מנחם זהרי

מנחם זהרי

סופר


1.
2.
בחיבור זה ארבעה מאמרי עיון במגילות מדבר יהודה. המאמר הראשון עניינו המגילה החיצונית לבראשית, תבניתה ותוכנה, וזאת על רקע הספרות החיצונית בכללותה בזיקתה לספר זה. המאמר השני סוקר את הספר החיצוני 'דברי משה'. המאמר השלישי דן בפשר ישעיהו, תוכנו ומגמתו, על יסוד קטעים שנחשפו במגילות מדבר יהודה. המאמר הרביעי בוחן מזמורי תפילה אשר שימשו את חברי כת המגילות לעתותיהם ולמועדיהם. לחיבור מוסף - ספר היובלות בגנוזים....

3.
פרשת כזריה והתגיירות עמיה היא אחת הפרשיות הנעלמות והמיוחדות בחקר תולדות ישראל. תופעה מעין זו, של מציאות ממלכה מיוחדת מחוץ לתחומיה של ארץ האבות, היא תופעה נדירה וחורגת בקורותיו של עם נרדף וגולה כעמנו. יתר על כן, בממדיה של הפרשה הנידונה, במשך קיומה, באופיה האתני ובתוצאותיה, דומה שאין לו אח ורע. אין תמה איפוא אם נושא עלום ורב עניין זה ריתק בתקופה האחרונה את תשומת לבם של חוקרים ומלומדים, שביקשו ליתן מדעתם ומחקרם להבנתו ולמיצויו. חיבורנו זה מייחד את דיונו בפרשת כזריה לחקר ביטוייה ורשמיה בספרות ההיסטוריוגרפיה העברית. בחינה זו יש בה כדי ללמדנו, בין השאר, על גישתו של העם להתרחשות ההיסטורית וספיחיה ועל מקומה של הפרשה בכללה בתודעת האומה לדורותיה....

4.
5.
לחיבור זה שני שערים. השער הראשון, "'חכמה' ו'חכם' בספר איוב", עניינו דיון במושג "חכם" על נגזרותיו השונות, שימושיו ושגירותו בפרקי הספר, וזאת על רקע תבניתה, תוכנה ותעודתה של היצירה המקראית. השער השני, "מלכים כדמותם", פורש ביריעה רחבה את דמותם, פועלם ורישומיהם בתודעת האומה של שלושה מטובי המלכים מבית דוד, יהושפט, עוזיהו ויאשיהו, בעקבות הספרות המקראית, הספרות הבתר - מקראית, כתבי יוסף בן מתתיהו ודברי חז"ל. לחיבור שני מוספים : "עם ואמונה בספר המכבים הראשון" ו"תרגום שני למגילת אסתר"....

6.
המושג "אמת" נמנה עם מושגי היסוד באסופה המקראית ובתובנה האנושית בכללותה. חיבור זה סוקר באורח פרשני את היקרויותיו של המושג בשימושיו השונים, כשם, כתואר וכתואר הפועל, וזאת על רקעם, מגמתם והקשריהם של הכתובים....

7.
חיבור זה בוחן את משנתו הלאומית של יצחק בר (דוב) לוינזון (ריב"ל), מנושאי דגלה של תנועת ההשכלה היהודית ברוסיה (1860 - 1788), כפי שזו פרושה בכתביו הענפים. בפתיחה לספרו "בית יהודה" נדרש ריב"ל להגדרת תכונותיה של "אומה כבודה", ובהן "בהיות לה שפה יפה, שלמה וצחה מאד". אכן, שפתנו, השפה העברית, היא אחת מאבני הפינה שעליהן מושתת בניינו של עם ישראל כולו. כפועל יוצא ממשנתו לא יכול היה ריב"ל לראות בישיבת ישראל בגולה, בהתערות פיזוריו בארצות מושבותיהן, יעד ותכלית לקיום האומה, ואמנם הגאולה, כעיקר לאומי ואמוני, תופסת את מקומה הראוי במכלול הגיגיו. תחושת השעבוד והניכור של בני עמנו בארצות גלותם, בקשת מזור לגאון האומה שנפגע, כל אלה מביאים את ריב"ל לכלל התרפקות על פרקי עבר זוהרים, התרפקות שיש עמה משום מבע וארשת לכיסופי גאולה עזים. מכאן נזרעו אולי הזרעים הראשונים שמהם הנצו נבטיה של תנועת חיבת ציון שנים לא רבות לאחר מכן....

