יואל רפל

יואל רפל

סופר


» ספרים של יואל רפל שנקראים עכשיו:

הגדה : סדר ט"ו-בשבט
יואל רפל

ארץ חמדת - ספריית ארץ ישראל
יואל רפל
1.
2.
"ארץ מולדת" איננו ספר היסטוריה, אך הוא מביא סיפורים מן ההיסטוריה, קשת נושא הסיפורים רחבה מאוד, וכרוכים בה סופר אמריקני, מארק טוויין, שליש ואיש צבא צרפתי - נאפולון בונפרטה, אנשי מדינה בריטים - הלורד ארתור בלפור ולויד ג'ורג'; קיסר גרמני - וילהלם השני; צליינים רוסים; מנהיגי התנועה הציונית; אנשי היישוב הישן וחלוצי היישוב החדש. כל אלה, ועוד עשרות דמויות, חברו בספר זה לספר את קורותיה של הארץ במאה ה-19, ארץ נחשלת שהיתה לארץ מולדת. פרקי הספר מספרים על מסעותיהם של נוסעים לארץ-ישראל, על התנחלות אמריקנית ועל התיישבות ציונית; על מדינות ליהודים מחוץ לארץ-ישראל, ועל הקשר הבל-יינתק בין העם לארצו. החוט המקשר בין פסל החירות בניו-יורק, המרדף אחר הקיסר הגרמני, ההתיישבות בחבל מדיין והתקנות של "מאה שערים" הוא המפעל, שטרם נגמר, לחזרת עם ישראל לארצו. מחבר הספר, יואל רפל, הוא עיתונאי והיסטוריון, שכתב וערך ספרים רבים בתולדות ארץ-ישראל. המחבר מרצה במכללת בית-ברל ובמסגרות אקדמיות נוספות. ...

3.
4.
"מורשת - עם וארץ" מבקש לעשות הכרות עם תוכן "התרמיל היקר" הספר שאבד, והחוזר לאט לאט. אין זה ספר היסטוריה במובן המקובל של המילה אף שנכללו בו אירועים היסטוריים רבים. אין זה ספר הלכה, אף שנכללו בתוכנו הלכות רבות. פרקי הספר נותנים ביטוי, תאורי ואיורי, לתכני הזהות היהודית על מרכיביהם השונים. "ארון הספרים היהודי" ו"מגילת העצמאות"; בית הכנסת ומחזור החיים, כיסופים לארץ ישראל וחיים יהודיים בתפוצות, מלחמה ושלום, לוח השנה - שבת, חגים ומועדים, תולדות ירושלים והרעיון הציוני והגשמתו....

5.
בהקדמה לספרו מדינת היהודים כתב בנימין זאב הרצל "אני מאמין באפשרות ההגשמה, אך אינני מתיימר, שאכן מצאתי את הצורה המוגמרת של הרעיון, מדינת היהודים צורך העולם היא ועל-כן קום תקום". אין זו אגדה מספר ומתאר את דרך ההגשמה, הדרך הארוכה שעברה בציונות בחמישים שנה, מהקונגרס הציוני הראשון ועד להכרזת המדינה. תוכן הספר פותח בקונגרס הציוני הראשון, אך הוא איננו כתוב כתיאור כרונולוגי של תולדות הציונות. בתוכנו ארבעה פרקים מרכזיים: ההיסטוריה המדינית: התפתחות כח המגן: עלייה והתיישבות: אנו ושכנינו. בין הפרקים משולבות מסות על ההמנון הלאומי, הדגל הכחול-לבן, ההעפלה ותחיית השפה והרוח. כמה וכמה חוקרים משתתפים בספר: פרופ' יעקב שביט (אוניברסיטת תל-אביב), פרופ' מיכאל אביטבול (האוניברסיטה העברית), ד"ר מרדכי נאור (אוניברסיטת תל-אביב ומכללת בית ברל) ואליהו הכהן....

