צור שיזף

צור שיזף

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (45):
ספריה, אלי קריאה, waiting, אהבתי, הספרים שקראתי כבר..., רוצה לקרוא :), סיפורת - מקור , רוצה לקרוא, עיברי, ספרות מקור למכירה, רשימת קריאה, והכחול היום כחול מאוד, 2016, מסעות, מסעות, מדעי החברה - סוציולוגיה, הדרכה ועיון - למבוגרים, תבל ומלואה - הודו, 2018, עוד ...
1.
בקיץ 1991 יצא צור שיזף לחצות את אסיה מאיסטנבול לבייג'ינג על דרכי המשי. את הדרך מטיבליסי ועד הגבול הסיני עשה עם מלך ג'ורג'יה, לאדו בגרטאיוני ב"לאדה" חבוטה וצולעת, בה נהג האביר זאזא ציצישווילי, ארכיטקט, הרפתקן ואיש המושיט את ידיו לשמים כדי לקטוף כסף חולף המלך נסע על דרכי החשיש האסיניות על מנת לאסוף צמחי וזרעי קנבוס אינדיקה לגן הבוטני המלכותי בדושטי. צור שיזף יצא לראות את דרכי המשי. לבקר בטיביליסי של וכטאנג גוראסלי - בעל ראש הזאב, בסמרקנד של טימורלנג - הצולע, בטקסילה בעקבות אלכסנדר מוקדון, בשיאן של הקיסר והאני וו-די ובביג'ינג של קובלאי חאן, קיסרו של מרקו פולו. באקו, בוכרה, טאשקנט, דושנבה ואוש. סין וההורים השמימיים, פקיסטן ודרך הקרקורם בתפר שבין פמיר והינדו כוש. ושוב סין, לקשגר האגדית ולטורפן, נאות המדבר של דרך המשי, ומשם למחוז גנסו לדון הואנג - הלפיד הבוער שבקצה החומה הגדולה, לשיאן, לעיר האסורה בביינג'ינג ולג'ונקות בהונג קונג. המסע מחבר עבר והווה, דמיון והרפתקה, מפליג במעבורת בים הכספי, מטלטל במשאית סינית החוצה את פמיר, מתנדנד ברכבת איטית הנוסעת למעבר חיבאר ובאוטובוס צפוף המתגלגל לדרה, עיירה על הגבול באפגני שבה מייצרים נשק ברחוב ושקיות חשיש מתגלגלות על הרצפה. דרך המשי....

2.
הקולות הלכו והתקרבו. הצטנפתי, אבל אחד מהם ראה אותי וזינק אלי. הוא התנפל עלי, נחת על הרגל השבורה והכאב שיתק אותי והצמיד אותי לקרקע, לא יכולתי לזוז. ואז הם עמדו מעלי, כל השלושה, וירו צרורות ארוכים של שמחה באוויר. ואני חשבתי שככה ייראה מותי, אבל הכאבים היו כל כך חזקים שלא יכולתי לחשוב על שום דבר, רק על הרגל. אחר כך הם סימנו לי לקום ומשכו אותי ואני נפלתי, והם הבינו שאני פצוע. בקול כפול ומהדהד מסופר סיפורם של הטייס שנעלם בלבנון ושל האישה שנותרה בלעדיו. מי צודק: אלה שמעריכים שהוא מת, או אלה שמשוכנעים שהוא עדיין חי? האם אשת הטייס תמצא תשובה לשאלה שמענה אותה? ואיך יוצאים לחופשי במקום מסובך כמו המזרח התיכון, שבו אדם יכול להיות זר גמור, פליט נרדף או גולה המבקש מסתור, כמה עשרות קילומטרים מהעמק שבו נולד? אבל מאותו רגע שהודיעו לי, כשהופיעו שתי הציפורים בדלת, האמנתי בהם ובטחתי בהם וידעתי שאין שום בעיה, ושחיל האוויר הטוב בעולם של הצבא הטוב בעולם יעשה הכל כדי להחזיר את אסף. והם יביאו אותו אלי. ואם צריך ישלחו את סיירת מטכ"ל ויפשטו על לבנון, וכולם מרוכזים בזה, הספינות של חיל הים בים ומטוסי הסיוע באוויר והיסעור כבר מרחף מעל ההרים הקרחים ואנשי המוסד פרושים בכל מקום כדי לכוון. באמת האמנתי בכל הדברים האלה שילדות שנולדו וגדלו בראשון לציון והגיעו לצבא ופגשו טייס מושבניק והתאהבו בפעם ראשונה ושכבו בפעם הראשונה והתחתנו בפעם הראשונה והרו בפעם הראשונה מאמינות. ...

