ד"ר מיכאל (מישל) אטלס נולד ב - 1943 בצרפת הכבושה. המשפחה הצליחה להימלט מגורל רבים מיהודי הארץ הזאת, בסיוע משפחת איכרים אשר נאותה להסתירה בכפר נידח עד יעבור זעם. אביו קיים את נדרו להעלות את המשפחה ארצה אם תינצל. מיכאל חלם בילדותו להיות רופא ובכך ללכת בדרכי האח הבכור, שלימים היה קורבן פיגוע חבלני בתל - אביב. ב - 1968 זכה לתואר דוקטור לרפואה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שירות צבאי כרופא בעיצומה של מלחמת ההתשה, התמחה ברפואת נשים. מאחוריו מעל לשלושים שנות עבודה כגינקולוג, שאת רובן עשה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. בחמשת שנותיו האחרונות בבית החולים, טרם גמר אומר להגשים חלום ישן של "פרישה מוקדמת מרצון לחיים אחרים", ניהל את מחלקת המיון הגינקולוגי. הספר משלב עצות רפואיות לבעיות גינקולוגיות נפוצות בחשיפת תחושותיו העמוקות והאישיות ביותר של המחבר כרופא וכרופא של נשים בפרט. עירוב זה משקף את חייו המקצועיים. הוא "מדבר בו אל הנשים" אך גם אל עצמו ואל עמיתיו הצעירים. האמנם קיים המתג הנסתר היכול בהיסט אצבע להופכו באחת מאיש לרופא או שהרופא נותר לפני, מעל ואחרי הכל, בן - אדם?...

סיפור של ידידות אמיצה שנרקמה בין יהודי נרדף לבין חייל בצבאו של הפיהרר. זהו רומן מתח המפגיש יהודי נרדף עם חייל גרמני ובנפתולי הזמן הופך אותם לידידים בנפש. זהו רומן אהבה בלתי ייאמן בין נערת כפר יפהפיה וחייל גרמני שבוי....

אישה מאמינה באפשרות הקלושה לעבור מהפך אישי באמצע החיים. גבר חווה אהבה נטולת תקווה. שניהם שייכים לדור הראשון של הישראלים שלאחר השואה, זה שמתוך שכרון התחייה מהאפר והמיתוס ההרואי של המלחמה על הקמת המדינה ניסה לדחוק לנבכי השכחה את מוראות הפורענות שהתרגשה על האומה, באותה מידה שהדחיק את האסון שאותה הקמה גררה עבור שוכני הארץ המובטחת. שניהם פוסעים לאורכו של שביל המהמורות החלקלק עליו צועדת המדינה מאז שמלחמת ששת הימים שינתה כליל את פניה ועד לימינו אנו, דרך מלחמת כיפור וההתשה והאינתיפאדות, שביל זרוע בסכסוכים פנימיים המשסעים את החברה, את המשפחות ואף קורעים את המצפון עצמו. בנוסף, האיומים החיצוניים הבלתי פוסקים, טרטורי מסוקי הקרב שאינם נותנים מנוח בעוברם הלוך וחזור מעל לראשים, רעש רקע המרחף מעל לחיי היום יום שלמרות הכול דורשים את זכויותיהם, את האהבות ואת העיצבונות ואת האכזבות ואת ההנאות הקטנות, כמו בכל מדינה "נורמלית". ומסתבר ששניהם, האישה והגבר, טומנים סוד גדול, סיפור שלאו ייאמן, כמעט מבלי שהם עצמם מודעים לכך, אף שהם נושאים בתוצאותיו. את זאת יגלה הקורא בין שורות הספר. זהו ספרו הרביעי של מיכאל אטלס, רופא נשים במקצועו. קדמו לו, "מתי כבר תמציאו מכשיר אחר – מונולוג של גינקולוג" (י. גולן 2004); "ז'אן ואנדריאס" (ע. נרקיס 2005) ; "מאחורי הפרגוד – תמונות ממחלקת נשים" (נצר 2021). ...

תפאורת הרקע של "מאחורי הפרגוד – תמונות ממחלקת נשים" היא מחלקת נשים ויולדות דמיונית אי-שם בארץ. ישיבות צוות מתישות, מסדרונות עמוסים בסיפורי חיים, חדרי ניתוח צוננים הצופנים טרגדיות בצד ניסים, חדרי לידה בהם צער הלידה מתחלף בחיוך של אושר למשמע בכיו הראשון של הרך הנולד, ובעיקר – הגינקולוגים כבני אדם. המחבר פרש גלריה אנושית רחבה ומגוונת של רופאות, רופאים, אחיות ומיילדות. הוא פושט מהם את חלוקיהם ומאיר עליהם מלפני ומאחורי הפרגוד, החוצץ בין מלאכתם לבין עולמם האישי – על הדרמות, הקִנאות, השאיפות, הוויתורים – הסמוי מעיניהן של המטופלות. מאחרון הסטג'רים ועד בכיר הפרופסורים, כולם נחשפים כגיבורים וכאנטי גיבורים, כאוהבים וכשוברי לב, כבעלי חלומות ומאוויים וכמי שחוו על בשר נפשם את הדרך העקלקלה אל הגשמתם או אל שברונם... ועד לסוף הבלתי נמנע שעלול להפתיע. אנשי המקצועות הרפואיים, גם אם אינם רופאי נשים, ייזכרו באווירה ששררה, ואולי עדיין שוררת, בין כולי המחלקות. לעיניהם של כלל הקוראים ייפתח צוהר למתרחש בהן, שלא בשעות הביקור. איור הכריכה: "בדיקה נרתיקית באישה עומדת" מאת Antoine Chazal. מתוך: "ההיסטוריה של הרפואה" מאת Jacques-Pierre Maygrier, 1822....