גישה מדעית קפדנית, לשון בהירה והכללה הנסמכת על הדגמה מפורטת, חברו יחדיו כדי להיענות לציפיותיו של קהל - יעד רחב ככל האפשר: חוקר, אוהב - שירה, מורה ותלמיד. התפקיד שמילאו אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן ולאה גולדברג, בהעתקת מרכז השירה העברית מן הגולה לארץ - ישראל, המזיגה המיוחדת במינה של מודרניזם וקלאסיקה ביצירתם המקורית, הפיוטית והמחזאית וכן במלאכת התרגום, חשיבותם כאנשי רוח, גדולתם כאנשי אשכולות, עומק השפעתם על דורם והדורות שאחריו, הדריכו את המחבר בהחלטתו להקדיש להם את הכרך החמישי, מתולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו. תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו מאת הלל ברזל כרך א': שירת חיבת ציון / כרך ב': שירת התחיה - חיים נחמן ביאליק / כרך ג': שירת התחיה - שאול טשרניחובסקי / כרך ד': שירת התחיה - אמני הז'אנר / כרך ה': שירת ארץ - ישראל - אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן,...

``שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי`` הוא כרך שלישי מתוך תולדות השירה העברית מחיבת ציון ועד ימינו. מעמדו המיוחד של טשרניחובסקי כפותח - לצד ביאליק - תקופה חדשה בספרות העברית, והצדיק ואף תבע להקדיש ספר שלם ומקיף לשירתו ולמכלול הישגו, כמספר, כמחדש מונחים, ככותב שירי ילדים, כחוקר, ככותב פליטונים, ובמיוחד כמתרגם. הספר בוחן גם צדדים ביוגרפיים שיש בהם כדי להאיר את שירת המשורר, ובמיוחד את שירי האהבה שכתב. זיקתו של ``אבי האידיאליה העברית``, מחברם של הסונטות וכלילי הסונטות ``לשמש`` ו``על הדם``, לכתיבה הז`אנרית, נבדקת ברצף התפתחותה של שירת המשורר. נבחנת התקבלותו של טשרניחובסקי, המשורר-המורד, שהיה אהוב ומקובל בכל החוגים, בכל קהילות ישראל וכבש את לב חבריו המשוררים והסופרים. ריבוי ואחדות מציינים את עולמו של מי שכתב את ``לנוכח פסל אפולו``, ``חזון נביא אשרה``, מכאן ואת ``חתונתה של אלקה`` ושירי תהילה לחגי ישראל מכאן. הספר מדגיש את הסתירות הרעיוניות ומנסה למצוא להן פשר. כמו כן מוסברת נטייתו של בעל ``ברוך ממגנצא``, המחזה ``בר כוכבא`` והבלדות על שאול המלך להתמסר לעילוים של גיבורים מובסים ולראותם כמבשרי גאולה. הספר נחתם בבחינת התפיסה הפואטית של טשרניחובסקי, המשלימה את ההתבוננות ביצירתו. גישה מדעית קפדנית, לשון בהירה, והכללה שאינה מוותרת על הדגמה, חברו יחדיו כדי להענות לציפיותיו של קהל יעד נרחב ככל האפשר: חוקר, אוהב שירה, מורה ותלמיד. הכרה במקומה של שירת טשרניחובסקי במערכות החינוך, לרבות האוניברסיטאות, הדריכה את המחבר בהצגתם המפרשת והמפרטת של יצירות רבות. ``שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי`` - חוליה נוספת, שלישית, בתולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו, מאת הלל ברזל, חוקר הספרות העברית לדורותיה, מן הראשונים במעלה....

כרך זה, השני מתוך תולדות השירה העברית במאה השנים האחרונות, מוקדש ליצירות חיים נחמן ביאליק, ראש וראשון למשוררי התחייה. לפנינו מונוגרפיה שלמה ומעודכנת, שבמרכזה דמות גדולה, יחידה. מעמדו של ביאליק כמשורר הלאומי של העם היהודי - והמהפכה שחוללה שירתו - חייבו הקדשת כרך שלם, רב הקף, לפועלו הספרותי. הספר נכתב בזיקה למחקרים המרובים, שליוו את יצירת ביאליק כבר בשלביה המוקדמים. אולם אין הספר חותר לסיכום המחקר ודברי הפרשנות שנכתבו עד כה, אלא מציע דרך משלו. עיקרה של התפיסה הפואטית, שהנחתה את המחבר, הוא: אופיה החזיוני-התגלותי של שירה, שמאמציה נתונים ליציאה מן התחום אל הבלתי מוגדר במקום ובזמן, לתנועה מן העלילה אל החוויה, לחריגה מן הגלוי אל הנעלם, מן הניתן לחיקוי אל הנבצר מגעת. התפשטות ולא צמצום, נטייה להפלאה ולהשגבה, מאפיינות את עולמו הפיוטי והרוחני של בעל ``הלכה ואגדה``, מגילת האש`` ו``אגדת שלושה וארבעה``. אף שהשירה היא במרכז, הדעת נתונה גם לסיפור ולמסה, למפעלי הכינוס ולמכלול פועלו הציבורי של המשורר. כן נידונים שיריו ביידיש, ושירים גנוזים שלא ראו אור בחיי המשורר, כמו גם תרגומים, אגרות, שיחות ודברים שבעל פה. יצירת ביאליק, במלוא הסתעפותה, נבחנת לפי סדר של מוקדם מאוחר. דיוקנו של המשורר מתואר בתמורותיו, בלי לאבד את סימני זהותו הברורים. גישה מדעית קפדנית, לשון בהירה, והכללה שאינה מוותרת על הדגמה, חברו יחדיו כדי להענות לציפיותיו של קהל יעד נרחב ככל האפשר: חוקר, אוהב שירה, מורה ותלמיד. הכרה במקומה של שירת ביאליק במערכות החינוך, לרבות האוניברסיטאות, הדריכה את המחבר בהצגתם המפרשת והמפרטת של יצירות רבות. ``שירת התחייה: חיים נחמן ביאליק`` - חוליה נוספת, בתולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו, מאת הלל ברזל, חוקר מן הראשונים במעלה של הספרות העברית לדורותיה....