6.
"שארית הפליטה" הוא השם הקיבוצי שניתן לכל היהודים, ששרדו מן השואה. המושג הזה הכיל בתוכו שנים רבות סטריאוטיפים שונים שיוחסו לאותה קבוצה. גם יחסו של היישוב ויחסה של החברה הישראלית לשרידי השואה, שבחרו לבנות את חייהם בתוכה, זכו במהלך השנים לקשת של תגובות מחקריות, ספרותיות ואחרות, מביקורת נוקבת ומאשימה ועד טפיחה עצמית על שכם. בתוך כל אלה חיו ופעלו שרידי השואה בכל רבדיה של החברה היהודית והישראלית והטביעו את חותמם על האתוס הלאומי, החברתי והתרבותי. הקובץ שלפנינו, "בריחים של שתיקה", פורש לפני הקורא, החוקר והמחנך יריעה רחבה ורב - גונית של נושאים העוסקים במכלול ההיבטים של חייה של שארית הפליטה במפגשיה עם העולם היהודי, עם היישוב ועם החברה הישראלית כפי שהם באים לידי ביטוי במחקר ההיסטורי, בספרות ובאמנות....

7.
בראי ההיסטוריה, הקריאה בפרשת השבוע היא אחד המפעלי החשובים, החכמים המתוחכמים והמאורגנים ביותר של עם ישראל. הקריא בתורה משמשרת את הידע הלאומי המשותף לאורך הדורות ולרוחב היבשות, הגלויות, העדות והקהילות. לצידו של הטקסט המקודש והקבוע מתקיים כל העת מוסד פרשנות מפואר מרש"י במאה ה - 11 ועד אחרון הפרשנים בדורנו. קבצי המדרשים, ליקוטי סיפורי חסידים, דרשות האמו"רים ועיוני מחקר מזינים שעות אין ספור שלל קריאה בפרש ומגלים בכל פעם פנים חדשות בתורה. הודות לקריאה השבועית נשאר המקרא חי וחיוני לאורך הדורות. כך נמצא לעם בארץ והתפוצות עניין ומאחד ומשותף מעבר לחיי היום יום, עניין שאינו צמוד בהכרח לסדר היום החומרי והאקטואלי. כך נוסדה ממלכה של רוח וחכמה. אך מעל הכל, הקריאה בתורה היא מוסד תרבותי ממדרגה ראשונה, המוכיח כי התרבות היהודית אינה תרבות של מקומות אלא תרבות של מחשבה, המיוסדת על טקסט הפתוח בפני כל אחד מאיתנו. יהודית רותם...

8.
הספר מורשת, ציונות, דמוקרטיה - 100 מושגי יסוד נועד לעורר, למשוך ולקרב את הלבבות לתכני הזהות היהודית. פרקי הספר מביאים מבחר מושגים, שבחרה ועדה מטעם משרד החינוך, משלושת הנושאים המרכזיים, כל אחד מהמושגים הוא נושא רחב בפני עצמו ותוכנו של הספר הוא תמצית המידע והמשמעות. התמונות ששולבו בספר נועדו להוסיף תוכן על הכתוב ולהרחיב את הדעת למשמעותם המעשית של כל אחד מהמושגים. איתמר לוין...

9.
"כשם שתאריך לידתו של אדם נחשב למזל טוב עבורו, כן התחנות חשובות בחייו כמו ברית מילה, זבד הבת, הכניסה למצוות לבן ולבת ויום הנישואין בהקימם בית בישראל - ימי מזל וברכה הם ועשירים בתוכן, בזהות, בהלכות ומנהגים. תקוותי איתנה כי ספר השמחות ייכנס לכל בית בישראל ויתרום להכרת יתר של מקורות היהדות." הרב ישראל מאיר לאו, מתוך ההקדמה לספר יואל רפל - חוקר, היסטוריון, מחברם של ספרים רבים בנושאי יהדות וארץ - ישראל. ביניהם: מורשת עם וארץ; מועדי ישראל - אנציקלופדיה לשבת ולחג; יראה ואהבה - סיפורי חסידים; אגדות א"י; סידור "כלל ישראל", ועוד....

