שונות, פילוסופיה פוליטית, פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה, ספרים שמכרתי, 2021, כללית, עיון, רשימה, לימוד, יהדות ומחשבת ישראל למכירה, פעמיים, ה.ס. 2425 2210- 5697, חיי מדף, עיון, ספרי עיון , פילוסופיה, אתיקה ומוסר, תומחר , יהדות, המממ, פילוסופיה, אינטלקט, הגות, פילוסופיה, הדרכה ועיון - למבוגרים, ספרי הוצאת רסלינג למכירה , אלי פ, Wishlist - עיוני, ספרים שלא הצלחתי לסיים, רשימת קריאה, להשיג ולקרוא, רוצה לקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא בעתיד (: , דעת, Would like to read, נו, רשימה, רוצה לקרוא, ספרים שאני מחפש, ספרים להתחיל מאפס, יהדות, לקנות, רשימה, למכירה, עיון וסיפרות- במשקל כבד, המובחרים, צרפתים משובחים, ספרים שברצוני לקרוא, לאי בודד או סתם לתור בקופ"ח, יהדות, ספרים שאני רוצה לקנות, פילוסופיה, לרכישה 2, עוד ...

1.

תשע קריאות תלמודיות מאת עמנואל לוינס הופעתו בעברית של תשע קריאות תלמודיות היא מעין השבה למקור של סוגיות תלמודיות, שתורגמו על - ידי עמנואל לוינס ל"שפת האומות" - היא שפת השיח האינטלקטואלי והפילוסופי של אנשי המערב בסוף המאה העשרים. אחד המאפיינים של הקריאות הוא המפגש הכל - כך לא צפוי בין האקטואליה הבוערת ביותר לבין הדפים העתיקים שנכתבו בבבל לפני כאלפיים שנה. כל אחת מן הקריאות מעוררת את השאלה: כיצד ניתן לצפות שמן הדיון ב"נזקי האש" במסכת בבא קמא תצא הארה על מהותה של המלחמה המודרנית! כיצד העיסוק בדיני הנזיר, על - פי ספר במדבר ומסכת נזיר, יעזור לנו להבין את מרד הצעירים בחברה הפוסט - מודרנית? להפתעת הקורא, לוינס מנסה להבין את "הכלכלה ההדשה" בעזרת סוגיה ממסכת סנהדרין, שעניינה כישוף ואחיזת עיניים. המפגש המרתק הזה, המתרחש כמעט בכל שורה בספר, מהווה אתגר לקורא ודורש ממנו להתנער מן המיון המקובל: יהדות לחוד - ואוניברסליות לחוד, תלמוד לחוד - ותרבות לחוד. לוינס פותח תחום חדש למחקר ועיון: לא מדובר בסינתזה בין התרבויות, אלא בשיח מעמיק, המאפשר לכל אחד מן הצדדים לגלות את הלוז של קיומו וחיוניותו. עמנואל לוינס (1906 - 1995) נמנה עם הפילוסופים החשובים ביותר במאה העשרים. היה תלמידם של הוסרל והיידגר לפני השואה, ולמד תלמוד מפיו של מורה מסתורי בשם מר שושני. פרסם ספרים רבים, מהם חיבורים פילוסופיים (כמו כוליות ואינסופיות ואחרת מהיות) ומהם ספרי הגות יהודית (כמו חירות קשה). הגותו של לוינס טבועה בחותם הרגישות לאתיקה ולקיומו של האחר....

2.

הומניזם של האדם האחר מאת עמנואל לוינס ספר זה, פרי משנתו המאוחרת של הפילוסוף הצרפתי היהודי עמנואל לוינס, יוחד לתורת האתיקה, שהיא עיקר הגותו. לוינס הוא פילוסוף חוצה גבולות, המשוחח עם פילוסופים מן העת העתיקה ועד ימינו (אפלטון, דקארט, הוסרל, היידגר, ניטשה, מרלו פונטי ואחרים), והוא משלב בתוך כך מוטיבים מן הספרות והשירה. השפעתה העמוקה של מחשבת ישראל ניכרת גם היא בשלושת החיבורים שאיגד כאן לספר בשנת 1972. מתוך שזירת רצף הדיון סבבי שאלת ההומניזם וחשיבותו בשיח של מדעי האדם, בא לוינס לידי התבוננות מחודשת בשאלות יסוד בפילוסופיה המערבית....