3.
'נמר בהרים', ספר הביכורים של צור שיזף, הוא כניסה מרשימה לספרות העברית. את שני הרומאנים הקצרים שלו יש לקרוא, כמדומני, כיצירה אחת, רב - קולית, שה"מיתולוגיה" של מלכודת הנמרים היא בה צומת מלכדת. בשני החלקים - בדואים במידבר (הערבה; סיני), והשליטה מעוררת ההשתאות של שיזף בעוצמת הטבע וההווי (בנוסף למצבים החזקים של העלילה) קובעת הרבה בסיפור. ובראיה ראשונה, שני החלקים גם עשויים להיקרא כשני הפכים: באחד, בדואי המגדל בסתר את בנו הלא - חוקי, כמין שמורה של הפראות הבדואית העתיקה, מכין במשך שנים את הצעקה הגדולה שלו, את המאבק הבלתי - נמנע ואת הקרבתו הידועה - מראש - בעוד בניו האחרים, והוא עצמו, הפכו להיות בדואים מזוייפים "של יהודים"; ואילו באחר - "הפרוייקט" הגדול בדיוק הפוך, חלום נדודים לעולם הגדול, שמטיל בדואי על נכדו ה"לא - חוקי" (שנולד מזיווג זמום של בתו ונזיר נוצרי), ופיסגת החלום היא דווקא להכריחו להיות "טייס בחיל - האוויר הישראלי": בדואי של יהודים. אכן, פריצות גדר, אי - ציות לחוק של המדבר, הפרות טאבו ומאבק בחוק ובגבולות המדיניים, משותפים לאב - הסב הבדואים בשני הסיפורים. לכאורה - קריאת - תיגר של אדם נגד מחסומים ומסגרות: שתי "רומנטיקות" מנוגדות המתנגשות בחברה ומדינה. אבל אין זה ספר על בדואים, ופחות מכל זהו ספר המזדהה עם רומנטיקות נאיביות. לשני החלקים מיגרש תימאטי משותף: בדואים, ישראלים, נזירים - מעבר לכל מיתרס וזרות - מחפשים כולם משהו גדול, לגעת באיזו אמת גרעינית, להשיל קליפות - אבל כולם חיים, למעשה, "מיתולוגיות", מחוות סימליות, עושים מטאפוריזאציה של המציאות והזולת. השבר הסורי - אפריקני וסיני הקוסמופוליטית, המחליפה אדונים, מערבבים אותם זה בזה - אבל המיפגש עם האחר נידון להיות זרות של מיתולוגיות לא - מתיישבות, ולכן - כולם מרחפים, מנותקים, מגוחכים במישור הפראקטי, מסתערים בגמלים מקושטים. רפאל הבורח מעברו ומבקש "להתמלא" במידבר, פרדג' הבורח אל עתיד בנו, ועודד שכולו הווה וקלות פשוטה - הם אך שלוש וריאציות של ריחוף. טכניקת המסירה של הסיפורים (מונולוגים של הדמויות) מיטיבה לשרתו. יש מערכת - כפולה של שמות מקומות, ואותן לבני מציאות עצמן מנוצלות כחומר - גלם למיתולוגיות מנוגדות. וגם זו את זו קולטות הדמויות לא כממשויות לעצמן, אלא כחלק מ"נופים מטאפוריים". וכל מיתולוגיה שבויה כניגודיה. מיתוס המרחב הפתוח והחופש הפראי של הבדואי מגיע לפיסגתו במלכודת הנמרים הנסגרת: משמר המסורת מפר את חוק המידבר. הנמר - מוקד ההזדהות של הבדואי - הוא גם יריב שיש גאווה ללכוד אותו, כשם שהחופש בלי גבול עוקד את חייו של ראמאד, הבן הבדואי, בכבלים של יעוד. ולאנשי שמורות הטבע, המגדירים - ממפים - גודרים יש מיתולוגיה משלהם של חופש ומרחב ושל שמירת הצורות האמיתיות של הנוף, ובמסגרתה הבדואי הוא הפרעה מסיגת - גבול אך גם עצם מעצמי המדבר של "לורנס איש ערב". לכל צד - נמר בהרים משלו. שוב ושוב יש "אבות" מנהלים - בסתר (מוסא - עלי, יונתן, פרדג', רפאל...) ויש בנים מנוהלים "נעקדים", ויש אדוני - מקום מתחלפים, ולכל אחד יש "סוד", "אמת" חבויה (ויש פארודיה על כל זה בדמות המשטרה החשאית ולחישותיה) - אבל המנהלים האמיתיים הוא המדבר הסבלני שהופך לחול את הסודות, הדראמות, החלומות, הסמלים; או שוטף אותם בשטפון שמיד נעלם. והאירוניה של הספר היא האירוניה של המדבר. - מ.פ....

