“על קשר אפשרי בין התפוח של מטולה לקורונה לפני מספר חודשים צפיתי בתוכנית דוקומנטרית בערוץ -11, על משפחת פין, חקלאים נצר למייסדי המושבה מטולה, שכל חייהם עסקו בחקלאות כדרך חיים. הם ניצבו מול מטע התפוחים שלהם ההולך ונעקר מחוסר כדאיות ובכו בכישלונם לקדש את האחיזה באדמת משפחתם. פין בטא את תסכלו באמירה מקוממת וכואבת, שרדנו, את התורכים, הצרפתים, האנגלים, הערבים, וכעת דווקא בשלטון הישראלים כשלנו בכך שנטש”

“איש עומד בחלון ואקדח בידו. הוא עומד אך בקושי, הוא צמא ורעב וקודח; את קורותיו בחודשים האחרונים הוא זוכר רק במעומעם. רגליו כמעט קורסות תחתיו, אבל עיניו אינן סרות לרגע מדלת המסבאה ממול. קלרמון-גאנו, האחראי לכל אסונותיו, יושב בפנים. אצבעו על ההדק, ובתוך טירופו הגווע הוא משוכנע שבירייה אחת ישיב את חייו לסדרם. ובירכתי מוחו מהבהבות בלי הרף המגילות, המגילות... המגילות שלו. הוא עודנו מאמין בהן - היחיד”

“משמעות שמות הספרים (שפירא-ב) לעתים שמות ספרים מסקרנים אותי במטפורה הגדולה שלהם לחיים ולמשמעותם. כך קרה לי ששמעתי על ספרה של שולמית לפיד, כחרס הנשבר. שנים עברו מיום שרכשתי את הספר, ומאז בהזדמנויות שונות הגיתי ברוחי בצמד המלים, כחרס הנשבר, כמשחק אסוציאציות, בו אני שואל את עצמי, מה מזכירות לי המילים, צליליהן ומשמעותן? ברוחי עלתה דמותה של תרצה, קרמקיאית שהכרתי לפני שנים, בוראת באובניים אגר”

“המלצה לקריאה של "פרפר במחסן" של שולמית לפיד הוצאת ידיעות אחרונות, , 2020. 205 עמודים התגעגעתי לליזי בדיחי והנה היא כאן. זה הספר השביעי בו שולמית לפיד מחייה אותה ומשיבה אותה אלינו. הספר הקודם היה "סוף עונת הלימונים" שיצא לפני 13 שנים. באותו ספר נהרג העורך של המקומות "זמן דרום" ובעקבות שינויים שונים וירידת קרנה של העיתונות הכתובה ליזי עוברת לתל אביב, כחוקרת במשרד עורכת דין ממולחת . אבל שום”

“על קשר אפשרי בין התפוח של מטולה לקורונה לפני מספר חודשים צפיתי בתוכנית דוקומנטרית בערוץ -11, על משפחת פין, חקלאים נצר למייסדי המושבה מטולה, שכל חייהם עסקו בחקלאות כדרך חיים. הם ניצבו מול מטע התפוחים שלהם ההולך ונעקר מחוסר כדאיות ובכו בכישלונם לקדש את האחיזה באדמת משפחתם. פין בטא את תסכלו באמירה מקוממת וכואבת, שרדנו, את התורכים, הצרפתים, האנגלים, הערבים, וכעת דווקא בשלטון הישראלים כשלנו בכך שנטש”

“איש עומד בחלון ואקדח בידו. הוא עומד אך בקושי, הוא צמא ורעב וקודח; את קורותיו בחודשים האחרונים הוא זוכר רק במעומעם. רגליו כמעט קורסות תחתיו, אבל עיניו אינן סרות לרגע מדלת המסבאה ממול. קלרמון-גאנו, האחראי לכל אסונותיו, יושב בפנים. אצבעו על ההדק, ובתוך טירופו הגווע הוא משוכנע שבירייה אחת ישיב את חייו לסדרם. ובירכתי מוחו מהבהבות בלי הרף המגילות, המגילות... המגילות שלו. הוא עודנו מאמין בהן - היחיד”

“משמעות שמות הספרים (שפירא-ב) לעתים שמות ספרים מסקרנים אותי במטפורה הגדולה שלהם לחיים ולמשמעותם. כך קרה לי ששמעתי על ספרה של שולמית לפיד, כחרס הנשבר. שנים עברו מיום שרכשתי את הספר, ומאז בהזדמנויות שונות הגיתי ברוחי בצמד המלים, כחרס הנשבר, כמשחק אסוציאציות, בו אני שואל את עצמי, מה מזכירות לי המילים, צליליהן ומשמעותן? ברוחי עלתה דמותה של תרצה, קרמקיאית שהכרתי לפני שנים, בוראת באובניים אגר”

“המלצה לקריאה של "פרפר במחסן" של שולמית לפיד הוצאת ידיעות אחרונות, , 2020. 205 עמודים התגעגעתי לליזי בדיחי והנה היא כאן. זה הספר השביעי בו שולמית לפיד מחייה אותה ומשיבה אותה אלינו. הספר הקודם היה "סוף עונת הלימונים" שיצא לפני 13 שנים. באותו ספר נהרג העורך של המקומות "זמן דרום" ובעקבות שינויים שונים וירידת קרנה של העיתונות הכתובה ליזי עוברת לתל אביב, כחוקרת במשרד עורכת דין ממולחת . אבל שום”