3.

חירות קשה מאת עמנואל לוינס רוב המסות המקובצות בספר חירות קשה (1976) מאת עמנואל לוינס – ללא ספק אחד מספריו החשובים, הקריאים והמצוטטים ביותר, אשר עוסק בסוגיות יהודיות שונות – הופיעו תחילה בבמות שונות בצרפת, חלקן בכתבי עת אקדמיים וחלקן בעיתונות הצרפתית היהודית והלא-יהודית: יומונים ארציים גדולים, ביטאוני הקהילה היהודית וכתבי עת ספרותיים. הן התפרסמו בשנים 1973-1951, ותכופות חוברו בלחץ אירועים מסוימים או לרגל הזדמנויות מיוחדות. במסות אלה מצויה עדות רבת ערך להתרחשות התרבותית, הפוליטית והחברתית בשנים 1970-1950. נוסף על כך, מצטיירת בהן תמונה נאמנה של החיים האינטלקטואליים בכלל והיהודיים בפרט בפריז שלאחר מלחמת העולם השנייה. נשמעים בהן הדים לדיונים ולוויכוחים שעורר שגשוגם של המדעים החדשים או המתחדשים – הפנומנולוגיה של הדת, הפסיכואנליזה והסטרוקטורליזם; פוגשים בהן אישים מעולם הספרות והפילוסופיה הצרפתית, כגון פול קלודל, לאון ברונשוויג, סימון וייל ועוד. בטקסטים הסוחפים והבהירים של חירות קשה מתגלה כיצד חווה אינטלקטואל בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה את האירועים שזעזעו את העולם בן-זמננו: השואה, הקמת מדינת ישראל, הסטליניזם והתקופה שלאחר סטלין, שחרור מדינות אסיה ואפריקה מעול הקולוניאליזם ועליית "העולם השלישי". מסות אלה מאירות את המגמות הרוחניות של הצעירים היהודים בשנים שלאחר המלחמה, כמו גם את היעדים שהיה על הקהילה להתמודד עמם באותה תקופה הרת גורל שבה הייתה יהדות צרפת שרויה בעיצומו של שיקום חומרי ורוחני. אולם אין זה ראוי להפוך את חירות קשה לאוסף תעודות שערכן היסטורי גרידא, ואשר מעידות על תקופה שבאה אל קצה (באותה מידה שאין לסווג כתבים אלה כ"כתבים יהודיים" כנגד "כתבים פילוסופיים"), שכן במסותיו לוינס אינו חדל מלבקר את הפרשנות למקורות היהודיים, שעל בסיס מתודה היסטורית הופכת את היהדות החיה ל"מאובן" או למצבור אפיגרפי של עתיקות. במסגרת זו קורא לוינס בצורה כריזמטית – תוך כדי פולמוס חריף עם הנצרות – לשיבה אל הטקסט התלמודי כמופת של פילוסופיה עכשווית, פילוסופיה מתחדשת בעלת ערך אוניברסלי לעולם שלאחר אושוויץ. עד כה ראו אור בעברית, בהוצאת רסלינג, ספריו הבאים של עמנואל לוינס: "אלוהים והפילוסופיה (2004); "המוות והזמן" (2007). לספר מצורפת הקדמה רחבה מאת ד"ר ז'ואל הנסל על מכלול כתיבתו של לוינס, לצד הקדמה מאת ד"ר שמואל ויגודה על הטקסטים התלמודיים. * ספר זה רואה אור בשיתוף עם מרכז ראיסה ועמנואל לוינס (מופ"ת) בירושלים להפצת הגותו של עמנואל לוינס בישראל. ...

