ארי דה לוקה הוא סופר, משורר ומתורגמן איטלקי, שנולד בנאפולי בשנת 1950 ונחשב לאחת הדמויות הבולטות בספרות האיטלקית המודרנית. ילדותו בנאפולי, עיר ססגונית ורבת פנים, השפיעה רבות על כתיבתו, והוא מרבה לתאר את נופיה, רחובותיה ואנשיה בנימה נוסטלגית אך מפוכחת. בשנות נעוריו היה פעיל פוליטית בשמאל הרדיקלי האיטלקי, והשתייך לתנועה מהפכנית בשם "Lotta Continua", דבר שהשפיע על תפיסת עולמו החברתית והאידיאולוגית, שבאה לידי ביטוי ברבים מכתביו.
דה לוקה עבד במשך שנים כפועל בניין ונהג משאית, והמשיך לכתוב בשעות הפנאי, מחויבות שמקנה לכתיבתו אותנטיות ייחודית. סגנונו מאופיין בפשטות לשונית, כמעט תנ"כית, לצד עומק רגשי ופילוסופי. הוא כותב לעיתים בגוף ראשון, מתוך קול פנימי אישי, ומרבה לעסוק בזיכרונות, באובדן, באמונה וביחסי אדם למקום ולאחר. רבים מספריו קצרים, כמעט נובלות, אך מלאים בעוצמה רגשית ובתובנות אנושיות.
מעבר להיותו סופר, דה לוקה למד עברית בעצמו ותרגם ספרים מהתנ"ך לאיטלקית, מתוך עניין אישי בשפה ובתרבות היהודית. גישתו אל התנ"ך היא חילונית אך מלאת כבוד, והוא רואה בו מקור פיוטי ופילוסופי יותר מאשר דתי. יצירתו מגוונת וכוללת רומנים, סיפורים קצרים, שירה ומסות. בין ספריו המוכרים: "לא כעת, לא כאן", "שלוש סוסים", "הר הלילה" ו"היום שקדמה לו האושר". כל אחד מהם נוגע בנושאים אוניברסליים דרך סיפור אישי, ומזמין את הקורא להרהר בזהות, שייכות, מוסר ואהבה.
ארי דה לוקה ממשיך לכתוב ולפרסם, ונשמע לעיתים קרובות כקול עצמאי, פיוטי אך חד, בשיח התרבותי והחברתי של איטליה ושל אירופה בכלל. אף שאינו משתייך לזרם ספרותי מסוים, הוא מוערך בזכות קולו הייחודי והמחויבות האנושית שביצירתו.