4.
הדרך לאושר הוא ספר מסע של איש אחד במדבריות - מהמדבריות הרחוקים של טיבט וסומליה, ועד למדבריות קרובים - המדבר הערבי בירדן, הסהרה, סיני והנגב. הנוסע חוצה במסעו מרחב ופוגש פסיפס של דמויות - ברברים, קשמירים, לדאקים ובדואים. כמו שאין סוג אחד של אושר, או הגדרה ברורה של מדבר, כך משמשת הנסיעה כבדיקה של הזמן העובר שהנוסע נע בתוכו, מול הזמן הקפוא שהוא משאיר מאחוריו, במקום שממנו יצא. האם מדבר הוא הדיונות הנודדות של הסהרה המחביאות בתוכן את נאות המדבר האגדית של סיווה שאלכסנדר הגדול הלך אליה לקבל את ברכת אמון? ואולי מדבר הוא הרמה הטיבטית הצחיחה שאוטובוס מתרסק לתוכה? והאם מדבר הוא הרמה הטיבטית הצחיחה שאוטובוס מתרסק לתוכה? והאם מדבר הוא הסוואנות היבשות של סומליה בעת מלחמת האזרחים והרעב, והאם מדבר הוא העיר האדומה שחצבו הנבטים בתוך אבני החול הקשות של ואדי מוסא? ואולי מדבר הוא בחה קליפורניה, בשוליה של היבשת הצפון - אמריקנית, מקום שנאצים, נשים בודדות וכנסיות צרפתיות נקלים בו בחום השמש? ואולי המדבר הוא כמו האושר, מין דבר שאין לו הגדרה מדוייקת, אלא הוא אוסף של מצבים דומים מאוד ושונים לגמרי, המבטאים דרך בין נקודות מדבר המודגשות על פני המרחב....

5.
בסתיו 2009, בעוד המצור הישראלי על הבדואים הולך ומתהדק, פורץ המרד הבדואי הגדול ומבעיר את הנגב. מנהיג המרד הוא נוירוכירורג בדואי מסורוקה, בנו המאומץ של שייח השייחים של הנגב, בן המדבר שלא ראה סתירה בין ארצו ומורשתו לבין המדינה היהודית שבה חי, עד שהמציאות ניפצה את תקוותיו. בשם המדינה מתייצב מולו בן לעליית הציוניות הוותיקות המתעב את המדבר אך בה במידה נמשך לכל דבר שיש בו רומנטיקה מדברית, שחש חכם יותר מכל מי שאינו דומה לו, ויחסו אל הארץ ובניה הוא תערובת של זלזול והערצה. ההתפוצצות האלימה פוגעת בגיאולוג מהאצולה האקדמית הירושלמית שחי במצפה רמון, זורם בנחליה של הארץ, וחלומו הגדול הוא לחיות בשלום עם בניה. במדבר חיה גם נסיכה קירגיזית שבאה לכאן לפגוש את מי שחיכה לה בלי לדעת, חוצָה את מדבריות מרכז אסיה, את הים התיכון ואת סיני, מובלת על טרקטורון בליל עלטה ומוברחת דרך הגבול הישראלי הפרוץ אל הנגב. זהו סיפור מדברי שבו הטבע מתגלה בנדיבותו האינסופית, עד אילם ורב-כוח לתקוות, לאהבות, לייאוש ולחידלון האנושי. אך זהו בראש וראשונה סיפור על בני-אדם הנחושים להגשים את חלומם, על תשוקתם לאושר ולבית, ועל מאבקיהם על המדבר, למענו או כנגדו. ומיהו, מכל בניו וכובשיו של המדבר, האיש המאושר? מתי אדם יכול לקרוא לעצמו מאושר? ...

6.
חוף הים הישראלי לא זכה בספר שיעסוק רק בו. 'ספר ים' הוא מדריך שלם לחופי ישראל מראש הנקרה ועד אילת - מדריך שטח, מדריך היסטורי, מדריך לאנשים, מקומות וגלי ים. אך 'ספר ים' אינו רק מדריך שימושי. הוא גם סיפור של מסע. מסע רגלי לכל אורך החוף. במסע הזה נחשפים לא רק תולדות רצועת החוף והמבנה הפיזי שלה, אלא גם פני אנשי החוף - אלו המתפרנסים ממנו, חיים לאורכו ונושמים אותו כל ימות השנה ועונותיה. בכל קטע חוף מביא איפוא 'ספר ים' בצד פירוט חופי הרחצה, אתרי הצלילה, טיולים שנושאם הוא ים ואתרי גלישת גלים ורוח; גם סיפורי פגישות עם דייגים, ספנים, בטלני חוף ואנשי עלילה. החוף הישראלי משקף את ההיסטוריה הארץ-ישראלית על כל תקופותיה. לכן חולק כאן חוף הים, מהצפון לדרום, לקטעי חוף שבכל אחד מהם הודגשה תקופה היסטורית אחרת. כך למשל קטע החוף מראש הנקרה עד אכזיב משקף את סיפורם של הפיניקים; בעכו ובחיפה הובא סיפורו של נפוליאון; בקיסריה הודגשה תקופת הבית השני; ובחוף הרצליה סופר סיפור הממלוכים. גם מן ההיבט הביולוגי הודגשו בקיטעי החוף השונים היבטים שונים. למשל בפרק על חוף דור מדובר בבעלי חיים החיים בקרבת החוף ובין סלעיו; הפרק על חוף מעגן מיכאל עינינו ציפורים; בחוף השרון התמקדנו בבוטניקה ובגיאולוגיה; ובחוף פלמחים ואשדוד עסקנו בדגי הים. "הים בסתיו שקט מאד והמים צלולים מאד... בחורף הסערות הגדולות מבטיחות גלים גבוהים על מצוק הכורכר... וקר מאד... באביב ובקיץ נעורה לחיים מעטפה של טיילת עם מסעדות ובתי בירה... עד שבת אחת שוב מתנפל החורף על החוף ומגרש את כל מי שהים הוא בשבילו רק בילוי ותפאורה... ושוב נותרים על החוף האנשים של הים, אנשים רטובים ממלח שעצמותיהם רטובות מסיפורים. לספר את כל זה ידרש ספר. וגם הוא לא יספיק"....