4.

אתיקה והאינסופי - שיחות עם פיליפ נמו מאת עמנואל לוינס עמנואל לוינס, מגדולי הפילוסופים בזמננו, נולד בינואר 1906 בקובנו שבליטא. את לימודיו התיכוניים עשה בליטא וברוסיה. למד פילוסופיה בשטראסבורג משנת 1923 עד שנת 1930. שהה ברפייבורג בשנים 1929-1928 אצל הוסרל והיידגר. הפך לאזרח צרפתי בשנת 1930. מורה לפילוסופיה, מנהל בית ספר ``כל ישראל חברים`` בפאריס; פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטאות של פואטיה (1964), פאריס-גנטר (1967) וסורבון (1973). בראיון משנת 1992 אומר עמנואל לוינס על ספרו זה: ``הספר קל לקריאה. לא משום שהוא קצר, אלא משום שמהלך המחשבה פשוט מאוד וקונקרטי מאוד לאורך כל הספר``....

5.

כוליות ואינסוף - מסה על החיצוניות מאת עמנואל לוינס מתוך עדותה של תרז גולדשטיין, עוזרתו של עמנואל לוינס ב-ENIO (Ecole Normale Israélite Orientale), שהדפיסה את כוליות ואינסוף, כמו גם את עיקר יצירתו של לוינס בשנים 1953--1980 "אם היה קשה לפעמים להבינו, הרי זה משום שהמחשבה שלו הייתה מהירה יותר מהדיבור. גם כתב ידו היה חפוז, ולעתים קרובות קשה לפענוח. אילו ראיתם באילו טיוטות נכתבו כוליות ואינסוף וחירות קשה! על גבי מעטפות, בשולי פנקסי הזמנות או על כל פיסת נייר נקייה. לא פעם היה עלי להפוך את הדף לכל הכיוונים כדי למצוא את סוף המשפט. הוא כתב בעט הנובע שלו – לא במילוי, זה התייבש מהר מדי! הוא כתב הרבה, תיקן בלי סוף, מחק, גזר, הדביק קולאז`ים. הוא חדל רק כאשר הכתוב ביטא את מחשבתו בדייקנות. הוא היה נותן לי את כתבי היד שלו, הייתי מדפיסה אותם, אבל הוא מעולם לא היה שבע רצון ממעשה ידיו. יום אחד הוא העז לשאול אותי אם אני סבורה שזה טוב! מצאתי בכתיבה שלו מין מקצב מוזיקלי, מטרונום. כששמעתי את המקצב הזה בעת שהדפסתי, בעת שחזרתי וקראתי את הכתוב, ידעתי שזה טוב, ידעתי שהוא סיים, שהוא לא יוסיף לתקן עוד. אמרתי לו: עכשיו זה מוזיקלי, זה טוב." דבריה של תרז גולדשטיין לקוחים מנאום שנשאה במרכז הקהילתי-יהודי של פריז ב-23 בינואר 2006, במסגרת הכנס "מאה שנים עם לוינס: הומניזם למען העתיד", וכן מריאיון שערכה עמה ז`ואל הנסל באוגוסט 2009. כוליות ואינסוף היא אחת מפסגות היצירה של עמנואל לוינס (1995-1906) ומאבני היסוד של המחשבה הפילוסופית במאה העשרים. הספר מתווה נתיב המוביל מן האגואיזם – או ה"אתאיזם" – של הסובייקט הבודד אל שבירתו בדמות היחסים עם הזולת ועם פניו – שבהן מתגלה האינסוף. לוינס מתאר את השהות בְעולם של הנאה ועבודה, את היחס אל ה"נשי" ואל הילד, ואת המתח הקיים בין אתיקה לפוליטיקה. הוא מנהל דיאלוג ביקורתי עם אבות הפילוסופיה המערבית: אפלטון, דקארט, הגל, ברגסון, רוזנצווייג, בובר, הוסרל והיידגר. הספר תורגם לעברית על ידי רמה איילון, ומצורפת לו הקדמה מאת ד"ר ז`ואל הנסל, העורכת המדעית....