על רחל בלובשטיין-סלע, אלכסנדר פן, אביגדור המאירי, יונתן רטוש. רומנטיקה בשירת ארץ ישראל משמעותה - מתן אדנות לרגשות, אהבת מולדת, אהבת האדם ואהבה בין גבר לאישה. כל אלה באו לידי גילוי בחייה וביצירתה של המשוררת רחל. אידיאולוגיה פירושה מתן עליונות לתפיסות חברתיות, פוליטיות, במערכות אוניברסליות ולאומיות. זו מצאה את ביטויה המהפכני המעמדי בחייו ובפועלו הפיוטי של אלכסנדר פן. אצל אביגדור המאירי, מחוץ למערכת הפוליטית מפלגתית, תפסה מקום ראשי ההתרשמות מזוועות המלחמה ומשנאת היהודים שהביאו לחורבן יהדות אירופה. יונתן רטוש, מהפכן בהשקפת עולמו ההיסטורית, הלשונית והתרבותית, שילב בשירתו יסודות מיתולוגיים בכיוון האישי, כסמלי אהבה, ובכינון תפיסותיו הייחודיות. כל אחד מבין הארבעה, בדרכו הסגולית, וכולם יחדיו, בפרק זמן מקביל בחלקו ובנפרד בהמשכו, הגיעו למרומי ההישגים הפיוטיים. ארבעת שותפים לבניינו של נדבך רב ערך בתולדות השירה העברית שנכתבה בחלקה המכריע בארץ ישראל, המשמשת כחוויית יסוד בכינון השקפתם ויצירתם. אצל כולם נודעת משמעות רבה לקורות חייהם, שהיו לחלק בלתי נפרד מכתיבתם הפיוטית. כרך ראשון: שירת חיבת ציון כרך שני: שירת התחייה: ח.נ. ביאליק. כרך שלישי: שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי. כרך רביעי: שירת התחייה: אמני הז'אנר. כרך חמישי: שירת ארץ ישראל: מודרניזם וקלאסיקה: שלונסקי, אלתרמן, גולדברג . כרך שישי: שירת ארץ ישראל: אקספרסיוניזם נבואי. כרך שביעי: שירת ארץ ישראל: רומנטיקה, אידיאולוגיה, מיתולוגיה. כרך שמיני: שירת ארץ ישראל: מהפיכות צורניות. כרך תשיעי: שירת ארץ ישראל: מיסטיקה וסימבוליקה. כרך עשירי: שירת ארץ ישראל: ליריקה. הלל ברזל, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר אילן. הוא גם המחבר של הטרילוגיה: המאה החצויה ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, הספרות ורוח התקופה, הרואה אור אף היא בספרית פועלים. ספריו זכו לפרסים רבים וביניהם פרס ביאליק לחכמת עם ישראל....