7.
מדריך כתר לסיני ולמצרים הוא המדריך המלא והמקיף בשפה העברית לחצי האי סיני ולמצרים. זהו ספר שנועד לכל: לנופשים בחוף, למחפשים מסלולי אתגר בהרים, למטיילים ברכב וברגל, לבעלי אמצעים ולצעירים שתקציבם דל. בתחילת הספר יש מבואות על ההיסטוריה הארוכה של מצרים, על הגיאוגרפיה של סיני ומצרים, על עולם החי והצומח ועל חיי היום - יום בעיר ובכפר. צור שיזף - סופר, עיתונאי ונוסע - שהה תקופות ארוכות בסיני ובמצרים....

8.
סיני, השבר הסורי - אפריקאי, ימים ראשונים של אחרי מלחמת יום כיפור. ניצולי קרבות, שנקרעו מיחידותיהם ואינם מסוגלים עוד לשוב לחיים שלפני השבר, מסתובבים במדבר, בהרים ובוואדיות, על החוף, באסדות הקידוח, ביישובי הבדואים, במקדשים עתיקים, בשדות של פרג וקנאביס. בנוף החלומות הרמוס של סיני, לרגע שמחוץ לזמן, הם מתקבצים יחד מסביב לדמותו החידתית של סטיב: פליט שנות השישים בקליפורניה, אידיאליסט משכיל שנשבה בקסם המדבר והתרבויות העתיקות שלו, ונהפך בחסות השלטונות ובעזרת הבדואים לציניקן, גנב עתיקות ומבריח חשיש. עולם שבור ומסויט שצל המלחמה מרחף עליו. ודווקא בעולם זה מצליח צור שיזף לרקום את סיפור האהבה העדין והנוגע ללב הזה, סיפור אהבתם של אבנר, חייל צעיר ותמים, ונעמי, אשה עצמאית, קצינה למשימות מיוחדות, וחברתו לשעבר של סטיב. חומרים טעונים. קל להיכנע לפיתוי לצעוק, למחות, להתפלש בתיאורי זוועה, להפריז בניגוד שבין האהבה הרומנטית, הכמעט בלתי אפשרית, לבין החורבן שמסביב, לשיר שירי הלל למדבר ולבדואים שחיים בו, להעלות על נס את מה שאולי היה לפני שהיינו גדולים. אבל שיזף לא עושה את זה. באיפוק מתוח, בשפה נקייה מסלסולי רגש ונקיטת עמדה, בקווים דקים וברורים הוא יוצר מירקם אמין, ששקיפותו לא באה על חשבון העושר והעומק של, ושהחוטים השונים שלו נקשרים יחד לנובלה מרתקת, רבת רבדים ורבת עוצמה....

9.
הודו היא ההרפתקה הכי גדולה שאפשר לחשוב עליה, מסתורית וחידתית למרות עשרות אלפי הנוסעים הישראלים שמבקרים בה וחוזרים ממנה כל שנה, כל אחד עם החיוך הפרטי שלו, ועם חוסר היכולת להסביר לאלה שלא היו בה למה הוא מחייך. בראשית ספטמבר 2001 יצאו דורית וצור ושלוש בנותיהם, ניצן (שהיתה אז בת 14), הגר (11) ודריה (8), למסע בהודו. מסע של שנה בלי בית - ספר או עבודה, שנה של טיול משפחתי במעמקיה של ארץ פלאות סבוכה, צבעונית וממכרת. הם טיילו בעמקים נסתרים בהימלאיה, יצאו למסע גמלים ארוך ברג'אסטאן, רקדו במסיבת ירח מלא בגואה, בחנו את הסחורות בסופרמרקט הרוחני של פונה ובמושב הדלאי לאמה בדהרמסאלה, חנו במושבות ישראליות מובהקות בפושקאר והאמפי, תיירו באמריצאר ובצ'נדיגאר, קוצ'ין וממאלפוראם, וראנאסי וכלכתה, שאפו אוויר פסגות רווי אדי חשיש בעמק פרוואטי, ואפילו קפצו לטיול אביב קצר ברכס האנאפורנה שבנפאל, שכמעט עלה להם בחייהם. "זה היה מסע גדול בשבילנו," כותב צור שיזף במבוא לספר, "אל עצמנו ולתוך הודו ואל לב הישראליה שמצאנו בהרבה מהמקומות שבהם עברנו, כי הישראלים רישתו את הודו ברשת ביטחון שבה הם יכולים להיחשף להודו כמה שפחות." שאנטי שאנטי בלגן הוא ספר על הישראלים האלה, על משפחה ישראלית אחת שהצליחה להיחשף להודו קצת יותר, ועל הודו שעוטפת את כולם. צור שיזף, יליד ירושלים (1959), פירסם עד כה חמישה רומנים, חמישה ספרי מסע ושני מדריכים. בהוצאת חרגול ראה אור הרומן אהבה על קו השבר (1998)....

