יהודה קרני היה מגדולי המשוררים העבריים של העידן הציוני שלפני הקמת מדינת-ישראל. בשירתו ביצע את המעבר המנטאלי והפואטי מעולמה הרוחני של הספרות העברית של ימי אודסה וורשה לזה של ארץ-ישראל החלוצית, מן הרומנטיקה אל המודרניזם. שירתו צמחה בעקבות ביאליק והציונות של הרצל, ועד עלייתו ארצה ב-1921 עברה מהפך תמטי ומוסיקלי. קרני נעשה לאחד ממניחי היסודות של הליריקה הארצישראלית המודרנית. בשלבה האחרון הגיעה שירתו לגבישיות זכה ומאירה, שעמדה בסימן של תחושה רליגיוזית. שירתו של קרני לא כונסה מעולם, ונשכחה מלב רוב הקוראים. זהו כינוס מלא וראשון שלה בשלושה כרכים....