10.
חמשת חומשי התורה נחלקים ל-54 פרשות. בבתי הכנסת נקראות אחת או שתיים מהן בכל שבת, כל פרשה בַּתורה נקראת בְּתורהּ. פרשת השבוע היא חוט מקשר בין רבבות יהודים בכל קצוות תבל. החוט המקשר שלעולם לא יינתק. היקף הפרשה, תוכנה וזמן לימודה הם קבועים, ולכן בכוחה לאחד את כל העוסקים בה באשר הם. ההתעניינות הציבורית הגוברת והולכת בפרשת השבוע היא עדות לכך שהמקרא הוא חלק בלתי נפרד מתרבותנו היהודית, בארץ ישראל ובכל מקום בעולם. הספר כל פרשה בתורה מבוסס על בחירת פסוק או פִּסקה האופייניים לפרשה, אשר מתוכנם עולה לקח חשוב, ומהם אפשר להרחיב את העיון במקורות יהודיים נוספים. יואל רפל, ד"ר להיסטוריה וליהדות, כותב ומגיש את הפינה השבועית "על הפרשה" ברשת ב' של "קול ישראל" מדי יום שישי, ועל פיה כתב את הספר. רפל הוא מחברם של ספרים רבים בנושאי יהדות והיסטוריה. בין הספרים שכתב:
מועדי ישראל - אנציקלופדיה לשבת וחג; יראה ואהבה - סיפורי חסידים; ספר השמחות - מחזור החיים היהודי; מורשת עם וארץ; סידור כלל ישראל (עם הרב י' פריד). ...

11.
12.
13.
14.
מסעות בני הנוער הישראלי במחוזות הזכרון במזרח אירופה בכלל ובפולין בפרט מתקיימים כבר למעלה מעשר שנים. המכון ללימודי השואה ``משואה`` מכין את משלחת בני הנוער לקראת המסע במחוזות הזכרון בסמינרים המשלבים חקר ועיון בסדנאות רב-תחומיות, מפגשים עם ניצולי שואה, מרכזי פעילות במוזיאון ועיצוב הזכרון באמצעות אומנות פלסטית. מטרת הסמינרים להפגיש את הצעירים עם החברה והתרבות היהודית טרם שואה, לעורר את התעניינותם בתקופת השואה, לסייע להם להבין את הדילמות האנושיות עימן התמודדו בני התקופה, ולדון במשמעות השואה לזהותם כבני אדם, כיהודים וכאזרחי המדינה. הקובץ הנוכחי של ``משואה`` מיועד בראש וראשונה לצבור זה, אך בה בעת הוא מזמן לכל המתעניין מבט רחב אל העולם היהודי המגוון והמיוחד שהתקיים במזרח-אירופה במשך מאות השנים שקדמו למלחמת העולם השנייה. המאמרים בקובץ מתארים את גורלם של הקיבוצים היהודיים בתקופת הכיבוש הגרמני ואת החלל הריק שנותר עם אובדנן של הקהילות. את המסעות לפולין מלווים מיומם הראשון ויכוחים ציבוריים וחינוכיים לגבי אופיים, מטרותיהם, תכניהם ודרכי ביצועם; אולם על עניין אחד אין כלל ויכוח: הצורך בהיכרות מעמיקה עם החיים היהודיים בטרם עלה עליהם הכורח. היכולת לחוש את מלוא משמעותו של האובדן מחייבת ללמוד ולהכיר מקרוב לפםחות חלק מן הפסיפס העשיר של הועלם היהודי שהיה. טקסי ההתייחדות עם הקורבנות יקבלו משמעות עמוקה ואמיתית יותר אם ידעו המשתתפים מי היו הקורבנות, כיצד חיו, במה האמינו ועל מה חלמו. אותם אנו מבקשים לזכור. זוהי תעודתו ומטרתו העיקרית של הקובץ....

15.
16.
מאה המושגים שתוכנם ומשמעותם נסקרים בספר זה משקפים נושאים שונים ביהדות, בתולדות המדינה ובאורחות השלטון. מושגים אלו נועדו לשמש אבני-יסוד למבנה רב-ממדים הנקרא "זהות יהודית" ולמסגרת מדינית שהיא "מדינה יהודית דמוקרטית". משמעות הכרת מאה המושגים ותוכנם היא תמצית המידע והידע הראוי שיהא נחלת כל יהודי באשר הוא. המושגים נועדו לקרב ולהעמיק את הידע בשאלת זהותנו הלאומית וקרבתנו למורשתה. הספר, מורשת, ציונות ודמוקרטיה - 100 מושגי יסוד, נכתב על-פי תוכנית הלימודים העדכנית וקיבל אישור משרד החינוך לשמש כספר לימוד בבתי-הספר....