8.
9.
10.
11.
עניינו של ספר זה - המקור המוחלט ושימושיו בשפה העברית לתקופותיה. בקרב הלשונות השמיות אחת היא הלשון העברית שבה מצוי שימוש רחב ונפוץ של המקור המוחלט על משמעויותיו השונות. שימוש נרחב זה ניכר בעליל בתקופת פריחתה של היצירה המקראית. בתקופות מאוחרות יותר, וביתר ייחוד בפרקי הגלות הארוכה, פוחת והולך שימוש זה אם גם לא נכחד כליל. תקופת התחייה חדשה את פניה של הלשון העברית ועמה חזר והשתלב המקור המוחלט על שימושיו המגוונים במארג היצירה והעשייה הלשונית, כשהוא דבק לחלוטין בדרכי השימוש ובמשמעויותיהן כבלשון המקרא. מן המובנות איפוא שהמקור המוחלט בלשון המקרא יתפוס את החלק הארי של חיבור זה. עם זאת ניתנה תשומת לב נאותה להשתלשלות השימוש במקור המוחלט בספרות העברית מאז חתימת כתבי הקודש ועד לימינו אלה. נושא החיבור הוא לכאורה ייחודי ומצומצם באופיו. אולם ברי לנו כי יש בו כדי ללמדנו אף על תמורות ושינויים, על עיצובן של צורות ועל גיבושם של ניבים, בתחומים רחבים יותר של התפתחות הלשון העברית....

12.
לחיבור זה שני שערים, שער הלשון ושער התולדה. בשער הראשון כלולים שני מחקרים שעניינם אחד - בחינת המשקע הלשוני המשותף של השפה העברית בשלבי התפתחותה הראשונים, מחד גיסא, ושל הניב המערבי של השפה האכדית בשימושיו בכתובים המלכותיים של מארי, מאידך גיסא. השער השני כולל אף הוא שני עיונים בתחום התולדה וההיסטוריוגרפיה העברית: העיון הראשון - - "לראשיתה של התנועה הציונית באמריקה" והעיון האחר - "משנתו הלאומית של אריה טרטקובר", ממכונניה של הסוציולוגיה היהודית בדורותינו. כינוסם יחדיו של ארבעת הכתובים האמורים מעמיד לרשות שוחרי התרבות העברית, באורח נגיש ונוח, דברי חקר והגות שטעמם לא סר ולקחם לא פג גם לימים אלה....

13.
14.
ספרי איוב וקהלת הינם שתי אבני פינה בספרות החכמה המקראית. בפרקיהם מתפרשת החכמה על פני עולמות עליונים וארציים כשהיא מבקשת להנהיר את מרכיבי היצירה והבריאה, מחד גיסא, ואת תכלית המעשה ואורחות החיים על פני האדמה, מאידך גיסא. לפנינו שני תחומים נבדלים לכאורה, אך גם בנפרד ובמפריד שביניהם קיימים נקודות מגע וביטויי קירבה הנחשפים פה ושם והניכרים באופנים ובצורות שונים ומגוונים. לעיונים בהגיגיהם ובהגותם של מחברי הספרים הללו בהשתקפותם בפי גיבוריהם יוחדו פרקי חיבור זה. לחיבור שני מוספים. האחד, "דברי קהלת", מעלה הקבלות ודימויים לנושאי הספר בספרות עמי הקדם, והאחר, "ספר חנוך בגנוזים", עניינו גילוי קטעים מספר זה במגילות מדבר יהודה....

