מנחם יונגסטר

מנחם יונגסטר

סופר


1.
המחבר הינו אדריכל בהכשרתו ובעיסוקו, וחוקר אמנות (בכלל) והיסטוריה של אדריכלות (בפרט) בתחביבו, ואין צורך לומר שהוא חובב טיולים... פרט לנסיעותיו הרבות של המחבר לארופה במסגרת עבודתו, בהן הוא משלב, ככל שניתן, פרקי זמן לטיולי תחביב, הוא מרבה גם בטיולים פרטיים. על מנת ליעל את הזמן הקצר (`חסית) המוקצב לכך, המחבר נוהג לתכנן כל נסיעה בקפדנות, לרבות הכנת אוגדן המכיל את תאורי האתרים (תקצירים), מסלולים (לפי אורך זמן), מפות (של קטעים רלוונטים) וכד`. ה"שיטה שוכללה מנסיעה לנסיעה עד להצתברות חומר יעיל להפליא. כמה מחבריו של המחבר שהשתמשו בטיוליהם באוגדני הטיוטה, `חד עם "בוגרי ארופה" אחרים, הם שהמליצו על""סחור האוגדנים. יסוד הרעיון של אוגז] הוא אפשרות שליפת "דף יומי" קומפקטי (גווי עמוד מקופל כ1- 24/1 ס"מ) במקום לסחוב ספר שלם. זה הרבה יותר נח. לא?... המחבר הגיע למסקנה שטיול של כיף בנהיגה עצמית אינו מצדיק "מחקרים" של הסטוריה ו/או אמנות. רב ספרי ההדרכה מפליגים בתאורי האתרים השונים במיוחד כנסיות ומוזיאונים למיניהם: דבר המע"ף (ולעיתים מעצבן) את מי שאינו "דוקטורנט" להיסטוריה ו/או לאמנות. הפתרון הוא תקצירים ממצים של האתרים. מפות דרכים זה סיפור בפני עצמו. מה טוב יותר מנופת מסלול יומי; קל להתמצאות, נוח בניווט, ונפטרים מהקיפול המרגיז של מפות רב ממידיות... מ` שנסע ברכבות תחתיות יודע מה זה מפה קווית וכמה נוח להתמצא לפיה. שיטת המסלול הקווי אומצה ע"י המחבר כאמצעי עזר נוסף לניווט והתמצאות יעיל ביותר. מה שחסר להשלמת התמונה זה... תמונה. יותר נכון תמונות (זה מעורר ומגרה מחדש אפילו את המחבר). אז כאלה הוכללו בשפע. המחבר ישמח לקבל הערות והארות (בפקס. 09-8623825) ומבטיח להתיחס אליהם....

2.
הסטוריה סוערת, אדריכלות מופת, נופים ונפלאות טבע, אתרי הסתלבטות מרנינים כל אלה מתוארים ומוסברים היטב ב: מסלולים מתוכננים בקפידה למטייל העצמאי, תמהיל מחושב ומאוזן של הסטוריה, דרכי הרים נופיות, מוזיאונים, פסטורליה, אדריכלות, מפות דרך מפורטות ומדוייקות, מפות אתרים וערים, תמונות מרהיבות....

3.
4.
המחבר הינו אדריכל בהכשרתו ובעיסוקו, וחוקר אמנות (בכלל) והיסטוריה של האדריכלות (בפרט) בתחביבו, ואין צורך לומר שהוא חובב טיולים... פרט לנסיעותיו הרבות של המחבר לאירופה במסגרת עבודתו, בהן הוא משלב, ככל הניתן, פרקי זמן לטיולי תחביב, הוא מרבה גם בטיולים פרטיים. על מנת ליעל את הזמן הקצר (יחסית) המוקצב לכך, המחבר נוהג לתכנן כל נסיעה בקפדנות, לרבות הכנת אוגדן המכיל תאורי אתרים (תקצירים), מסלולים (לפי אורך וזמן), מפות (של קטעים רלוונטים) וכד'. ה"שיטה" שוכללה מנסיעה לנסיעה עד להצטברות חומר יעיל להפליא. כמה מחבריו של המחבר שהשתמשו בטיוליהם באוגדני הטיוטה, יחד עם "בוגרי אירופה" אחרים, הם שהמליצו על "מסחור" האוגדנים. יסוד הרעיון של אוגדן הוא אפשרות שליפת "דף יומי" קומפקטי (גודל עמוד מקופל כ - 11/24 ס"מ) במקום לסחוב ספר שלם. זה הרבה יותר נוח. לא?... המחבר הגיע למסקנה שטיול של כיף בנהיגה עצמית אינו מצדיק "מחקרים" של היסטוריה ו/או אמנות. רוב ספרי ההדרכה מפליגים בתאורי האתרים השונים ובמיוחד כנסיות ומוזיאונים למיניהם: דבר המעייף (ולעיתים מעצבן) את מי שאינו "דוקטורנט" להיסטוריה ו/או לאמנות. הפתרון הוא תקצירים ממצים של האתרים. מפות דרכים זה סיפור בפני עצמו. מה טוב יותר ממפת מסלול יומי: קל להתמצאות, נוח בניווט, ונפטרים מהקיפול המרגיז של מפות רב מימדיות... מי שנסע ברכבות - תחתית יודע מה זה מפה קווית, וכמה נוח להתמצא לפיה. שיטת המסלול הקווי אומצה ע"י המחבר כאמצעי עזר נוסף לניווט והתמצאות יעיל ביותר. מה שחסר להשלמת התמונה זה...תמונה. יותר נכון תמונות (זה מעורר ומגרה מחדש אפילו את המחבר), אז כאלה הוכללו בשפע....

5.
6.
7.
8.
9.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