בן-ציון דִינוּר (דינָבּוּרג; 2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל, חתן פרס ישראל למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953–1959), וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. על שמו נקרא מרכז דינור לחקר תולדות עם ישראל.