משחק מטורף; סוף הנגון; קול קורא : מחזות...

ג'יין, סטודנטית לתואר שני בספרות בסורבון, ומייק בוגר במנהל עסקים, נפגשים לילה אחד בפריס ומתאהבים. פרידה בלתי נמנעת גורמת להם לאבד את הקשר ביניהם למשך עשרים וארבע שנים. מייק הופך לאיש עסקים מצליח בלונדון ואילו ג'יין יולדת את בנם המשותף צ'רלס ונאבקת לגדלו לבדה כיצאנית צמרת. באורח מקרי נפגשים השניים מקץ שנים בבית בושת. ג'יין, החיה חיים כפולים, מסבכת, שלא מרצונה, את חיי יקיריה בפגישה דרמטית וגורלית בין האב לאביו. מהו סופה של ג'יין? והאם בנה סולח לה? באמצעות עלילה מרתקת, רבת נפתולים והפתעות, המתרחשת בפריס ובלונדון, מעמיק המחבר לחדור לנבכי נפשה של ג'יין. השתקת האמת והכחשתה, השזורים כחוט שני לאורך הרומן, מתבררים כשורש כל רע הגורם לייסוריה וסבלותיה של הגיבורה....

בקובץ המחזות, "האיש השפוי" ו-"אמת ושקר", המחבר צולל אל מעמקי התודעה האנושית ומערכות היחסים המורכבות. האיש השפוי מספר את סיפורו של אדי, אדם היוצא למסע שחרור מחייו השגרתיים, בניסיון להביא עימו בשורה החורגת מהבנאליות של העולם. הוא ניצב מול שני ג'נטלמנים אניגמטיים, פורש בפניהם את מחשבותיו המפוזרות בניסיון נואש להיות מובן. בעודם מתווכחים על המשמעות שמאחורי דבריו הקטועים של אדי, הוא עומד על סף התמוטטות, עד שאהובתו משכבר הימים מתערבת ומחזירה אותו אליה. המחזה מותיר את הצופה תוהה האם אדי באמת שפוי, ומהי שפיות בכלל במציאות הכאוטית בה כולנו חיים. במרכז המחזה אמת ושקר, ישנו זוג המתמודד עם חיים שלמים של טראומה לא מדוברת ואמיתות מודחקות. מערכת היחסים שלהם היא שדה קרב של כאב נסתר וניסיונות נואשים להתחבר. המחזה בוחן את השאלה המטרידה: האם מערכת יחסים יכולה לשרוד את הצלקות של עבר טראומטי, או שמא האמת היא צעד הכרחי לקראת ריפוי? כשהזוג מתעמת עם עברו וזה עם זה, הגבולות בין חופש לעבדות, אמת ושקר, מיטשטשים ומשתנים, וחשיפת האמת היא הריפוי לקרבה ואהבה. שני המחזות הם חקירה מעמיקה של החיפוש האנושי אחר גאולה, אהבה וזהות. הדמויות נמצאות במצב תמידי של חיפוש – אחר משמעות, אחר קשר, אחר תִּקְוָה. גם לנוכח חוסר ודאות ותקשורת לקויה, הם נאחזים באהבה ככוכב הצפון שלהם. מחזות אלה מזכירים לנו שהמסע חשוב לא פחות מהיעד, וכי ניתן למצוא תִּקְוָה גם ברגעים האפלים ביותר....

שלושת המחזות המובאים בספר: "הפולשים", "במה של וידוי" ו"השורדים", מקיימים דיאלוג בלתי תלוי זה עם זה וכתובים בטכניקה ייחודית המשתקפת בדיאלוגים קצרים, במקצב פיוטי לא שגרתי, תוך התפתחות דרמה על-מציאותית, אוניברסלית וקיומית. הדמויות מחפשות אחר זהות, תקווה ואושר, כאשר הן שרויות בהעדר קומוניקציה, בחוסר ודאות, בחיפוש אחר תשובה, גאולה, הצלה ואהבה. ב"הפולשים" אדי חרד מזרים לא צפויים שיגיעו לביתו. בהגיעם מתברר שהאיום הקיומי הוא גם מבפנים, מבת הזוג אמי, המזדהה עם הפולשים, אף בהקשר רומנטי, ומצטרפת לראש הארגון, המגלם ערכים לא מוסריים. אדי נותר גלמוד, אך נאמן לאמונתו ולערכיו. ב"במה של וידוי" אדי עומד לדין בפני המלאך והשטן, פעם ער ופעם מורדם, ומתוודה על מאזן חייו לחיוב ולשלילה, לקראת גזר דינו לגן עדן או לגיהינום. לבסוף, תוך קונפליקט עם השטן, דן אותו המלאך לכף זכות בכנפי שכינתו. ב"השורדים" אדי ואמי ממתינים להצלה נוכח איום קיומי. בין בני הזוג שוררים אי-ודאות, חוסר קומוניקציה וקונפליקטים ביחס למצילים, אך הם רואים בהם איום ודוחים את עזרתם. הם לא מצליחים להבדיל בין אמת לשקר ביחס לחוץ ומחליטים לדבוק באהבה ולהתפלל לתקווה ולהצלה אמיתית. ...

גדעון לפיד, מחזאי ופסיכולוג חינוכי. בקובץ זה שלושה מחזות: המסכה, המפלט, הנרדף. "המסכה": בני הזוג מחפשים שינוי, כל אחד בעולמו ובאשליותיו, בהעדר קומוניקציה, תוך התפכחות מן האשליה. "המפלט": בני הזוג חווים איום לא ודאי, מצויים בקונפליקט מתמיד, אי בהירות ואי יכולת החלטה לשרוד או להימלט, והתבהרות התעלומה. "הנרדף": הגיבור חווה נרדפות מודחקת בלתי מוסברת, יוצר אי הבנה, וחשדות בין בני הזוג. לבסוף מתבהרת אי הוודאות הדרמטית....