15.
המושג "צדק" על שתי תמונותיו, "צדק" ו"צדקה", מהווה אחד מעמודי התווך של התודעה המקראית בכללותה. התביעה להנחלת עקרונות הצדק בקרב בני האדם וביקום כולו ניצבת במרכזה של התפיסה המונחת בתשתיתם של ספרי המקרא כולם. אכן הכרה זו גוררת מצדה מרחב של משמעויות וגוני משמעויות העשויים בהסתעפותם ובהשתלבותם לחבוק את עולמות המין האנושי בתולדותיו ותמורותיו.בפרקי החיבור נסקרות באורח פרטני 278 היקרויותיו של המושג "צדק" באסופה המקראית, על רקען, הקשרן, מגמתן ותכליתן. בסיומה של סקירה זו מצטיירת אספקלריה נהירה למעמדו של המושג "צדק" במערכת היחסים שבין האדם לבוראו, בין האדם לזולתו, בין היחיד לחברתו ובין האדם לעצמו, על רצונותיו וכיסופיו שלו.כינוסן של כלל ההיקרויות בחיבור זה פותח אשנב לעיון מקיף ומעמיק יותר בתחום נדרש ונכב זה, ולבינת מקומו ואופני עיצובו של המושג במרא העברי.חיבור זה הוא החמישי בסדרת החיבורים על מושגי היסוד באסופה המקראית....

16.
בחיבור זה שלושה שערים, בשער הראשון שני עיונים. האחד - "התפילה בנבואת ירמיהו", עניינו במקומה ובמעמדה של התפילה לסוגיה ולמבעיה במשאות הנביא. האחר - "צדק" ו"צדיק" בספר איוב, מעמידנו על דמותו של הספר בכללו ובוחן פן מפניו המרובים - דרישת הצדק והתוחלת למימושו. השער השני כולל אף הוא שני עיונים, האחד ""מגן" ו"קשת" במקרא", עניינו - בחינת תפוצתם ומשמעויותיהם של מושגים אלה בספרי המקרא השונים, והאהר - "עת המצרף", עניינו חזון "האחרית" בהגותם של ספרי המקרא ושל אנשי כת מדבר יהודה. בשער השלישי שלושה עיונים. שני העיונים הראשונים, "תגליות מארי והמקרא" ו"משטר ושררה בארצות המקרא", עניינם אחד: בחינתם של אי אילו קווי הקבלה ותחומי מגע בין שתי תרבויות, תרבות המקרא ותרבות מארי, בתחומי החברה, הכלכלה, המשפט והנהגת המדינה. העיון השלישי, הקצר: "וחניתו מעוכה בארץ מראשותיו", מבקש לברר את מקורו של הניהג לקבוע חנית למראשותיו של ישן או נפטר בישראל ובארצות הקדם גם יחד....

17.
18.
רשת כזריה והתגיירות עמיה היא אחת הפרשיות הנעלמות והמיוחדות בחקר תולדות ישראל. תופעה מעין זו, של מציאות ממלכה מיוחדת מחוץ לתחומיה של ארץ האבות, היא תופעה נדירה וחורגת בקורותיו של עם נרדף וגולה כעמנו. יתר על כן, בממדיה של הפרשה הנידונה, במשך קיומה, באופיה האתני ובתוצאותיה, דומה שאין לו את ורע, אין תמה איפוא אם נושא עלום ורב עניין זה ריתק בתקופה האחרונה את תשומת לבם של חוקרים ומלומדים, שביקשו ליתן מדעתם ומחקרם להבנתו ולמיצויו. חיבורנו זה מייחד את דיונו בפרשת כזריה לחקר ביטוייה ורשמיה בספרות ההיסטוריוגרפית העברית. בחינה זו יש בה כדי ללמדנו, בין השאר, על גישתו העם להתרחשות ההיסטורית וספיחיה ועל מקומה של הפרשה בכללה בתודעת האומה לדורותיה....

