התחבטות, פיוס, חברות וסליחה. מילים המקבלות משמעות שירית ב'עניין של הרגשה'. המשוררת מתבוננת ברגישות בעולמו של הילד ומעניקה לנו נעלי-שיר לשוטט בהן בדמיונו, פחדיו וכאבו. כמו מיכל המתגעגעת לאביה שנהרג בתאונת-דרכים. על פרידה מנועם שגר ברחוב פצעי- מלחמה, על חברות והקשבה: 'בוא ננסה לדבר עם הפה ולא עם הידיים. בוא ננסה משהו אחר, העיקר שנדבר.' עוד בספר חוויות משעשעות ומצחיקות. נקרא ויבואו עוד שירים, כי בשעות הליל:'העט מחזר אחר הדף....חרזת לנו מילה ואות, השארת אותנו עם טעם של עוד'. הספר טוב לקטנים וטוב לגדולים....

הספר "צובעת געגועים" עוסק במסע פנימי אל דרך. דרך חייה של המדינה מאגדת בתוכה את דרכה של המשוררת י.מליק-שירן. הדרך נוגעת באנשים, בתחנות, בנופים המשותפים לשתיים. מתוכה עולה אספנית האוצרת בחובה פיסות-חיים ,מראות משכרים, צלילים מרהיבים הנפגשים לראשונה עם המילה הכתובה. ארבעת שערי-הספר עוסקים במהות הזיכרון, בפיוס, בנחמה, באהבת האדם לאדמתו, ביחסים שבין אדם לאדם, בין היוצר ליצירה. ההיאחזות בזיכרון מדליקה את כוח ההבעה של השירים. שירתה מייצגת בכבוד את שירת האישה בתרבות הישראלית העכשווית. קולה הייחודי מבטא אמפטיה לאנשים הכואבים, המתמודדים עם בעיות שהזמן מניחן על הסף ומלמדם לייחל לתקווה. יש בספר יכולת ביטוי ייחודית, השואפת ליופי, לתמצות המחשבה. קליפות הצבע נעוצות במחוזות של אהבה הנאספת מפצעי-החיים. ...