» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (27):
בריאות וחולי,
משפחולוגיה,
הדרכה ועיון - למבוגרים,
הספרים שבנותיי אוהבות,
נרדמים עם- ,
לא לילדים בלבד,
מעניין,
סיפורת - מקור,
חי וצומח,
קריאה - ילדים,
עם איורים ו/או תצלומים ו/או מפות ו/או תווים, תרשימים וטבלאות,
הערות ביבליוגרפיות חשובות,
ילדים קלאסי,
אמנות - מוסיקה,
ילדים,
זמר עברי / אקורדים,
ספרים מפעילים ,
רטיבות,
בינוני,
כחדש - לא אצלי,
ילדים 3-7,
ילדים 8-12,
א,
עם הקדשה ו/או אקס ליבריס ו/או אוטוגרף,
טוֹב שֶׁבְּרוֹפְאִים,
בספרייה העירונית,
דיגיטליים-"עברית",
עוד ...
|
|
3.
|
|
כשסבא וסבתא עלו לארץ - הם שרו שירים שהביאו עמם מן הגולה. אבא ואמא שרו שירים שנולדו כמותם - בארץ. השירים האלה נולדו בטיולים, במחנות, בשכונה ובבית הספר. הם ליוו את אבא ואמא בילדותם, הם ליוו אותנו בילדותנו, וממשיכים ללוות את ילדינו. לא השמיעו אותם ברדיו ובטלוויזיה, אך כל מדרכה מכירה אותם בעל פה, וכל חלון בשכונה מזמר אותם. וכך הם התקיימו עוד הרבה לאחר ששירים ``חינוכיים`` נשכחו מלב. לרבים משירי ``זלמן`` יש מילים מקומטות, מצחיקות, מלים של רחוב אמא הזהירה אותנו שתשטוף לנו את הפה בסבון אם נשיר שירים שכאלה. אבל אנחנו שרנו, וילדינו עדיין ממשיכים לשיר אותם. בספר ``זלמן`` כונסו כ- 130 שירי ``זלמן``, ואנו מקווים שהם יחזירו אתכם לשעות ילדותכם היפות....
|
|
11.
|
|
"סימני חיים" הוא קובץ סיפורים שמאגד את שני חלקי הווייתו של גידי קורן: סיפורי מחלקת ילדים, דרך עיניו החדות והרגישות של רופא ילדים, ולצדם סיפורי שאר החיים שמחוץ למחלקת הילדים. בעוד סיפורי מחלקת הילדים מובאים כהווייתם ובכל כובדם, הסיפורים האחרים כתובים באופן ייחודי לפי מיטב המסורת של הסופר האמריקאי או הנרי, בחוש הומור דק, כשסופם הבלתי צפוי משאיר את הקורא מופתע ושקוע בהרהורים.
אריאנה מלמד על הספר:
"הנה דברים שרופאים לעולם לא יוכלו ללמוד באוניברסיטה: אהבת אדם, בצד התבוננות מעמיקה באדם ולא רק בסימני מחלתו. חמלה לכל בני האנוש, גדולים כקטנים, משועי-ארץ ועד אחרון הפליטים. הבנה שכל בני האדם, על חולשותיהם המרובות ופגמיהם הגדולים, ראויים לאותו מבט מיטיב ומחויך. בצד אלה, אי אפשר ללמוד את היכולת המופלאה, הנדירה כל כך, לכלוא את התכונות האלה בתוך מלים של סיפור ולהפוך אותו לחוות קריאה מרגשת, רוויה באופטימיות, מהדהדת בהומניזם צרוף.
... ב"סימני חיים" משתקפת עשייה של שנים רבות כרופא ילדים בבית חולים, וככזה ששום דבר אנושי אינו זר לו: מן ההורים החרדים לגורל עולל שאין כל סכנה לחייו ועד לתינוק שנולד פגוע והוריו מעדיפים שימות, והוא יגשים את משאלתם: מילד התפנוקים שמנהל בית החולים יטריד את כל רופאיו בניסיון להיטיב עם תנאיו ועד לילד הפלסטיני שרק סבתו שלצידו שמרה על פתיל חייו. ובתווך, רופא בלתי שגרתי, שמתמרד נגד התנשאותם של עמיתיו למקצוע, שפתם המנוכרת, חלוקיהם הלבנים והמפחידים – בעודו מבין עד כמה הם עייפים בעבודתם האפורה והשוחקת, עד כמה הם רחוקים מהילת המלאכים שילדים והוריהם קושרים להם רק מפני שהיו שם, ברגעים הקשים בחייהם.
שום דבר אנושי אולי אינו זר לרופא ותיק, אבל הכושר לתרגם את הרגעים הפרוזאיים במחלקת הילדים לסיפורים קצרים ומהדהדים שיוצרים, בשרטוט עין ומינימליסטי, דמויות של ממש מאלה שמוגדרים רק כ"חולים", הופך אותם לבני אדם וגורם לנו להתבונן בהם, הוא כישרון ייחודי. במיטב המסורת של המספרים הקלאסיים, משלב גידי קורן בוינייטות מחיי בית החולים הומור ופואנטה, אירוניה ומבט-על בחולשות אנוש כדי ליצור טקסטים קצרים ובלתי נשכחים.