6.

אלוהים והפילוסופיה מאת עמנואל לוינס עמנואל לוינס (1995 - 1906) נולד בליטא, למד פילוסופיה בצרפת ובגרמניה ונפל בשבי הגרמנים כקצין צרפתי במלחמה שבה נרצחה גם משפחתו. השואה הייתה לגורם המעצב של יחסו לפילוסופיה המערבית ושל חזרתו למקורות היהדות. בפרשנותו הפילוסופית לאגדות התלמוד ובפעילותו החינוכית הוא מעמת בין שתי המסורות הגדולות הללו. הגותו מגיעה לישראל באיחור של כארבעים שנה. לוינס, תלמידם של אדמונד הוסרל ומרטין היידגר ומגדולי הפילוסופים של המאה ה - 20, קיבל ממוריו את תורת ההסתכלות בתופעות (הפנומנולוניה), אך העביר אותה מן היסוד ההכרתי והאונטולוגי אל היסוד המוסרי. את הרגע הזה, שבו מתגלות לעיניך פניו של האחר, מפרש לוינס כתופעה מוסרית - כמקורה של הדת. רגע זה עומד במרכז הפילוסופיה שלו וסולל דרך פילוסופית שלא הייתה כמותה בתולדות תורת המוסר. אלוהים והפילוסופיה (1975) מבטא את עמדתו של לוינס לאחר כתיבת שני חיבוריו הגדולים "כוליות ואינסופי" ו"אחרת מהיות". בין הפילוסופיה והתיאולוגיה המסורתיות מתווה לוינס תוואי חדש בעבור ההגות הפילוסופית, כמו גם בעבור ההגות הדתית; הוא מעניק משמעות חדשה לשתיהן ואף למושג המשמעות עצמו. בלהט הוויכוחים על עתיד הפילוסופיה והתיאולוגיה בעידן הפוסש - מודרני, האם לא שכחנו את פניו של האדם האחר? אלוהים והפילוסופיה הוא החיבור הפילוסופי הראשון מבין כתביו של לוינס המתורגם לעברית....

7.

קריאות תלמודיות חדשות מאת עמנואל לוינס עמנואל לוינס מתמודד בהגותו הפילוסופית ובפרשנותו על התלמוד עם השאלות המעסיקות את האדם בעידן הפוסט - מודרני. כיצד אפשר להתייחס ברצינות לטרנסצנדנציה האלוהית אחרי הביקורת המדעית, הבשורה הניטשיאנית, הפסיכואנליזה, השואה והמהפכה הטכנולוגית! כיצד יכול האדם לשמוע את קולו של האחר, אם הוא מקשיב רק לעצמו! בכך עוסקת ה"קריאה" הראשונה בספר זה. ב"קריאה" השנייה חוזר הפילוסוף למפגש בין חכמי התלמוד ובין אלכסנדר הגדול, שהיה גם תלמידו של אריסטו. השאלות שעולות במפגש זה נוגעות במשמעותה ובגבולותיה של העשייה הפוליטית, ביחסה של אירופה לזרים ולנשים ובכל מה שמחוץ לאופק הגלוי. מה נשאר מן הסובייקט אחרי ניטשה, פרויד, היידגר והדה - קונסטרוקציה של דרידה! לוינס מחפש ב"קריאה" השלישית תשובה בפרשנות החכמים לדברי אברהם ומשה על עצמם. בקריאתו של לוינס מציע התלמוד חלופה לסובייקט המערבי השקוע בעצמו: זה ה"אני למען האחר", שאינו עצם אלא עשייה ורגישות לאחר. לספר נלווה תרגום המאמר "הפילוסופיה ואידאת האינסוף", המציג את עיקרי רעיונותיו של הספר כוליות ואינסופיות. עמנואל לוינס (1995 - 1906) נמנה עם הפילוסופים החשובים ביותר במאה העשרים. היה תלמידם של הוסרל והיידגר לפני השואה, ולמד תלמוד מפיו של מורה מסתורי בשם מר שושני. פרסם ספרים רבים, מהם חיבורים פילוסופיים (כמו כוליות ואינסופיות ואחרת מהיות) ומהם ספרי הגות יהודית (כמו חירות קשה). הגותו של לוינס טבועה בחותם הרגישות לאתיקה ולקיומו של האחר. ספר זה הוא ספרו השני של עמנואל לוינס, הרואה אור בהוצאת שוקן לאחר תשע קריאות תלמודיות....

