מאז ימיה הראשונים של האינתיפאדה נכנסה החברה הישראלית לעידן שבו "פקודות בלתי-חוקיות-בעליל" והפרה בוטה ויומיומית של זכויות אדם וציווי מוסר בסיסיים הפכו לעניין שבשיגרה.התנהגותם של חייל צה"ל,בגיבוי הדרג הפוליטי ,כלפי ההתקוממות הפךסטינית העניקה דחיפות רבה לשאלות הקשורות לאחריותו המצפונית והפוליטית של היחיד כאזרח וכחייל.מצד שני,סירובם של ישראלים רבים לקחת חלק בפעולות הדיכוי עורר בישראל דיון נוקב על גבולות הציות בחברה דמוקרטית.המחקרים והמסות המכונסים בספר זה בוחנים באורח מעמיק ומקיף את ההיבטים הפוליטיים,הפילוסופיים,המשפטיים והמוסריים של הסרבנות במדינה דמוקרטיתץמיטב הכותבים חברו יחד ליצירת קובץ זה,ובכך תרמו תרומה ייחודית לחשיבה על מהותה ועתידה של התרבות הפוליטית והמוסרית של החברה הישראלית. רשימת כותבים: יזהר באר דוד הד יצחק זמיר חיים כהן ישעיהו ליבוביץ ישי מנוחין משה נדבי עמוס עוז איתמר פיטובסקי אביגדור פלדמן יוסף רז...

באסופה זו מכונסים חיבורים עיוניים, ציורים וצילומים, שתכליתם להאיר את השאלות המגוונות הכרוכות בתופעות של אי-ציות אזרחי ושל סירוב בעת כיבוש. חיבורים, ציורים וצילומים אלה בוחנים את הכיבוש והסרבנות על היבטיהם הפוליטיים, הפילוסופיים, המוסריים והתרבותיים, ואף מרחיבים את מעגל הדיון מעבר להקשר הקונקרטי של הכיבוש הישראלי את האוכלוסייה הפלסטינית....

השינויים החברתיים שחוללו ההמונים והארגונים שארגנו אותם, ההימנעות של רבים מנטילת חלק ב״פוליטיקה ממוסדת״, המאבק הכלל-עולמי נגד הגלובליזציה של ההון ונגד מלחמות – כל אלה הפכו את המונחים ״חברה אזרחית״ ו״אקטיביזם״ למונחי מפתח בשיח הפוליטי ובדיון הפילוסופי. חיבור זה מתמקד בהבהרה של מונחים אלה ובהתפתחות השיח הפוליטי במרחב הציבורי בחברות הדמוקרטיות. בין השאר, החיבור עוסק במהפכת ההתארגנויות הלא-ממשלתיות כאחד השינויים המרכזיים שחלו במחצית השנייה של המאה העשרים בחברות הדמוקרטיות; בוחן את רעיון ״החברה האזרחית״, המקיף את כלל הפעילות של ארגונים ופרטים במרחב הציבורי; ודן בארגונים לשינוי חברתי ובתפקידם כמקדמי אקטיביזם, התנדבות ושיתוף הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות החברתיות. הדיון המושגי בסוגיות תיאורטיות אלה מלווה בעדויות ובמחקרים המבהירים את הסוגיות ומדגימים מהם ״אקטיביזם״, ״חברה אזרחית״ בכלל ו״חברה אזרחית ישראלית״ בפרט....