... קורן ניכר בספר הזה כאומן ותיק של כתיבה קולחת, לא מתנחמדת, מלאכת מחשבת של עדינות ודיוק. מספר טוב גורם לנו לבקש ממנו לחזור שוב ושוב על סיפור שקראנו, גם אם אנחנו כבר יודעים מה אירע בסוף, מי ניצח ומי ניגף ומדוע – ורבים מן הסיפורים ב"סימני חיים" פשוט תובעים מן הקוראים לחזור ולקרוא, כדי להתענג שוב ...
... אהבת אדם איננה וירוס מדבק או מחלת ילדים נפוצה, למרבה הצער. הלואי והיתה כזאת. עולמם של חולים ושל רופאים היה טוב יותר לו היתה כזאת. אבל ב"סימני חיים" אפשר לחוש בה חיה ופועמת בכל עמוד, מתקרבת אל הקורא, אופפת אותו בזמן הקריאה וגם לאחריה – בזכות כשרון המספר המשובח של גידי קורן."
...
|
|
17.
|
|
"פרוזאק בייבי" הוא נובלה ספרותית מקורית ומפתיעה, המסופרת מנקודת מבט ייחודית ושנונה של עובר ברחם אמו, אשר מגלה לחרדתו כי היא שוקלת לבצע הפלה.
אין מדובר כאן במדע בדיוני, כי אם בנובלה ספרותית העשוייה מחומרי המציאות של חייו ועיסוקו המקצועי של מחבר הספר - גידי קורן – פרופסור לרפואת ילדים ולתורת התרופות והרעלים באוניברסיטת טורונטו, חוקר בינלאומי, מלחין וסופר.
נקודת המבט המיוחדת של העובר, גיבור הספר, מעניקה לו יתרונות רבים על פני המבוגרים החיים בסביבתו הקרובה, בעולם שמחוץ לטריטוריה הבלעדית שלו ברחם אמו. המבוגרים אינם יודעים עליו דבר בעוד הוא עֵד סמוי לסודותיהם הכמוסים והאינטימיים ביותר, שומע ויודע גם את מה שהם אינם יודעים על עצמם. הוא מבקר ומוכיח אותם, מלגלג עליהם בעת הצורך וגם חושד בהם ופוחד מהם. הוא מודע לכך שקיומו ועתידו תלויים בחסדם וביכולת שלהם להתגבר על בּוּרוּת ועל דעות קדומות.
עולמם של המבוגרים נראה בעיניו קטנוני, מסוכסך, מלא בּוּרוּת ופחדים קמאיים, המביאים אותם להסיק מסקנות שגויות. הם מוצגים על ידו, לעִתים, באור נלעג ומגוחך משום שהם חסרי אונים, חלשים, לא מעודכנים, נמהרים ונוטים להיות ניזונים מ"עצות סבתא" מיושנות ופרימיטיביות.
העובר מעוצב כדמות עגולה ומתפתחת, דמות של מספר המודע היטב למגבלותיו. למרות שהוא צף כדג באקווריום מי-השפיר של אמו ונעדר כל אפשרות של תקשורת ממשית עם סביבתו, חוש השמיעה שלו מפותח היטב והוא שומע ומבין את המתרחש סביבו. מאחר ויש לו יכולת לוגית להקיש היקשים, הוא משכיל להסיק את המסקנות הנכונות הרבה לפני המבוגרים בהם תלוי קיומו. הוא ערני ונבון, ניחן בתפיסה מהירה, בחכמת-חיים אינטואיטיבית, בסקרנות בלתי-נלאית, ברגישות רבה ובחוש הומור.
שנינותו ותבונתו וחוש ההומר בו ניחן, מביאים אל הסיפור תובנות מפתיעות.
זהו סיפור מרתק, מכמיר לב ומעורר קשת רחבה של תגובות.
...
|
|
21.
|
|
תוך שניות נפוגה עייפותו של הרופא התורן, ותאי מוחו החלו לפעול ב``תדר חירום``... ``גוף זר``, נדלקה מנורה אינטנסיבית במוחו של הרופא התורן... הדרך לחדר הניתוח דמתה לנצח... חדר הניתוח. דממת מוות... הרופא המרדים התורן תחב לפיו של התינוק לארינגוסקופ, ולאחר שניות מספר של ציפייה אמר בקול גדול: ``אני רואה שם משהו, אני רואה שם משהו``... מקצה המלקחיים קיפצה גולת משחק ירוקה-אדומה... קפצה לה על מתכת השולחן, ומשם לרצפה, קפיצה, ועוד קפיצה... מכווצים בפינה, עמדו שחוחים איש קטן ואשה קטנה, ובכו זה על צוארו של זה. ``הכל בסדר``, אמר הרופא התורן. ``הכל בסדר``. הוא הושיט לאב את הגולה. מחלקת ילדים. סיפורי בית החולים כבר מרגע הלידה ואפילו לפניה. סיפורים אנושיים ורגישים של חיים ומוות, רגעי שמחה ועצב. מחלקת ילדים הן מן הצד המטפל והן מן הצד המטופל. גידי קורן, הרופא והאדם, ניצב כאן מול הבעיות המתעוררות מעצם היותו מטפל, העומד מצד אחד של המתרס, ומעצם היותו אב ואדם, העומד מן הצד השני של המתרס. מחלקת ילדים. סיפורים מן החיים, כפי שיכולים להיכתב רק על ידי רופא שהוא גם סופר....
|
|