10.
דאעש -מסע אל מפתנו של השטן הוא מסע אל שורשיה, לידתה וצמיחתה של המדינה האסלמית — דאע"ש, כפי שהיא נקראת בידי אלה הנלחמים בה. הפריצה המהירה, ההשתלטות על מרחבים, האכזריות, ההוצאות להורג המצולמות והמוקפדות, האונס, העינויים, הפנאטיות הדתית והשימוש במיתולוגיה האסלמית מצד אחד ובטכניקות תקשורתיות עדכניות, הביא ליצירתה של מפלצת מפחידה ומאיימת. יכולות ארגון צבאית ואזרחית, גמישות ומניפולציה וכינונה של ח'אליפות אסלמית סונית מקץ 1,000 שנים, היא התופעה הגדולה והמדהימה של ראשית העשור השני של האלף השלישי. אבל מהי? איך ומאיפה נולדה? מי אירגן את המדינה שאינה דומה לשום דבר אחר ומי עומד מאחוריה? חוץ מתשובות לשאלות האלו המרתקות בפני עצמן, מביא צור שיזף, סופר ועיתונאי שבילה תקופות ארוכות במקומות בהם מתרחש הקרב — בסוריה, עירק, ירדן, פקיסטאן, תימן, טורקיה, סיני, לוב וטוניס, את עדויות לוחמי המדינה הכורדים, היזידים, המתנדבים הזרים ואת השחקנים העלומים העומדים מאחורי עלייתה והתפרצותה של המדינה האסלמית. היריעה רחבה ומרתקת. לא רק הסיפורים האישיים של רצח, אונס, כיבוש, שלל, רצח מיעוטים ומתנגדים דתיים, גיוס מתנדבים והפצת המדינה בעולם - גם התמונה הגדולה אותה מצייר שיזף מתוך אוסף של עשרות מקורות של מידע עיתונאי, גיאוגרפי, תרבותי, ספרותי ותקשורתי. במידה רבה — זוהי מלחמת העולם הראשונה של האלף השלישי — מלחמה על אינטרסים, על שטח, על זהות, על מקורות אנרגיה, על דת ועל מי ישלוט בעולם בעוד מספר לא רב של שנים. והמסקנות מפתיעות....

11.
שלושה גברים, שלושתם פליטים של הסכסוך הישראלי - ערבי, מצליחים להערים על הרשויות, על צה"ל, על ההיסטריה הפועמת סביבם, ולברוא לעצמם עיר מקלט : עמק בוסתנים מסתורי ונעלם אי - שם בנגב. הסערה פורצת כאשר חודרת אל העמק דמות נוספת. תמי היא עיתונאית צעירה, המתמחה באזורי סכנה : מלחמת אזרחים בדרום - סודן, רעב בסומליה, רעידת - אדמה באפגניסטן, המלחמה בצ'צניה. כמו בשוכני העמק הנעלם בנגב, גם בה מפעמת התשוקה לחדור מבעד למעטה הכוזב של התרבות ולהגיע אל "היסודות", אבל מן הכיוון ההפוך, הטראגי: היא נמשכת דווקא אל המקומות שבהם התרבות האנושית קורסת ומתפוררת אל תוך עמק בכא של מצוקה נואשת, מלחמת הכל בכל, דם ומוות. דרכה של תמי אל העמק הנעלם עוברת דרך לבו השבור של אמיר: סופר - של - ספר - אחד, העובד לפרנסתו כפועל - בניין, וגר ביאכטה בנמל יפו, בורח מעצמו ומעברו, מנותק מהעולם. "עזבי", הוא מזהיר אותה, "זה לא הסיפור שלך. את עיתונאית של אזורי סכנה, ופה זה אזור של בדידות". אבל היא לא נזהרת, וגם הוא לא : הוא מוביל אותה עד לפתחו של העמק. היא ממשיכה לבד. ברור שהמפגש בין תמי לבין שוכני העמק הוא מפגש מסוכן ומרובה מתחים. מצד אחד עיתונאית שכל רצונה לחשוף ולתעד, הרפתקנית הנחושה בדעתה להביס כל גבר ב"מיגרש הביתי" שלו, אשה שסערה זה מקום רגוע בשבילה ; ומצד שני, אחוות גברים מבודדת, חשדנית, קנאית לאלמוניותה. למרבה הפלא הופך המפגש הזה לסיפור אהבה : סיפור סוער, רומנטי ללא תקנה. בלתי - אפשרי, ועם זאת פשוט, ישיר וענייני. סיפור שבמהלכו אנו זוכים לפגוש אנשים רגילים, שחולמים חלומות בלתי - רגילים ויודעים להגשים אותם, אך לפעמים, כמו כולם, נאלצים להכיר בחולשותיהם, ללמוד את טעם הכישלון, ולוותר....