אקספרסיוניזם נבואי, בשירת ארץ - ישראל, משמעו מבע פיוטי המתחבר בסגנונו הגבוה, רב השגב וההתלהבות, לחזון נביאי ישראל, במרכזו מתן ביטוי לבעיות האומה במולדתה ולגורלה בגולה. המבע השירי חוצה גבולות במעבר מן הלאום אל היחיד ונסמך על מסורת של שירה אוניברסלית ומיטאפיזית שאינה עומדת בסתירה לשירה מגוייסת. ברוח זו נכתבו שיריו של אורי צבי גרינברג, ביידיש ובעברית, כמו גם מאמריו והצהרותיו המאניפסטיות. מפעלו הפיוטי, שמעטים כמוהו להיקף, להגות ולעושר חוויתי, מצטיין בדבקותו בעקרונות השליחותיים, ובביצורם כמסכת פואטית מלוכדת, המשורר נלחם כל חייו להגשמת עקרונותיו, חזר על עיקרי אמונותיו, הוסיף עליהם ושיכללם בלי - הרף, כפי שהתחייב ממהלך האירועים ההיסטוריים, לנוסחו הלוהט, המתפרץ בריתחה ושאגה, חברו כתיבה אימפרסיוניסטית, מרהיבה בצליליה הרכים, המעודנים, שבאה להשלים את אמונתו ב"שיר - אש - דת - כיסופים", ואת יכולתו ללכד מראות וחזיונות מראשית הזמנים ועד אחריתם. הנוסח האקספרסיוניסטי, בהתגוונותו האימפרסיוניסטית, מציין גם את יצחק למדן, שהעקדה האישית והלאומית נמצאת במרכזה, אצ"ג ולמדן חלקו זה על זה, אך שניהם קרובים זה לזה בהתמסרות ללא - סייג לאידיאלים הציוניים ובדאגה לאדם היהודי בכל אתר ואתר. מתתיהו שוהם מפליג לתנ"ך במחזותיו. הוא שם את החזון הנבואי ואת ההתנגדות אליו בפיהן של דמויות המייצגות תרבויות שונות וכלל בהשקפות השונות עולם יצרי המתסיס את הקונפליקטים הדרמטיים. ועוד עלה בידיו להתיחס על סף מותו לנאציזם הנאבק בכל כוחו בערכי היהדות שהנביאים שימשו להם לפה. שלושת המשוררים שותפים, תוך התייחדות בדרך סגולית ועצמאית בנטילת חלק בזרם פיוטי ראשי בתולדות השירה העברית בכלל ובשירת ארץ - ישראל בפרט....

שבעה מספרים: ס. יזהר, בנימין תמוז, אהרן מגד, משה שמיר, יצחק אורפז, נתן שחם, חנוך ברטוב....

ה"תמורה" במצבו של הגיבור הטראגי, אשר לה נדרש אריסטו ב"פואטיקה", היא ממעמד גבוה למדרגה נמוכה. "דראמה של מצבים קיצוניים" מציגה כבר בפתיחתה את גיבורה הראשי במצב של הידרדרות נפשית וחברתית ומתארת מצבים של טירוף קולקטיבי שהביאו לחורבן ואובדן מן הנוראים ביותר בתולדות האנושות. בחלקו הראשון של הספר נבחנים מחזות רבים שעניינם מלחמת העולם השניה ושואת יהודי אירופה, לפי סדר של מוקדם ומאוחר: מנאטוראליזם ועד לפוסט-מודרניזם. בחלקו השני, ההתבוננות היא בדרכי העיצוב הדראמטיות של מצבים, שהדעת והדמיון אינם יכולים לתפוס. הדיון במבחר מחזות גדול מן הספרות העולמית והעברית מעשיר את הידע בתולדות הדרמה והתאטרון ופותח שער ליצירותיהם של מחזאים רבים. לקהל קוראים רחב, שוחר ספרות ומחזאות, מוגש בזאת מחקר נוסף, עשיר בהיקפו, עמוק בתפיסתו ובהיר בדרכי הבעתו, פרי עטו של הלל ברזל, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן....

כרך זה מוקדש למיסטיקה וסימבוליקה ביצירותיהם של שולשה יוצרים מגדולי שירתנו. ש. שלום חיפש התלכדות עם הספירה המטאפיסית בתיווכו - ומתוך הבלטה מיוחדת - של האני הביוגראפי והתעצמותו בסמלים. נוסחו של המשורר הוא אקספרסיוניסטי, נלהב, אולם נתון בתבניות סגורות. חידושי צורה רבים, מפתיעים, וססגוניים, נתונים בגבולות המורשת הספרותית, בשמירה קפדנית על תקבולת, מבנה, בתים מרובעים ומשלושים, בחריזה שיטתית. זלדה מישקובסקי כתבה מתוך השקפת עולם דתית, חב"דית, ויחד עם זאת אוניברסלית, פונה לרבים. מתקיים בה דו שיח מתמיד עם השוכן במרומים. עולם הסמלים, שבו מעוגנת שירתה, מתפרש נדבך על גבי נדבך בשיטת הפרד"ס: פשט, רמז, דרש, סוד. נוסח אימפרסיוניסטי מעודן ומאופק. אבא קובנר ממקד את הסתכלותו בגיטו וילנה, במלחמת הפרטיזנים היהודית ביערות, בברזיל ובארצות הברית, וכמובן מאליו בנופי ארץ ישראל. כתיבתו שופעת סמלים ומתגוונת בתבניות גיאומטריות. המסתורין בשירתו פורצים מן המסורת היהודית אל תבל ומלואה.תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו מאת הלל ברזל: כרך ראשון: שירת חיבת ציון מיל"ג באחרית ימיו ועד י.ל. פרץ ודוד פרישמן. כרך שני: שירת התחיה - חיים נחמן ביאליק. כרך שלישי: שירת התחיה - שאול טשרניחובסקי. כרך רביעי: שירת התחיה, אמני הז'אנר - זלמן שניאור, יעקב כהן, יעקב שטיינברג, יעקב פיכמן, דוד שמעוני. כרך חמישי: מודרניזם וקלאסיקה, נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי ולאה גולדברג. כרך שישי: אקספרסיוניזם נבואי - אורי צבי גרינברג, יצחק למדן, מתתיהו שוהם. כרך שביעי: רומנטיקה, אידיאולוגיה, מיתולוגיה - רחל בלובשטיין-סלע, אלכסנדר פן, אביגדור המאירי, יונתן רטוש. כרך שמיני: מהפכות צורניות - אסתר ראב, אבות ישורון, אמיר גלבוע, יהודה עמיחי. כרך תשיעי: מיסטיקה וסימבוליקה - ש. שלום, זלדה מישקובסקי, אבא קובנר. כרך עשירי בהכנה: ליריקה ונוסטאלגיה.הלל ברזל, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן. קיבל את פרס ביאליק לחוכמת ישראל....