17.
נוסח ספרד בשערי סידור התפילה ברוך ד' הנותן ליעף כוח, והחונן לאדם דעת שעזרנו להוציא לאור סידור זה. הצורך בסידור כזה התעורר זה שנים רבות ובחוגים שונים. יש בו, בסידור, מסורת וחידוש, פשטות ונוי. לפנינו סידור התפילה המסורתי והמקובל מדורי דורות, לכל ימות השנה, לחול ולמועד. סידור "בית סבא" שנתחדשה צורתו בכך שהיא מסייעת למתפלל בסדרי התפילות, בצירופיהן השונות, כדי שימצא כל דבר בנוחות ובלא מאמץ של חיפוש קטעי התפילה ועיניניה. חידושו של הסידור הוא גם בפשטותו. כוונתנו היתה לפשט את הדרך ולהרחיבה בהנחיות ברורות הקשורות להלכות ולמנהגים לכל אדם, לרגיל ולבקי כמו לחדש ולמתרגל בסדרי בית-הכנסת. מגמתנו הית הלסייע ולעזור לאוזן האדם, לעיניו ולשפתיו, למחשבותיו ולליב לחוות את חווית התפילה ויופיה. יואל רפל והרב יוחנן פריד. יוחנן הרב פריד...

18.
"פני השנאה - אנטישמיות באלף השלישי" - כותרת האסופה שלפנינו מעוררת תמיהות רבות: האם עדיין משתוללת השנאה? האם לא נלמד דבר מן השואה? האם אחרי הזוועה הגדולה לא נמוגה שנאת היהודי? ואם היא לא נמוגה, ועדיין משתוללת באלף השלישי - מה מייחד אותה? בעקבות הקמתה של מדינה יהודית ריבונית, ששמה קץ לאגדת "היהודי הנודד" הנתון לחסדן של 'האומות המארחות' - מדוע לא נעלם הסטריאוטיפ השלילי של היהודי מן הבמה? "משואה - המכון ללימודי השואה" - בית ספר מרכזי להוראת השואה לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבה העליונה, ומרכז סמינרים בינלאומי לצעירים ולעובדי הוראה מישראל ומהעולם. בשלושים שנות פעילותה תרמה "משואה" לגיבושה של תפיסה חינוכית ייחודית ופיתחה מגוון דרכי הוראה. הגישה החינוכית של "משואה" מתבססת על ההנחה כי ההיחשפות לאירועי השואה מעמידה בפני הדורות שאחריה שאלות על מהות האדם, העם, המדינה, התרבות והחינוך, ואלה מובילות לשאלות על זהות אישית וקבוצתית, הרלוונטיות לעולמם של בני הנוער. במרכז הקמפוס של "משואה" בקיבוץ תל - יצחק, פועל מוזיאון מולטימדיה, יחיד מסוגו בעולם. המבקרים במוזיאון לא רק לומדים את אירועי השואה, אלא אף מתמודדים עם שאלות ודילמות הקשורות בה. התמודדות זו הופכת את השואה מאירוע היסטורי לסוגיה המשליכה על חיינו היום....

19.
20.
21.
22.
23.
בפתח הקובץ הראשון של משואה כתב השר משה קול: "מפעל משואה נועד למלא תפקיד זה של הקמת מפעל הנצחה נאות ואמיתי... עלינו לעודד את אלה שיש להם מה לומר שדבריהם יירשמו בספר ותהיה זו תעודה לעולם.לא ניתפס לגלוריפיקציה, גם לא נטשטש עובדות, אפילו הן טרגיות, איש מאיתנו לא התנסה במציאות האיומה שעברה על חברינו בימים ההם. ועל כן ניתן להם לספר לדורנו ולדורות הבאים את האמת כפי שהיתה - אמת מעורבת צללים ואורות, כאב וצער, גבורה ותבוסה. עמידתם של חברינו שלנו הגבירה את כוחנו להמשיך." שלושים שנתוני "משואה" שכהם נתפרסמו מאות מחקרים ועדויות קנו לעצמם שם של במה מכובדת וחשובה עבור טובי החוקרים בהיסטוריה של עם ישראל בכלל ובתקופת השואה בפרט. שנתון "משואה" השלושים מקבץ בתוכו מבחר מחקרים על תקופת השואה אשר נתפרסמו בשנתונים הקודמים. הקפדנו לבחור מאמרים שהיה בתוכנם משום חידוש מחקרי של ממש וכן הבאנו אסופת מחקרים על תנועת "הנוער הציוני" שמכון "משואה" נועד לשמש לה, כדברי משה קול "מפעל הנצחה נאות ואמיתי"....