12.
"יש פה שתי ישויות, ארץ טבעית ומדינה אונסת", כותב צור שיזף, טייל, סופר ועיתונאי. בספרו החדש סוף הדרך, הוא מנסה לחקור, ולהבין, ובראש ובראשונה לתעד, את האונס הזה, שראשיתו באידיאולוגיה – "מתוך אמונה שאין דרך אחרת" – אבל שנמשך, וביתר עוצמה, בישראל הניזונה מתערובת של שרידי חלום ציוני-סוציאליסטי ישן וקפיטליזם דורסני חדש. אחרי שנים של היכרות אינטימית עם ישראל "מים עד ים" ו"מדן ועד אילת" יצא שיזף, משנת 2003 ועד אחרי מלחמת לבנון השנייה, למסע ביקורתי. הוא בוחן הנחות שגויות וחמדנות אגרסיבית שהביאו להרס הנוף, לבזבוז המשאבים ולהשחתה של כל מה שיכול לתרום לחיים אנושיים. במסע הזה מגלה גם אוהב ציון שכמו רבים מילידי הארץ היהודים הוא מתנדנד בין התרפקות על מה שנדמה לו שהחלום הציוני היה יכול להיות ובין אימה ממה שקורה כאן כיום. הצירוף המיוחד במינו של רגליים ועיניים של טייל, סקרנות ועיקשות של עיתונאי חוקר וכושר כתיבה של סופר עושה את המסע הזה, מהגליל ועד ים סוף, ואל שורשיה הנפתלים של אהבת המולדת, למסמך נדיר המעורר געגועים, תהיות וחלחלה....

13.
הרקדנית הוא רומן על יצירה, סיפור חושני, המתרחש בקצב דחוס על רקע רחובות ומקומות בתל - אביב. הסיפור, כסיפורים קודמים של צור שיזף, נמסר על ידי הדמויות עצמן - דלית, רקדנית בת 23 בלהקת מחול: סטפן ש"ץ, צייר בן 46: תום, אופנוען ומכונאי בצי הסוחר, שמתאהב בדלית: מושיקו, דייג סלוניקאי מנמל יפו, ושותפו אברהים, שהשמועות בנמל יפו אומרות עליו שהוא שייך ל"דונמה", כת אנוסים יהודים מאיזמיר ומסלוניקי. הרקדנית היא החוט המקשר בין הדמויות. היא היחידה החולפת על פני הסיפור כולו כשהיא משאירה אותן מאחוריה, שונות משהיו....

14.
"בודהא האדום" הוא סיפור מסעו של גבי, ישראלי צעיר, בהר הנגב ובהימליה, שם הוא מתלווה אל אבי, פסל צעיר היוצא לבנות גרם מדרגות מול פסגת הר, מקפצה אל השמים. הסיפור "הצגה ראשונה" מתרחש בנווה צדק, מן השכונות הראשונות של תל - אביב. שני שחקני תיאטרון ממציאים לעצמם הצגה, בוראים יש מאין. שני הסיפורים פורשים מערכת יחסים בין שני גברים, בה מוליך האחד את רעהו אחריו. הם שונים זה מזה באופיים אך מאחדת אותם השאיפה לצעוד בנתיב עצמאי, להתנער מן המוסכמות המאפיינות את החברה העירונית בתוכה הם חיים, ולמצוא פורקן בהתמודדות עם איומי הרים גבוהים ורחוקים, או עם קשיי יצירתה של הצגת תיאטרון חדשה. בשני הסיפורים סופה העלום של הדרך הוא המטרה. צור שיזף (1959) הוא יליד ירושלים וגר ביפו. ספרי פרוזה קודמים: "נמר בהרים" (1988), "הרקדנית" (1992). ספרי מסע: "דרך המשי" (1993), "הדרך לאושר" (1994 )...