מונוגרפיה זו מוקדשת לתיאור שירתו של אחד מגדולי המשוררים שקמו לה לספרות העברית, מראשיתה ועד עצם היום הזה. היא נכתבה בחייו של המשורר, שאף הספיק לקוראה בעלי ההגהה. היא מתייצבת, בדיעבד, כהתבוננות במכלול שיריו של אמיר גלבע, כפי שנתפרסמו בימי חייו. ההתחקות אחר סגוליותה המיוחדת של שירת אמיר גלבע, סוד מקוריותה, היא תכליתה של המונוגרפיה. נדונים בה הנושאים הבאים: שלבים ביצירת המשורר, עולמו החוויתי והרעיוני. זיקת חלק לשלם, דימוי ומטאפורה, מלים כפולות משמעות, שמות מזהים, מרכיבי השדר הפיוטי, שיר ליד שיר, התקבצויות ז`אנריות, קסמי צורה ותבנית, הד וקול. המונוגרפיה מתארת, בין השאר, את אחת המהפכות המרשימות ביותר, שמציגה שירת גלבע, במעבר מ``כחולים ואדומים`` ל``רציתי לכתוב שפתי ישינים`` ו``איילה אשלח אותך``. פואטיקה ופרשנות באות במשולב, על כן מצויים בצד תיאור דרכי הכתיבה של המשורר, גם פירושים למספר רב של שיריו, מובאות מרובות מן השירים, מלוות את הספר ומנהירות את הכתוב בו. הלל ברזל הוא פרופסור לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן. דיונים ביצירת אמיר גלבע מצויים בספריו: ``שירה ומורשה``, ``משוררים בגדולתם``, ``משורר בשורה``, ``השיר החדש: סגירות ופתיחות``, ``השיר החדש: משגב להיתול``....

סיפורים ונובלות: יצחק בן נר, חיים גורי, שולמית הראבן, יורם קניוק, דליה רביקוביץ, יעקב שבתאי. עריכה ומבואות - הלל ברזל....

אברהם שלונסקי- הברית האחרונה נתן אלתרמן- שירי מכות מצרים לאה גולדברג- אהבת שמשון אבא קובנר- חופה במדבר...

הכרך השמיני מתוך תולדות השירה העברית משירת חיבת ציון ועד ימינו, מאת הלל ברזל, מוקדש למהפכות צורניות בשירת ארץ-ישראל. אסתר ראב כתבה את שיריה במקצב מותאם, מבלי להזדקק לדפוסי משקל נוקשים מן המסורת הקלאסית, וכן חרגה מנורמות החריזה המקובלות. היא הקדימה בכך את שינוי הנורמות של המשקל וצורות החריזה בשירה הבתר-אלתרמנית. אבות ישורון פרץ את גבולות הלשון העברית והוסיף למילונו הפיוטי מילים וצירופים מיידיש ומערבית, וכן שינה את צורות הניקוד. אמיר גלבוע עבר מצורות סגורות במבנה השיר לצורות פתוחות ומהן לצורות זורמות נוסח הציור הקינטי. יהודה עמיחי הצטיין במערכת הדימויים והמטפוריקה, הפורצת בין קודש לחול. מהפכה צורנית אינה עומדת בפני עצמה. היא כרוכה בחוויה האישית שאין להפרידה מן הרקע התקופתי והביוגרפי-אישי. לכן הוקדשו פרקים מיוחדים לתאור מפורט של מהלך החיים הנמצא בבסיס-השירים. תשומת לב מרובה הוקדשה להארה הפואטית, הפרשנית והמילונית של השירים וכן להזדקקות לתנ"ך, שהיא משותפת בעצמתה אצל המשוררת ושלושת המשוררים....

בתורת הפרשנות של טקסטים ספרותיים לסוגיהם, כמו בתחומים אחרים של חקר הספרות חלו התפתחויות, מרשימות שעל החוקר, המורה ולומד הספרות לתת את דעתו עליהן, ואף להסתייע בהן בפיתוח גישתו העצמית. הספר "דרכים בפרשנות החדשה" מציג הלכה למעשה דרכי פירוש תוך התייחסות לתפיסותיהם של פרויד, יונג, פריי, לוי-שטראוס, דרידה, לאקאן ואחרים, בזיקתן לפרשנות של כתבי קודש וכתבי חול. התכלית היא להגיע לשיטה, המתקדמת בתהליך הפרשני, ממעמדה המיוחד של המלה הבודדת במכלולו של הכתוב, להקשרים רחבים, ארכיטיפאליים ותרבותיים. ...