19.
20.
21.
22.
חיבור זה עניינו בחינת המושג "אהבה" על תבניותיו ואיפיוניו המגוונים בספרי המקרא: הבפרקי החיבור נסקרות באורה פרטני 251 היקרויותיו של מושג זה באסופה המקראית על רקען, הקשרן, מגמתן ותכליתן, כשבסיומה של סקירה זו מצטיירת אספקלריה מובנית למעמדו של המושג במערכת היחסים המורכבת שבין עליונים ותחתונים, בין האדם לזולתו, בין היחיד לחברתו ובין האדם לעצמו, לרצונותיו ולכיסופיו שלו. בכינוסן של כלל ההיקרויות בחיבור זה נפתח כר נרחב לעיון מקיף ומעמיק יותר בתחום נדרש זה, עיון העשוי להעשיר את תפיסתנו והשגתנו את עולם המקרא, רקעו, יסודותיו והגיונותיו....

23.
24.
25.
26.
27.
28.
29.
30.
31.
לחיבור זה שני שערים. בשער הראשון, עיוני תולדה, שני מאמרים. המאמר הראשון מציג ובוחן תעודות משלהי תקופת הבית השני ומימי מרד בר - כוכבא, שנתגלו במערות מדבר יהודה לפני כיובל שנים. התעודות נידונות בהקשריהן הלשוני, ההיסטורי, החברתי וההלכתי, במיצוי תרומתן לבינת התרחשויות ופינות הווי בקרב היישוב היהודי באותם דורות של מסה ומרד. המאמר השני, "תורה מציון ותורה מבבל", עניינו פרומת בית הוועד שעל נהר פקוד בבבל על היבטיה השונים ומקומה בתהליך העתקתם של מרכזי הרוח וההלכה בישראל בתקופת המשנה והתלמוד. השער השני, עיוני שירה, כולל חמש מסות שעניינן ערכי הגלות והגאולה, דרכי מבען ומשמעותן, בשירתם של חמישה מגדולי משורריה של השירה העברית על אדמת ספרד, הלוא הם שמואל הנגיד, שלמה אבן גבירול, משה אבן עזרא, יהודה הלוי ואברהם אבן עזרא. ויפים הדברים גם לימינו....

32.
33.
34.
35.
בחיבור זה שני שערים: השער הראשון כולל שלושה מאמרים מתחום חקר המקרא ולשונו: "מן ההווי המקראי" – אורחות חיים וסדרי חברה בעולם המקרא; "הצירוף `שוב (השב) שבות (שבית)`, שימושיו ומשמעויותיו בלשון המקרא"; "`אנשי חיל`, `גבורי חיל` ו`בני חיל` בכתבי המקרא". השער השני כולל שלושה מאמרים מתחום ספרות העברית החדשה. מאמרים אלה משקפים תחומים מתחומי מדעו וחקרו של המחבר....

36.
37.
38.
39.
40.
41.
42.
חיבור זה שני שערים. השער הראשון, ``חכמה` ו`חכם` בספר איוב``, עניינו דיון במושג ``חכם`` על נגזרותיו השונות, שימושיו ושגירותו בפרקי הספר, וזאת על רקע תכניתה, תוכנה ותעודתה של היצירה המקראית. השער השני, ``מלכים כדמותם``, פורש ביריעה רחבה את דמותם, פועלם ורישומיהם בתודעת האומה של שלושה מטובי המלכים מבית דוד, יהושפט, עוזיהו ויאשיהו, בעקבות הספרות המקראית, הספרות הכתר - מקראית, כתבי יוסף בן מתתיהו ודברי חז``ל. לחיבור שני מוספים: ``עם ואמונה בספר המכבים הראשון`` ו``תרגום שני למגילת אסתר``....

43.
44.
45.
46.
47.
48.
49.
50.
51.
52.
53.
54.
55.
56.
57.
58.
59.
60.
61.
62.
63.
64.
65.
66.
67.
68.
69.
70.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