15.
189 עמ` קולומבוס פגע באי מול מרכז אמריקה בדרכו להודו. שם הוא גילה את העולם החדש. קורטז במסע הרפתקאות חמדני ואלים הכריע את האימפריה האצטקית האדירה בעזרת כמה מאות אנשים, מביא למרכז אמריקה מגפות, רצח, אונס ודת צינית, פרגמטית ואכזרית לא פחות מפולחן השמש והלבבות העקורים של האצטקים .ומאז מרכז אמריקה היא חבל הארץ הסוער ביותר שידע העולם. מהפיכות ועוד מהפיכות, אינטרסים אמריקניים, מלחמות אזרחים אידיאליסטיות, תעלה שמזרימה מיליארדים מאוקיאנוס לאוקיאנוס, רפובליקות בננות, נתיב סמים אגרסיבי ששוויו 27 מיליארד דולר בשנה, אינדיאנים, סופרים, עיתונאים, כמרים ופוליטיקאים שמושכים כל אחד לכיוון שלו. מרכז אמריקה היא החוליה החלשה בחיבור שבין האמריקות. במשך 3 חודשים של מסע פגש צור שיזף באינטלקטואלים שספרו לו על הרשת הסודית שמצילה את מקסיקו, בזפטיסטים הרוקמים מהפיכה מול הצבא בג`ונגלים, נכבש לקסם המסתורי של גואטמלה, הארץ האינדיאנית של מרכז אמריקה, חצה את הונדורס בדרך לפגוש את שאריות הסנדיניסטים ואת הדייגים והכושים הקריביים של הגרפונה בחוף הנשכח של מיסקיטיה שבניקרגואה, בסוחרי סמים ונוודים על גדות תעלת פנמה שכל מטרתם לנסות כל סם אפשרי ובדון גבריאל-גבריאל מרקס, הסופר הקולומביאני הגדול שבחלק האחרון של חייו יצא למאבק חזיתי בברוני הסמים מביתו שבקרטחנה הנהדרת. הפנאמריקנה....

16.
17.
בירדן יש בכול: נוף, אוכל טוב, היסטוריה, אנשים נעימים, עתיקות, כבישים טובים, תחבורה מסודרת, בתי מלון נקיים ואפילו חוף לים האדום למי שמואס בחרושת התיירות באילת. נסיעה ישירה מתל - אביב לעמאן, עם התעכבות בגשר, לא צריכה לקחת יותר משעתיים וחצי. הנסיעה ממעבר עין עברונה לפטרה אורכת לא יותר משעה וחצי. שעה וחצי כדי להגשים חלום. לפטרה - העיר הנבטית האדומה החצובה בסלעי החול של ואדי מוסא, אפשק לנסוע כמעט בכל זמן במהלך השנה. זהו האתר הנפלא בירדן ואחד במרשימים במזרח התיכון. אבל פטרה אינה הסיבה היחידה לנסוע לירדן, יש עוד רבות: טיולי הגמלים מפטרה למכרות הנחושת הקדומים בפונון שבערבה, מסע הטנדרים פתוחים או טיפוס צוקים על קירות ואדי ראס של לורנס איש ערב, טירות המדבר האומאיות, נאת המדבר של זרקא עם שרידי ביצותיה לאוהבי נאות וציפורים, עמאן הבירה, ובמרחק קצר ממנה נפלאותיה של ג'רש ההלנית - רומית, טירות צלבניות ובהן הגדולה מכולן בכרך, טירתו של המצביא הצלבני רינו משטיון שנשחט בידי צאלח א - דין. יותר מהכול, ירדן היא השכן הקרוב מכולם והיא מציעה זווית הסתכלות שונה לחלוטין על הצד הישראלי, דווקא משום הדמיון בין שני צדי הירדן, ובגלל השוני. צור שיזף - סופר, עיתונאי ונוסע. מספריו הקודמים המדריכים - סיני ומצרים וספר ים, ספרי המסעות - הדרך לאושר ודרך המשי, והרומנים - נמר בהרים והרקדנית....

18.
19.
ספר מסע: ארצות: סין, מונגוליה (הרכבת הטראנס מונגולית) , סודן, טנזניה, קניה, פרו, ירדן, סיני ספר המסע השלישי של צור שיזף הוא אוסף של סיפורי מסע ומסות, שהארוך שבהם (וזה שפותח את הספר) הוא : ``מסע לוונציה`` מסע משעשע, פרוע ומפתיע ברכבת רוסית מסין, דרך מונגוליה, סיביר ומוסקבה לעירו של מרקו פולו. מסע במהופך לזה של הנוסע הוונציאני שחצה את אסיה יותר מ- 700 שנים קודם. בנוסף יש בספר סיפורי מסע מדרום סודן ומהמלחמה בצ`צ`ניה, מטקס הכשפים המוזר והשונה לחלוטין בלגונה השחורה שמעל וונקבמבה בפרו, מהקילימנג`ארו באפריקה ומטיפוס לא זהיר על הסירבל בסיני. חלקו האחרון של הספר מוקדש להתבוננות ? מסות המטפלות במיתוס (הישראלי) של פטרה, במיתוס (העולמי) של החשיש ובחידות שונות הכוללות את טירות המדבר במדבר הסורי של עבר הירדן, בחדר הזהב של אטואלפה בפרו ובחיפוש עקשני אחרי שרידה של משפחת מדיצ`י הגדולה ? אנשי הרנסאנס של פירנצה....