24.
ב - 22 ביוני 1941 החל מבצע "ברברוסה". בתחומי ברית - המועצות היו באותה עת כ - 5,250,000 יהודים, יותר ממחצית יהודי אירופה. במרוצת המלחמה הושמדו בברית - המועצות יותר משלושה מיליון יהודים, דהיינו כמחצית ויותר מכלל ששה מיליוני היהודים שהושמדו בשואה. שנתון "משואה" כט מוקדש למחקרים חדשים על השואה האיומה שפקדה את יהדות ברית - המועצות בתקופת מלחמת העולם השניה. פרסומו של קובץ זה במדינת ישראל, שקלטה בעשור האחרון מיליון יהודים מיוצאי ברית - המועצות, יש לו משמעות מיוחדת. מהעדויות השונות המצוטטות במחקרים עולה פרצופו של המשטר הנורא שהנהיגו הגרמנים בשטחי ברית - המועצות הכבושים. במשטר זה, שביקש להשמיד את המוני היהודים במהירות האפשרית, היו ההוצאות להורג ענין של יום - יום, ואילו הסיוע ליהודים מצד התושבים המקומיים היה מועט ביותר. בצד שתי התופעות בלט חסרונו של ארגון יהודי כלל - ארצי ובלטה לא פחות האדישות למתרחש ואף שיתוף הפעולה עם כוחות הכיבוש מצד האוכלוסיה הסובבת. מסגרת זו מבליטה את התופעות והנושאים הייחודיים של השואה ברוסיה, באוקראינה, בבילורוסיה ובליטה....

25.
26.
27.
מאה המושגים שתוכנם ומשמעותם נסקרים בספר זה משקפים נושאים שונים ביהדות, בתולדות המדינה ובאורחות השלטון. מושגים אלו נועדו לשמש אבני-יסוד למבנה רב-ממדים הנקרא "זהות יהודית" ולמסגרת מדינית שהיא "מדינה יהודית דמוקרטית". משמעות הכרת מאה המושגים ותוכנם היא תמצית המידע והידע הראוי שיהא נחלת כל יהודי באשר הוא. המושגים נועדו לקרב ולהעמיק את הידע בשאלת זהותנו הלאומית וקרבתנו למורשתה. הספר, מורשת, ציונות ודמוקרטיה - 100 מושגי יסוד, נכתב על-פי תוכנית הלימודים העדכנית וקיבל אישור משרד החינוך לשמש כספר לימוד בבתי-הספר. חיה דר' בן - איון...

28.
29.
30.
"אנציקלופדיה מועדי ישראל" באה לתת תשובות למי שמבקש לדעת, היא נועדה להשיב לשאלות הצצות ועולות בשגרת יומו של היהודי - כיהודי. זאת ועוד, נושא השבת והחגים היה זה מכבר לחלק מתוכנית הלימודים, ובתוכן הספר יש משום מתן מענה לשאלות המתעוררות אצל התלמיד והמורה כאחד. הערכים באנציקלופדיה נכתבו לפי חלוקה קטגורית בשלוש רמות: - ערכי יסוד מקיפים לשבת ולכל אחד מהחגים. - ערכים כללים למונחים הקשורים בחגים שונים (מחזור, זמירות, עליה לתורה). - ערכים ייחודיים, ברובם קצרים, למונחים, מושגים ועניינים של כל אחד מחגי ישראל....