יהודי תימן משתקפים בספרות העברית - בשירה, בסיפורת לגוניה, וגם במחזאות - כראוי לעדה, מן המופלאות בעם ישראל, שיש בה פעילות רבה וחיוניות עצומה, רבת - תסיסה. לפני המשורר, המספר והמחזאי ניצבה עדה, ששמרה על ייחודה ועל מסורת קיומה הסגולי בתנאים קשים של חיים בנכר, מחוץ למולדתה ההיסטורית, וגם בקשיי קליטה והסתגלות בהתגשם חלום העלייה לארץ - ישראל. חוקרים רבים מדגישים את הפלגנות ששררה בין יהודי תימן, בדומה לריב בין החסידים למתנגדים אצל יהודי מזרח אירופה. רוח המחלוקת המשיכה לנשב, לדבריהם, גם במעבר מן הגולה לארץ - הבחירה. תמונה שונה לחלוטין מצטיירת כאשר מתבוננים ביהודי תימן כפי שהם מתוארים בספרות העברית החדשה. גם כאן מופיעים שני קטבים, אך מנקודות ראות של מהלכי - חיים אישיים בתוך דפוסי קיום מסורתיים ואנטי - מסורתיים, על רקע של נפילה ושל תקומה, במצבים טרגיים מעוררי חמלה ופחד ליד גילויים של גבורה, של כוח עמידה ושל רוח אמיצה, שאינה נשברת אלא מייחלת לטוב ולעתיד מבטיח. כל אלה מוצאים להם ביטוי בספרות העברית, המתייחסת לחמש תחנות גורליות - אף כי שונות זו מזו בהיקפן - בחייהם של יהודי תימן. (מתוך המבוא)...

הכרך העשירי מתוך תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו, מוקדש לליריקה, כסימן ההיכר המובהק המציין את שירתם של יוכבד בת-מרים, נתן יונתן ודליה רביקוביץ. שיח רגשות, בגוף ראשון. השתפכות-נפש בכאב או בחדווה, פגיעה בתוכנית החיים או קידומה. הרגש ככוח מני על ציר התנועה בין שני קטבים מנוגדים: קרבה, כמו באהבה, או ריחוק כמו בשנאה. המבע החווייתי מתגלה בשיר בצמידות לאירועי החיים. מקצב רהוט, בתי שיר קצרים, חרוזים בסימטריה או בהנגדה, צליל נעים, עושים את השיר הלירי מתאים להלחנה. וכך הופך המכלול הנכתב לאורך שנים, ראי למסלול חיים שלם במעלותיו, בשמחותיו ובייסוריו. מהלומות טראגיות שפקדו את יוכבד בת-מרים, את נתן יונתן ואת דליה רביקוביץ, הפכו את הקינה לסוגה ראשית בשירתם, במסורת השירה העברית לדורותיה. שירתם מתחברת גם לליריקה בשירה העולמית: צביון וידויי, מקצב נקלט, עדיפות לאני כדמות ראשית ולפעמים אף בלעדית. ליריקה שהיא פיסית ומטאפיסית כאחד, נופי הנפש ונופי המרחבים הגלויין והרחוקים בכפיפה אחת. כל שיר בייחודו, בנעימותו, בשורשיו העמוקים בלשון ובתרבות, בעלילה קצרה, מתחילתה ועד סופה. שתי המשוררות והמשורר מוןפיעים בספר, בתיאור ביוגראפי ובפרשנות מפורטת של יצירותיהם, בהתוודעות מעמיקה למקורותיהם. לפנינו שלוש תחנות בליריקה העברית המודרנית, נפרדות זו מזו ומתלכדות בחשיבותן הגדולה בתולדות השירה העברית בפסגותיה. כרך ראשון: שירת חיבת ציון כרך שני: שירת התחייה: ח.נ. ביאליק. כרך שלישי: שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי. כרך רביעי: שירת התחייה: אמני הז'אנר. כרך חמישי: שירת ארץ ישראל: מודרניזם וקלאסיקה: שלונסקי, אלתרמן, גולדברג . כרך שישי: שירת ארץ ישראל: אקספרסיוניזם נבואי. כרך שביעי: שירת ארץ ישראל: רומנטיקה, אידיאולוגיה, מיתולוגיה. כרך שמיני: שירת ארץ ישראל: מהפיכות צורניות. כרך תשיעי: שירת ארץ ישראל: מיסטיקה וסימבוליקה. כרך עשירי: שירת ארץ ישראל: ליריקה. הלל ברזל, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר אילן. הוא גם המחבר של הטרילוגיה: המאה החצויה ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, הספרות ורוח התקופה, הרואה אור אף היא בספרית פועלים. ספריו זכו לפרסים רבים וביניהם פרס ביאליק לחכמת עם ישראל....