8.

המוות והזמן מאת עמנואל לוינס המוות והזמן – אשר שייך להגות הבשלה והמאוחרת של לוינס – נכתב על פי קורס שהעביר לוינס באוניברסיטת הסורבון בשנה האקדמאית 1976-1975. לראשונה יש לפנינו עדות להוראתו הפילוסופית שבעל פה, מה שמקנה לקורס מעמד מיוחד בתוך יצירתו הכתובה. הקורס ניתן בתקופה שמיד לאחר פרסום ספרו "אחרת מהיות או מעבר למהות" (1974). מעצם טבעו כהרצאה בפני סטודנטים, קורס זה יכול לשמש הקדמה ליצירה שאינה תמיד קלה להבנה אך תמיד מציבה אתגר למחשבה ולמעשה. אף על פי שהמחשבות על המוות נראות חסרות תועלת, עודפות, הרי שבקובענו את מבטנו במוות אנו מתחילים, אולי, להבין משהו על החיים. כדי לדבר על המוות והזמן, עמנואל לוינס מנהל דיאלוג בהיר ונוקב עם המסורת הפילוסופית, ובתוך כך מציג את מחשבתו העצמית. לוינס שואל, מתקדם, חוזר ומסיים בשאלה. הוא דן בהגותם של מוריו – הוסרל והיידגר – אך גם בזו של קאנט, הגל, ברגסון, בלוך ואחרים. לוינס מצעיד את מאזיניו בדרך המתפתלת, המתחילה בהיידגר, עוברת דרך הפסוק "עזה כמוות אהבה" ועולה עד דברי אברהם: "ואנוכי עפר ואפר". לפי לוינס, הזמן אינו, כדברי היידגר, האופק של ההיות; הוא אינו טמון בעובדה שאנו מנהלים את היותנו בתוך העולם לקראת המוות, אלא ביחסנו עם האחר לחלוטין, עם האינסופי שאנו פוגשים בפניו של הזולת. הזמן אינו מובן על בסיס המוות, אלא להפך, המוות מובן על בסיס הזמן. במוות יש "כפל משמעות של האין והלא-ידוע", חידה. המוות אינו מציב נקודה סופית בתוך הזמן כי אם סימן שאלה. הגותו של עמנואל לוינס (1995-1906) מתחבטת בשאלת האתיקה, המוסר והדת במרחב האונטולוגי-אקזיסטנציאלי של הפילוסופיה המודרנית. לעומת היחס של האדם עם עובדת קיומו, כלומר עצם היותו, לוינס מפתח פנומנולוגיה של יחס האחריות המקורי אל האחר כמקור לסובייקטיביות האנושית המתקיימת, המודעת והמתפלספת עם עצמה. בין ספריו המרכזיים: "מהקיום אל הקיים" (1947), "הזמן והאחר" (1947), "כוליות ואינסופי" (1961), "אחרת מהיות או מעבר למהות" (1974). * לספר מצורפת הקדמה מאת פרופ' אפרים מאיר....

9.

