» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (16):
ידיעת הארץ, טיולים, צילומי ישראל, היסטוריה , אגדות וסיפורים,
wishlist,
ירושלים - היסטוריה, סיורים, שכונות ופולקלור,
יהדות,
ספרים ישראלים,
ספרות המזרח הקדום ועמ"י עד חורבן בית שני,
מקרא,
חינוך, למידה, תקשורת, תרבות בלשנות ומילונים למכירה,
חברה ומדינה, משפט, ותקשורת למכירה,
עיון,
תומחר ,
ידיעת ואהבת הארץ,
תנ"ך וברוח מקראית,
אנציקלופדיה ואטלס ואנתולוגיה ולקסיקון ומדריך ומילון וקונקורדנציה,
ארץ ישראל - היסטוריה,
תולדות עם ישראל,
עוד ...
|
3.
|
|
הספר עוסק בתולדות ירושלים מראשיתה ועד לתקופת שיבת ציון. בניגוד לתקופות המאוחרות יותר, המקורות הכתובים על תולדות ירושלים בתקופה הכנענית ואפילו בתקופת בית ראשון מוגבלים ביותר. על כן הושם דגש על הישגי המחקר הארכיאולוגי, שיש בו כדי לשפוך אור על תקופות עלומות בתולדות העיר ואף לשמש אבן בוחן לבחינת אמיתות המקורות הכתובים, בעיקר מקורות המקרא. הספר בנוי אפוא כרצף של פרקים היסטוריים וארכיאולוגיים המתייחסים לשלוש התקופות העיקריות שבהן עוסק הספר: התקופה הכנענית ותקופת השופטים (האלף השלישי והשני לפסה"נ), תקופת המלוכה, ותקופת שיבת ציון.
ירושלים היוותה אתגר לארכיאולוגים מאז ראשית המחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל. כל דור של חוקרים הטביע את חותמו בחקר העיר. הגילויים הרבים מירושלים החל משנות השישים ועד לימינו הביאו למהפך בידיעותינו על תולדות העיר. מחקרי השנים האחרונות אף העלו שאלות חדשות ונוקבות ביחס לתולדות העיר בתקופות שבהן הממצא הארכיאולוגי דל – ובמיוחד ביחס למעמדה וצורתה של העיר בימי המלוכה עד למאה הח' לפסה"נ. אחדות משאלות אלו מוצגות במבוא לספר, והוצגו בו כמה מן הנקודות הנמצאות במוקד הדיון במחקר בזמן האחרון.
הספר נכתב בידי חוקרים מומחים בתחום ירושלים ובתקופת המקרא והוא מלווה במבחר שרטוטים....
|
8.
|
|
הושע פעל בתקופת שקיעתה של ממלכת ישראל, מדמדומי מלכותו הארוכה של ירבעם השני (788–747 לפני הספירה) ועד סמוך לסוף ימי ישראל, כנראה קודם לכיבוש האשורי (720 לפני הספירה) של שומרון. נבואות הושע מעשירות את ידיעותינו על התקופה הסוערת שבה תוך כעשרים שנה של תככים, מרידות ורציחות התחלפו שישה מלכים, וישראל אבדה.
"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים....
|
|