הספר בא לבחון את השינויים שחלו באידאולוגיה ובעמדותיה הפוליטיות של אגודת ישראל מהקמתה בתרע"ב ועד להקמת המדינה. אגודת ישראל – בת פלוגתא של התנועה הציונית – מוצגת כתנועה שאינה שותפה למטרות הציונות. התנועה הציונית שמה לעצמה מטרה ליישב את ארץ ישראל ולהקים בה ישות מדינית; בכך הועתקו תחומים אלה מהתחום הפסיבי של היחיד כמצווה דתית לתחום הלאומי-אקטיבי של הכלל. אגודת ישראל, שביקשה להתחרות בתנועה הציונית, נאלצה להחליט אם לפעול בנושא הארץ-ישראלי בדרך שהציונות התוותה, או לנקוט בדרך שונה התואמת את התפיסה המסורתית של חלק מחבריה. היא הורכבה ממחנות בעלי תפיסות אידאולוגיות שונות, והדומיננטיות היחסית של כל אחד מהם ידעה שינויים עם הזמן: המרכיב "המתבדל" – מקדש הגולה – היה לשולי והמרכיב "המשתתף" – הארץ-ישראלי – נעשה דומיננטי. אגודת ישראל פעלה כתנועה פוליטית לצד התנועה הציונית תוך קיום מגע פוליטי הדוק עמה, ומדיניותה השתנתה במקביל לשינויים שחלו בעוצמה הפוליטית של התנועה הציונית ובהתאם לאתגרים המדיניים שזו הציגה בפניה. ...

ספרי סדרת קשרים- סדרה בין תחומית מחקרים בעיתונות ותקשורת יהודית: הטור השמיני : מסע הסטורי בעקבות הטורים האקטואלים של נתן אלתרמן מאת מרדכי נאור קריאה באין אונים : העיתונות היהודית בארץ-ישראל, בבריטניה, בארצות הברית ובברית המועצות לנוכח השואה, בשנים 1945-1939 מאת: יוסף גורני מתווי דרכים : עיתונות אגודת ישראל מאת יוסף פונד...

"ילקוט הרעים", ארבע חוברות שירה ופרוזה משל צעירים חניכי השומר הצעיר מתל אביב שפורסמו באמצע שנות הארבעים, היו ציון דרך בתולדות הספרות העברית החדשה.באותן שנים, בעולם תרבותי שונה לחלוטין, יצרו צעירים מן המחנה האגודאי, רובם ירושלמים, שירה עברית שמעט ממנה פורסם בעיתונים הצנומים של מחנה זה. הם חסרו מסגרת מעודדת יצירה, לרשותם לא עמדו במות ספרותיות להצגת יצירותיהם ויצירתם נתפסה בחברה התורנית כעשייה חריגה שיש בה משום "ביטול תורה".היוצרים הצעירים שההינו לכתוב שירה זו, גילו תעוזה ומהפכנות והתוו דרל חדשה בעולם התרבותי של המחנה האגודאי. שירתם, ברובה, אינה בגדר "שירת קודש" ונושאיה מגוונים. רבים מהשירים עוסקים בשואה, יש בהם שירים ליריים, שירי מולדת ושירי ילדים. שירה זו, אף שהיא חלק מן הספרות העברית החדשה שיצר היישוב העברי בארץ ישראל, לא נודעה לחובבי הספרות ולחוקריה ונותרה עלומה.הספר פותח צוהר ליצירה זו. בחלק הראשון של הספר נידון הרקע החברתי והתרבותי שלה, והוצגו כמה מן המשוררים האגודאים ויצירתם; בחלקו השני הובא מבחר משיריהם.ד"ר יוסף פונד עוסק סחקר אגודת ישראל כתנועה פוליטית, ומחקריו מציגים הבטים היסטוריים, אידיאולוגיים ותרבותיים בהתפתחות התנועה....

תנועת פועלי אגודת ישראל (פא"י) צמחה בפולין ובארץ ישראל בראשית שנות העשרים מתוך אגודת ישראל האורתודוקסית. ראשי פא"י גיבשו אידיאולוגיה בעלת רכיבים סוציאליסטיים וביקשו לבנות בארץ-ישראל חברה שוויונית המבוססת על אדני התורה. בארץ-ישראל הייתה פא"י לחלק ממחנה הפועלים. מנהיגיה לא נענו לדרישות ראשי אגודת ישראל להישאר בחיק תנועת האם ונקטו מדיניות פוליטית עצמאית, לעיתים אף בניגוד לדרישות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשל כך התפתח בפא"י מאבק בין המבקשים להדק את הקשר עם אגודת ישראל ולמתן את עמדות תנועתם לבין אלו שביקשו לרופף קשר זה ולנקוט מדיניות פוליטית עצמאית לחלוטין. פא"י השתתפה באופן פעיל בבניית הארץ. לאחר קום המדינה היא בחרה בדרך ממלכתית של השתתפות במוסדות המדינה והייתה לחלוץ ההולך לפני המחנה האגודאי. בכך סללה דרך לעיצוב חברה חרדית חדשה. מדוע נותרה פא"י תנועה קטנה בשולי מחנה הפועלים עד שירדה לבסוף מהבמה הפוליטית? מהם הגורמים שהביאו לירידתה? שאלות אלה נדונו בספר זה, המתאר זו הפעם הראשונה את האידיאולוגיה ואת הפעילות של תנועה ייחודית זו....

תנועות הנוער היהודיות היו, מתחילת המאה ה-20, גורמי חינוך ערכי וחברתי משלימים לחינוך הפורמלי.  ב-110 השנים שחלפו מאז שנוסדה אגודת ישראל – תנועת היהדות החרדית – הוקמו במסגרתה, בפולין ובארץ-ישראל, 14 תנועות נוער וצעירים. חבריהן עסקו בפעילות חברתית וצופית, בלימוד תורני ובהכרת ערכי התנועה האגודאית, בהם בניין ארץ-ישראל. כמה מהן עסקו גם בפעילות פוליטית. יצירה ועיסוק בעיתונות ובספרות היו במוקד העיסוק התרבותי שלהן. התנועות נוסדו במטרה לגבש דור המשך לתנועת האם, למנוע היסחפות לתנועות חילוניות ולשמש בית של אחווה ורעוּת לחניכיהן.המחקר החברתי, הפוליטי וההיסטורי של תנועות הנוער היהודיות לא עסק בתנועות האגודאיות. ספר זה בא למלא חלל זה ולפתוח צוהר להכרת תנועות הנוער והצעירים האגודאיות – אפיונן החברתי, התרבותי, הפוליטי והארגוני. ד"ר יוסף פונד עוסק בחקר אגודת ישראל כתנועה פוליטית. מאמריו וספריו דנים בהיבטים היסטוריים, אידיאולוגיים ותרבותיים של התפתחות התנועה ובנותיה. ספריו הקודמים: פירוד או השתתפות: אגודת ישראל מול הציונות ומדינת ישראל; תנועה בחרבות: מנהיגות אגודת ישראל לנוכח השואה; ילקוט רעים חרדים: שירת משוררים אגודאיים צעירים בארץ-ישראל בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים; מתווי דרכים: עיתונות אגודת ישראל; פרולטרים דתיים התאחדו!: פועלי אגודת ישראל אידיאולוגיה ומדיניות; דגל לקטנים: עיתונות הילדים של אגודת ישראל; אגודת ישראל: אגודת מאמרים הנוגעים בה. סיפרו – גן ספרים – חורג מתחום זה ועוסק בספרים לחובבי ספר....