“על מדף בחנות, עמד ספר בתהליך הצהבה ומאובק, נראה שאף אחד לא התעניין בו משך שנים מאז שהושם שם, סקרנותי גרמה לי להוציאו, אף על פי שלא היה לו שם מושך או שם מיוחד או מסקרן במיוחד, וגם לא כריכה מושכת, סיקרן אותי לקחתו ולקרואו, משהו משך אותו בו,
פשוטי עם לוחמי שוויון, ברגע שמדובר על פשוטי עם כבר יש בזה משהו מושך כנראה רגשית מבחינתי, דווקא הכותרת הפשוטה סיקרנה אותי, פשוטי עם בלי ניצוצות וזרקורים.
בכתור”