms The New Jerusalem Scroll from Qumran...

ספר תהילים מקבץ מכלול של מזמורים דתיים, שהגיעו לידינו בגרסאות שונות ובנתיבים היסטוריים מגוונים. בחיבורו, תוהה מיכאל חיוטין על מהלך ההתגבשות של ספר זה, דרך שחזור האסופות הקדומות שעומדות ביסודו ודיון בעקרונות עריכתן. מתוך כך ניתנות תשובות אפשריות לשאלות מרכזיות במחקר, למשל מתי צורפו האוספים השונים לקובץ קאנוני אחד? האם מדובר בתהליך מתמשך, או במעשה חד–פעמי מחושב ומכוון? מה היו שיקולי העורכים בפיזור המזמורים לקבוצות של חומשים, חלוקה המעידה על עניין בנומרולוגיה ובמיסטיקת המספרים? ובאיזו מידה ניתן למצוא בעריכת המזמורים עדויות למאבקים הרעיוניים אשר פילגו את יהדות בית שני? ד"ר מיכאל חיוטין (ז"ל), מגדולי האדריכלים במדינת ישראל, עסק שנים רבות גם בחקר ספרות המקרא וספרות ימי הבית השני. בין ספריו: מלחמת לוחות השנה בתקופת בית שני (מודן, 1993); מגילת ירושלים מקומראן (בבל, 2003); Architecture and Utopia in the Temple Era (Continuum, 2006); Tendentious Historiographies: Jewish propagandist Fiction BCE (Continuum, 2010)....

חיבור זה בוחן עשר יצירות עתיקות מהאוצר הספרותי של עם ישראל: ארבע מספרות המקרא שהתקדשה (יונה, אסתר, דניאל ומגילת רות), ושש מהספרות החיצונית (טוביה, שושנה והזקנים, יהודית, אחיקר, יוסף ואסנת ויציאת מצרים). דרך קריאת כתבים אלה בהקשרם ההיסטורי, המחבר מבקש לחשוף כיצד התגייסו למאבק על דעת הקהל של החברה היהודית בעיקר בימי הבית השני ובדורות הראשונים אחר חורבנו. בזכות חשיפה זאת, הקורא יגלה כי כבר באותם ימים רחוקים הכל היה פוליטי. ד"ר מיכאל חיוטין (2019-1941), מגדולי האדריכלים במדינת ישראל, עסק שנים רבות גם בחקר ספרות המקרא וספרות ימי בית שני. בין ספריו: מלחמת לוחות השנה בתקופת בית שני (מודן, 1993), מגילת ירושלים מקומראן (בבל, 2003), Architecture and Utopia in the Temple Era (Continuum, 2006), מאסופות מזמורים לספר תהלים: עקרונות העריכה (כרמל, 2020). ...