סידרה על הנושא: המאה החצויה, ממודרניזם לפוסט־מודרניזם, הספרות ורוח התקופה. מטרת הסידרה: בחינה של תמורות יסוד בסיפורת העברית, במאה שנחצתה על ידי מלחמה ושואה, מאה שסימני ההיכר שלה עשן־כבשני־המוות ופצצות־האטום על הירושימה ונגסקי. הכרך הראשון: מיטא־ריאליזם — ריאליזם. כלולים בו מבואות עיוניים, הצגה ודיון ביצירות מיטא ריאליסטיות, רום ותהום, של קפקא, עגנון, ביאליק בפרוזה פיוטית, חיים הזז, לרבות יצירות של הותורן, מלוויל ועוד יצירות מספרות העולם. הדיון בריאליזם מתייחס לגרשון שופמן, י. ד. ברקוביץ, דבורה בארון, יהודה בורלא, יצחק שנהר, לאה גולדברג בסיפורת, יצחק שנהר, יוסף אריכא, מרדכי טביב, יהושע בר־יוסף ומשה שמיר. הכרך השני: מוניזם — פלוראליזם והכרך השלישי: ניאו־ריאליזם — היפר־ריאליזם. נכללים בהם, כמו בכרך הראשון, מחקרים של המחבר שראו אור בביטאונים ומאספים מדעיים, כמו גם מבואות שנכתבו על ידו לאנתולוגיות. תוך בחירה בהתאם להנחות הפואטיות וההיסטוריות המכוונות את הסידרה במכלולה. כל אלה בתוספת פרקים חדשים רבים, כנדרש לכל אחד משלושת הכרכים. הלל ברזל, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר־אילן, הוא מחבר הסידרה תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו, אף היא בהוצאת ספרית פועלים. הסידרה החדשה מכוונת בעיקרה לסיפורת העברית במגעה עם ספרות העולם. היא עשויה להוסיף נקודות־ראות להיסטוריונים של הסיפורת העברית המודרנית והפוסט־מודרנית. היא מיועדת לקהל קוראים רחב, בהיותה ערוכה בשיטה משולבת — פרשנות בד בבד עם התייחסות מפורטת לעלילה. הלל ברזל הוא מחברם של ספרי מחקר רבים בתחום השירה, הסיפורת, המחזאות ותורת הספרות. זכה בפרסים ספרותיים יוקרתיים וביניהם פרס ס. יזהר ופרס ביאליק לחוכמת ישראל....

הכרך השלישי מסיים טרילוגיה. ובו, כמו בשני החלקים שקדמו לו, דיון ביחס בין רוח התקופה במאה העשרים לצורות יסוד בספרות, פרוזה ודראמה. תכלית הטרילוגיה כולה היא התבוננות פואטית, לאמור: בירור צורותיה של היצירה הספרותית והגדרתן. לשם כך נדרש מינוח כולל להתוודעות לחוקיות היצירה מבחינה אמנותית. וכאן הופקע המונח היפר־ריאליזם מן ההקשר הכללי והוכנס להקשר אמנותי וייחודי. המבוא: סמיוטיקה ופואטיקה, מוקדש למונח היפר־ריאליזם כפי שהוא מתפרש בספר של אומברטו אקו, המתייחס בחומרה לתופעות חברתיות בארצות־הברית. כמו גם לביקורת חמורה לא פחות על תופעות דומות בזירה האירופית והכלל־עולמית, בכתביהם של ז'אן בודריאר וז'אן פרנסוא ליוטאר. ההפרדה באופן הזדקקות למונח היפר־ריאליזם, מן ההקשר השלילי להקשר חיובי, מוכחת בעיון בשני רומאנים של אומברטו אקו: "שם הוורד" ו"המטוטלת של פוקו" ובמסתו על יאן פלמינג ועלילות ג'יימס בונד. היפר־ריאליזם בהקשרו הפואטי, הוגדר כריבוי אינפורמציה בהעדפתה על פורמציה, כרצון לחנך לערכים. מונח־מפתח אחר, ניאו־ריאליזם נשאב מן הקולנוע האיטלקי. השימוש במונח בזיקה לסיפורת נדון בכרך הנוכחי בהתפתחותו להיפר־ריאליזם. בנוסף, בפרקי הסיום של הספר, נבחן המונח פוסט־פוסט־מודרניזם כמפתח לתמורות ביצירה הספרותית במאה העשרים ואחת. המינוח הפואטי מסתעף ומוסבר בדיון במבחר גדול בהיקפו של יצירות עבריות, בעיקר רומאנים. הבחירה של היצירות, היא אישית בהתאמה למטרות שהונחו ביסוד הטרילוגיה והכרך הנוכחי. כל היצירות מופיעות בהרחבה מפרשת כמתחייב ממונחי המפתח. הלל ברזל, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר־אילן. הוא מחברה של הסדרה "תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו". אף היא כמו הטרילוגיה על המאה החצויה - בהוצאת ספרית פועלים. הלל ברזל הוא מחברם של ספרי מחקר רבים בתחום השירה, הסיפורת, המחזאות ותורת הספרות. מחקריו זיכוהו בפרסים ספרותיים יוקרתיים. ביניהם: פרס ביאליק לחוכמת ישראל, פרס ס. יזהר, פרס רמת־גן לספרות, פרס אברהם קריב, פרס ישראל אפרת ופרס אקו"ם למחקר....