20.
קולומבוס פגע באי מול מרכז אמריקה בדרכו להודו. שם הוא גילה את העולם החדש. קורטז במסע הרפתקאות חמדני ואלים הכריע את האימפריה האצטקית האדירה בעזרת כמה מאות אנשים, מביא למרכז אמריקה מגפות, רצח, אונס ודת צינית, פרגמטית ואכזרית לא פחות מפולחן השמש והלבבות העקורים של האצטקים. ומאז מרכז אמריקה היא חבל הארץ הסוער ביותר שידע העולם. מהפכות ועוד מהפכות, אינטרסים אמריקניים, מלחמות אזרחים אידאליסטיות, תעלה שמזרימה מיליארדים מאוקיאנוס לאוקיאנוס, רפובליקות בננות, נתיב סמים אגרסיבי ששוויו 27 מיליארד דולר בשנה, אינדיאנים, סופרים, עיתונאים, כמרים ופוליטיקאים שמושכים כל אחד לכיוון שלו. מרכז אמריקה היא החוליה החלשה בחיבור שבין האמריקות. במשך 3 חודשים של מסע פגש צור שיזף באינטלקטואלים שספרו לו על הרשת הסודית שמצילה את מקסיקו, בזפטיסטים הרוקמים מהפיכה מול הצבא בג'ונגלים, נכבש לקסם המסתורי של גואטמלה, הארץ האינדיאנית של מרכז אמריקה, חצה את הונדוראס בדרך לפגוש את שאריות הסנדיניסטים ואת הדייגים והכושים הקריבים של הגרפונה בחוף הנשכח של מיסקיטיה שבניקרגואה, בסוחרי סמים ונוודים על גדות תעלת פנמה שכל מטרתם לנסות כל סם אפשרי ובדון גבריאל - גבריאל גרסיה מרקס, הסופר הקולומביאני הגדול שבחלק האחרון של חייו יצא למאבק חזיתי בברוני הסמים מביתו שבקרטחנה הנהדרת. הפנאמריקנה....

21.
22.
23.
במרחק של שעות נסיעה אחדות ממרכז ישראל מצויה סיני. האזור שהיה מרחב הטיולים והנופש העיקרי של ישראלים בשנות ה70- חוזר ותופס כעת את מקומו הישן. אם ימשיך הנוסע הישראלי בדרכו מזרחה, יגיע לעמק הנילוס שבמצרים, ערש התרבות הפרעונית, אחת התרבויות המרתקות בעולם ב5,000- השנים האחרונות. מדריך כתר לסיני ולמצרים הוא המדריך המלא והמקיף בשפה העברית לחצי האי סיני ולמצרים. בתחילת הספר יש מבואות על ההיסטוריה הארוכה של מצרים, על הגיאוגרפיה של סיני ומצרים, על עולם החי והצומח ועל חיי היום-יום בעיר ובכפר. בהמשכו הספר נחלק לשני חלקים: סיני - כל אתרי הנופש והטיול, כל חוף וחוף לאורך ים סוף (כולל תנאי נופש, צלילה, אירוח ומלונות) וכל מסלולי הסיול האפשריים בקרבת החוף ובהר הגבוה. סיני איננו עוד חבל הארץ המוכר למטיילי העבר: התחוללו בו שינויים רבים, והם מובאים כאן בפרוטרוט. מצרים - כל אזורי הטיול ואתרי התיור, למן קהיר ואלכסנדריה ועד למדבר המערבי והמדבר המזרחי, למן השווקים ועד לפירמידות ושאר שרידים מן העבר. הספר מציע לקורא מסלולי טיול שונים, על-פינושאים ובלוחות זמנים גמישים. צוד שיזף - סופר, עיתונאי ונוסע - שהה תקופות ארוכות בסיני ובמצרים, בנתיבים המרכזיים וגם בשבילים הצדדיים יותר של הרי סיני וחופיו, במדבריות מצרים, בדלתא ובעמק הנילוס, וכמובן בערי מצרים, ובראשן קהיר....

24.
25.
26.
27.
28.
29.
30.
31.
32.
33.
34.
35.
36.
37.
38.
39.
40.
41.
42.
43.

הר הנגב, בקעת אבו טרייפה, אדי החום שעולים מהדרך הגרוסה באבנים לבנות עוטפות את הרכב שלי. אני נוסע באיטיות, מרגיש את הגלגלים מטפסים על מדרגות... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
ביום בהיר אחד גיליתי שאני מת, ולא רק שמתי אלא נרצחתי באופן אכזרי ולא הקדישו לי יותר משורה כתובה אחת. בהתחלה די הופתעתי, לא בכל יום אדם מגלה ... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
מבלבל לחלוטין , מקווה שלא מבוסס על סיפור אמיתי... יחי צבא הגנה לישראל.... המשך לקרוא
נשימה עמוקה ו...... וואו....! אבל אחד כזה גדול.צור שיזף מגיש לנו פה סיפור ומראה לנו שהשמיים הם הגבול. והשמיים לא רק כסימבול. כי בסיפור הזה השמיי... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
טיוטה מעולה לספר, אולם לצערי לא מהודקת מספיק. בילבול בין התאריכים, המקומות, הגורמים השונים, המחשבות הפרטיות של הכותב למציאות בשטח ועוד שלל... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מעניין מאד למדתי מהספר על המעורבות של טורקיה, ארצות הברית ומדינות אחרות במה שקורה שם. סגנון הכתיבה של שיזף מעניין מאד, סוג של כתיבה ע... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