31.
32.
השבת היא אחת המתנות הגדולות ביותר שהענקנו לאנושות. בזכות השבת כל כך הרבה אנשים בכל כך הרבה מקומות ותרבויות חיים בעולם שיש בו יום מנוחה שבועי, ומקבלים זאת כדבר מובן מאליו. אבל השבת היא לא רק יום של חופשה. הרעיון שלכל אדם באשר הוא מגיעה מנוחה, חולל טלטלה ושינה מקצה אל קצה את היחס לאדם. מהפכת השבת צימצמה את ההבדלים בין גברים לנשים, בין שחורים ללבנים, בין עבדים לבני חורין, בין בעלי המעמדות הגבוהים לדלת העם. מאחורי תפיסת העולם ההומניסטית ניצבת לה השבת כמקור השראה נצחי. השבת שלנו, של עם ישראל. והנה, דווקא כאן, במדינת היהודים, אנחנו לא כל כך יודעים מה לעשות עם השבת. יש שבאים על סיפוקם בשמירת ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהם, אך רוב הציבור הישראלי מבקש להעניק לשבת תכנים משפחתיים, חברתיים, תרבותיים ורוחניים, ולא תכנים הלכתיים. קבלת שבת נותן מענה לאלו הרוצים לצקת תוכן לשבת האישית והמשפחתית שלהם בלי החובה להתייצב בבית הכנסת ובלי איסורי ההלכה. יואל רפל חוזר אל המבנה הקדום של "קבלת שבת" המסורתית, ובה בעת מצליח להעניק לה משמעויות חדשות. כל אלו המתכנסים בליל שבת לסעודה משפחתית, אך לא מסתפקים רק באכילה ובשיחה הרגילות, ימצאו בספר הזה את מבוקשם: מבחר גדול של קטעי ספרות ושירה המזמינים אותנו לקרוא בהם ולשוחח עליהם, רעיונות מרתקים מפרשת השבוע המאפשרים לנו לקיים דיונים רלבנטיים, סיפורים חסידיים החודרים אל הנשמה ומעניקים משמעות עמוקה לנושאים הפשוטים בחיינו, ושירים מוכרים שכיף לשיר ביחד. כל אלה ועוד מבטיחים לנו שבת שהיא הרבה מעבר לסתם יום של חופשה. יוכי ברנדס יואל רפל, ד"ר להיסטוריה וליהדות, כותב ומגיש את הפינה השבועית "על הפרשה" ברשת ב´ של "קול ישראל" מדי יום שישי. רפל הוא מחברם של ספרים רבים בנושאי יהדות והיסטוריה. בין הספרים שכתב: מועדי ישראל — אנציקלופדיה לשבת וחג; יראה ואהבה —
סיפורי חסידים; ספר השמחות — מחזור החיים היהודי; מורשת עם וארץ; סידור כלל ישראל (עם הרב י´ פריד); כל פרשה בתורה.
...

33.
34.
35.
36.
37.
38.
39.
40.
41.
42.
43.
44.
45.
46.
47.
48.
49.
ימים אחדים לפני ראש השנה של שנת תש"ט פורסמה בעיתונות העברית של מדינת ישראל הצעירה הודעה מטעם הרבנות הראשית לישראל: 'התפילה לשלום המדינה'. בעיצומם של ימי מלחמת העצמאות, רבים מהקוראים - דתיים ושאינם דתיים - ראו בפרסום התפילה ביטוי נוסף ומשמעותי לעצמאות מדינית יהודית בארץ ישראל. סידור התפילה הוא במהותו בית קיבול לזיכרונות. הוא איננו טקסט סגור, נעול וקבוע. ניכרות בו השעות הגדולות, הטובות והרעות, שעברו על עם ישראל בארץ ישראל ובגולה כמו גם בעת החדשה. 'יזכור לנספים בשואה'; 'תפילה לשלום כוחות הביטחון'; 'יזכור לחללי מערכות ישראל' וכן 'התפילה לשלום המדינה' הן רק אחדות מהתפילות שנוספו לסידור בעשורים האחרונים. שילובן מלווה בוויכוח סוער, שמעיד על המעורבות של הפוליטיקה הזמנית והחולפת בעיצוב התפילה הנצחית. התפילה לשלום המדינה של ד״ר יואל רפל מתמקד בתפילה שנעשתה זה מכבר לתעודת זהות אמונית ופוליטית ולמוקד דיון נרחב ומשמעותי בעם היהודי. הספר מעמיק במקורותיה של תפילה זו, בתוכנה ובשוני בינה לבין התפילות שאמרו יהודים בגולה לשלום שליטיהם. עיון נרחב המבוסס על מסמכים שטרם פורסמו, חושף גם את התשובה לשאלה שרבים עסקו בה: זהותו של מחבר התפילה....






©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