כרך יא בסדרה תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו, מוקדש לשירת ישראל, הנכתבת לאחר קום המדינה. הכרך ממוקד בתמורות הפואטיות המתבשרות ביצירותיהם של שניים מבכירי המשוררים והמשוררות, דוד אבידן ויונה וולך. סימן ההיכר המשמעותי של שלב זה בדברי ימיה של השירה העברית לתקופותיה, לדורותיה, למחוזות היווצרותה הוא המעבר הקיצוני מפואטיקה סמכותית ממורשת הדורות, לפואטיקה אישית. הביוגראפיה היא המקור לססגוניות הצורות, לסוגות ייחודיות, להקשרים חדשים. רוח התקופה והמציאות הלאומית והמדינית החדשה משפיעה על אופק הראייה. החלל הקוסמי יורש את מקומם של שמי-השמים הבראשיתיים. כזוהי הפואטיקה תלוית לווין, מחשב או סם ספציפי, המופיעה אצל אבידן. נוספות לכך, החלפת הצירופים בגבולות המליצה התנ"כית והספרותית, במילים מתקצרות ומתחברות. וכן בחתירה לחזותיות ולצליליות בתבניות מתחדשות בתמידות. יונה וולך יוצאת מן הסמלים החילוניים לסמליות דתית, סקסואלית. האני העצמי מתגלה ומתחבר לנבכי המעמקים הנפשיים. גם אבידן וגם וולך, מעמידים עצמם במרכז ההוויה והחוויה, כמנוף למבע השירי, בצאתו מרשות־היחיד לרשות־הרבים. שניהם מצרפים משחק לווידוי, רצינות להיתול. שירים, שעל אף התרכזותם באני, מזמינים קריאה בציבור, הלחנה, ופרסום. וכן מציעים עיקרי יצירה לדורות הבאים, ומתווים דרך לזולתם. לקביעת מקומם הראוי של אבידן ּוולך בתולדות השירה, נדרשה פרשנות נרחבת. התייחסות לרצף, למוקדם ולמאוחר. התחייבה התוודעות למכלול בחלוקתו לקבצים, למחרוזות ולמחזורים. תקופה חדשה, שירת ישראל, בהמשך לשירת חיבת ציון, שירת התחייה, שירת ארץ-ישראל, מתייחדת במיטב הפירושים למיטב היצירות. מחבר הסדרה הלל ברזל, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר־אילן ובמוסדות אקדמיים בישראל ובארצות הברית. הוא גם המחבר של הטרילוגיה: המאה החצויה ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, הספרות ורוח התקופה, הרואה אור אף היא בספרית פועלים. זכה בפרסים ספרותיים: ישראל אפרת, אקו"ם למחקר, ביאליק לחוכמת ישראל, ראובן ולנרוד, גבריאל ומרים טלפיר, ס. יזהר, אברהם קריב, רמת־גן. וכן בתארים, לציון מחקר אקדמי, מלווה בהוראה והדרכה: יקיר תל אביב, יקיר תנועת הצופים בישראל. כרך ראשון: שירת חיבת ציון כרך שני: שירת התחייה: ח.נ. ביאליק. כרך שלישי: שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי. כרך רביעי: שירת התחייה: אמני הז'אנר. כרך חמישי: שירת ארץ ישראל: מודרניזם וקלאסיקה: שלונסקי, אלתרמן, גולדברג . כרך שישי: שירת ארץ ישראל: אקספרסיוניזם נבואי. כרך שביעי: שירת ארץ ישראל: רומנטיקה, אידיאולוגיה, מיתולוגיה. כרך שמיני: שירת ארץ ישראל: מהפיכות צורניות. כרך תשיעי: שירת ארץ ישראל: מיסטיקה וסימבוליקה. כרך עשירי: שירת ארץ ישראל: ליריקה....

