בן-ציון דִינוּר (דינָבּוּרג)

בן-ציון דִינוּר (דינָבּוּרג)

סופר

בן-ציון דִינוּר (דינָבּוּרג; 2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל, חתן פרס ישראל למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953–1959), וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. על שמו נקרא מרכז דינור לחקר תולדות עם ישראל.
1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.
11.
12.
13.
14.
15.
הקדים מבוא שמואל אטינגר. כרך זה הוא אחרון בכתביו ההיסטוריים המקובצים של המחבר, והמחקרים הכלולים בו דנים ביסודותיה ובמגמותיה של כתיבת ההיסטוריה היהודית, בבעיות חלוקת התקופות שבה, בדרכי המחקר ההיסטורי במקורות הספרותיים הקדומים שלנו ובבעיות היסוד של החקר ההיסטורי בימינו....

16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.
28.
29.

הספר מתאר בצורה קולחת ומקרתקת את פעילות התנועות הציוניות במזרח אירופה בין השנים 1919 - 1921. השפה והמשלב הלשוניים מעט גבוהים - מה שהופך את הקר... המשך לקרוא





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