מעבר לפסוק מאת עמנואל לוינס מדוע מעבר לפסוק? משום שלגבולות הברורים של הפסוקים בכתבי הקודש יש משמעות של פשט שהוא גם צופן חידה. הם מזמינים פרשנות שתפקידה לחלץ מן המשמעות המיידית של הכתוב את מה שחבוי בה. האין המשמעויות המחולצות צופנות חידה בעצמן? אף הן, בדרכן, מצריכות מדרש; ובחיפוש אחר הוראה חדשה של הכתוב מתגלות דרכים חדשות של פרשנות לפסוקים הבלתי נדלים שכבר פורשו. כך קריאת הכתוב מתחדשת תמיד; התגלות מתמשכת תמיד." כמו בספריו הקודמים, גם בקובץ מעבר לפסוק ממשיך לוינס לפרש בדרכו המקורית והייחודית סוגיות תלמודיות העוסקות בנושאים כגון עיר מקלט, רומי מול פרס, הברית בין אלוהי ישראל לעם ישראל ועוד, ומראה כיצד הן באות לידי ביטוי ביחס לסוגיות אנושיות אוניברסליות. בנוסף לאלה כלולים בקובץ מאמרים הדנים בהגותו של שפינוזה ובמקומן של היהדות ושל הציונות בעולם כיום....

10.

הזמן והאחר מאת עמנואל לוינס הזמן והאחר הנו "לידתה וניסוחה הראשון" של מחשבתו של עמנואל לוינס, כך לפי עדותו שלו עצמו. בארבע ההרצאות שנתן בין מרץ למאי 1947 , לוינס בונה מהלך פנומנולוגי מרשים ומגובש שבתוכו זרועות האינטואיציות המרכזיות שתמשכנה להפרות את כל הגותו. לראשונה סולל לוינס באופן חד וברור את הדרך החדשה בה ילך לאורך חייו ויצירתו: ממחשבת הזהות אל מחשבת האחרות, מן האני הבודד אל היחס עם הזולת. הפנומנולוגיה של הזמן והאחר היא עשירה ומגוונת: הבדידות, נדודי השינה, היש, העונג, הסבל, המוות, הזמן, וכמובן הזולת על מופעיו (הנשי, הבן), כל אלו זוכים כאן לניתוחים מקוריים ועמוקים, המתכתבים ומתווכחים לסירוגין עם ההיסטוריה של הפילוסופיה המערבית כולה: מפרמנידס ואפלטון עד ברגסון, סארטר וכמובן היידגר. מתוך פנומנולוגיה זו מנסח לוינס את מחשבת האדם שלו, ומוביל את הקורא מעולם ה"יש" אל האופק של הזולת שביחס אליו מגלה הסובייקט את צורתו המקורית. הזמן והאחר ניגש למלאכה זו מתוך עיון במסתורין של הזמן, שהנו המסתורין של העתיד או של המוות: מהו טיב יחסנו לאחרות של העתיד? מהו יחסנו למוות? ומהו הקשר שבין אחרות העתיד לאחרות הזולת? בסגנונו הייחודי מציע כאן לוינס לראשונה את אחת התזות היסודיות והנועזות ביותר בכל הגותו: "היחס עם העתיד מתממש בפנים-אל-פנים עם הזולת". הספר תורגם לעברית על ידי אלעד לפידות ומצורפת לו אחרית-דבר מקיפה מאת אלי שיינפלד ...

11.

דברי עמנואל - ארבעה מאמרים מתוך חרות קשה מאת עמנואל לוינס ארבעה מאמרים מתוך "חרות קשה" (Difficile liberté) מאת פרופ' עמנואל לוינאס. תרגום ועריכה מאת הרב אליהו רחמים זייני. נושאי המאמרים: תעודות זהות, סימון וייל נגד ספרי המקרא, האם קראתם את ברוך בשנית?, עין תחת עין. ...

12.

אל עבר האחר : שעור בתלמוד עמנואל לוינס

אל עבר האחר : שעור בתלמוד מאת עמנואל לוינס

13.

על אלוהים העולה על הדעת עמנואל לוינס

על אלוהים העולה על הדעת מאת עמנואל לוינס