כרך יב בסדרה תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו, מוקדש לשירה הנכתבת לאחר קום המדינה. וממוקד בתמורות הפואטיות המתבשרות ביצירה הפיוטית המקבת ובדברי העיון של נתן זך. העיקרים בתורת השיר של המשורר הותוו במחקרו "זמן וריתמוס אצל הנרי ברגסון ובשירה המודרנית", כמו גם במסות, שבמרכזן, פולמוס עם הפואטיקה שהופגנה בשירת נתן אלתרמן. מחקר המתגלה כמנשר, מורה הלכה, לדורו ולדורות הבאים. ההנחות העקרוניות מוסבות לזמן אנושי, המחליף את הזמן הכרונולוגי ומנגד המחזוריות כצורת יסוד, בעונות השנה, חילופי יום וחלום, חיים ומוות, אהבה ופרידה. כל אלה מגשרים בין שירי המשורר, בחריזה החופשית, החורגת מסיומי השורות, ונענית לפסיחה. תחביר המשנה את הצורות הסגורות, הסימטריות, במבנה השיר ומציב במקומן צורות פתוחות, א־סימטריות, אלא אם כן, מדובר בשירים מחורזים לשעשועים ולילדים. כתבי נתן זך המקובצים מהווים מכלול אנציקלופדי. תוכנו רצוף נדודים ושהיות קבע. אוטוביוגראפיה עתירת רגשות, סיבוכים ונכונות לעמידה בשער, נגד מלחמות ולאומניות. המשורר כאיש אשכולות, מתמיד ללמוד וללמד, לערוך, לפרוש ולהשתייך, כשהוא מופנם ומוחצן בעת ובעונה אחת. שוחר דעת, מתייסר בנבכי הבדידות שבנפש ויוצא מהם להרפתקאות מתחדשות. שפע המוטיבים מתבצר בשיריו בססגוניות הצורות ובמערך הנדבכים, ארכאיים, מודרניים, פוסט־מודרניים. השירים זכו לפרסום בדרך קבע בעיתונות, בקבצים, מאספים, בספרי שירה, בסיפורת, במחזאות. ובהגות. מקומו בתולדות השירה העברית, חייב להקדיש לו כרך שלם, רחב־יריעה, נדרש לספרים כמכלול, ולכל שיר ולכל מחרוזת ומחזור, בנפרד. מחבר הסדרה הלל ברזל, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר־אילן ובמוסדות אקדמיים בישראל ובארצות הברית. הוא גם המחבר של הטרילוגיה: המאה החצויה ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, הספרות ורוח התקופה, הרואה אור אף היא בספרית פועלים. זכה בפרסים ספרותיים: ישראל אפרת, אקו"ם למחקר, ביאליק לחוכמת ישראל, ראובן ולנרוד, גבריאל ומרים טלפיר, ס. יזהר, אברהם קריב, רמת־גן. וכן בתארים, לציון מחקר אקדמי, מלווה בהוראה והדרכה: יקיר תל אביב, יקיר תנועת הצופים בישראל. כרך ראשון: שירת חיבת ציון כרך שני: שירת התחייה: ח.נ. ביאליק. כרך שלישי: שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי. כרך רביעי: שירת התחייה: אמני הז'אנר. כרך חמישי: שירת ארץ ישראל: מודרניזם וקלאסיקה: שלונסקי, אלתרמן, גולדברג . כרך שישי: שירת ארץ ישראל: אקספרסיוניזם נבואי. כרך שביעי: שירת ארץ ישראל: רומנטיקה, אידיאולוגיה, מיתולוגיה. כרך שמיני: שירת ארץ ישראל: מהפיכות צורניות. כרך תשיעי: שירת ארץ ישראל: מיסטיקה וסימבוליקה. כרך עשירי: שירת ארץ ישראל: ליריקה. ...

"מסע הנשמה בערגה שאין למעלה הימנה לוודאות שבהתגלות אלוהית" - כך מגדיר פרופ' הלל ברזל את הנושא הניצב בתשתיתו של הספר שלפנינו; היינו, השתוקקות האדם למפגש עם אלוהיו וביטויה של השתוקקות זו - והמפגש עצמו - בשירה העברית שלאורך הדורות.לספר שני חלקים:א. בחלק הראשון - "ברצף הדורות" (פרקי מבוא) בודק המחבר, מתוך ידע רב, את עולמם של כתבי-הקודש, הפיוט, שירת המקובלים, השירה העברית בספרד של ימי-הביניים, השירה העברית החדשה והמודרנית - לרבות שירת החולין. זאת, מן הבחינה של המסורת היהודית הדתית ומן הבחינה הפואטית-פיוטית.ב. החלק השני - שהוא מהווה המשך אורגאני וממחיש לקודמו, עוסק בשיריו האמוניים-דתיים של איתמר יעוז-קסט, מן הבולטים ומן הייחודיים שבמשוררי דור-המדינה. זוהי שירה הצומחת ממחנות ריכוז והשמדה. היא משקפת את נפתולי היקלטותו של אדם בארץ (המשורר עלה ארצה ב-1951 מהונגריה) ומתארת היאבקות עם אמונה ועם עול מצוות, על דרך ה"רצוא ושוב", ותוך כדי הסבת מבט בלתי-פוסקת אל העבר הטבוע בחותם השואה. לעיני הקורא - שירתו של אדם מודרני, שנולד לתוך מציאות חילונית ורחוקה, אך מבקש לפלס דרכו לעבר הקדושה בתוך ההווה הישראלי - כשהשירה קודמת להתגלות, בניגוד למקובל. פרופ' הלל ברזל מנתח בהרחבה ובאורח מעמיק את שירי המשורר, הנותנים ביטוי לשלבים של הליכה אל היהדות ה"מאמינה", תוך שהוא מצביע על המיוחד ועל החד-פעמי שבשירה זו - ומסמן את מקומו של המשורר במסגרתה של מפת השירה העברית." פרופ' אמריטוס הלל ברזל – חוקר ומרצה לספרות עם-ישראל לספרות השוואתית באוניברסיטת בר-אילן. מן החשובים והמרכזיים שבחוקרי הספרות העברית ומבקריה בדור זה. פרסם שורה ארוכה של ספרי  מחקר  מונומנטאליים בתחומי השירה העברית  לסוגותיה. זכה בפרסים רבים ובראשם פרס ביאליק בשנת 2014. ...