|
|
|
1.
|
|
במהלך ימי הביניים היה חצי האי האיברי גיא חיזיון למפגש היסטורי יוצא דופן בין בני שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות: היהדות, הנצרות והאיסלאם. קיומם של בני שלוש הדתות הללו על אדמת ספרד מתייחד באופיו ־ יהודים, נוצרים ומוסלמים חיו אלה בצד אלה ולא אלה בקרב אלה; במשכו ־ כשמונה מאות שנים, ובאינטנסיביות של קשרי הגומלין התרבותיים, החברתיים והמדיניים שנכונו ביניהם. במשך רובם המכריע של ימי הביניים לא התקיים בספרד שלטון מדיני אחד, והארץ היתה מפולגת ליחידות מדיניות שונות, מהן נוצריות מהן מוסלמיות, שנאבקו זו בזו. ואולם חרף מאות שנים של לחימה עיקשת התקיים בספרד רב־שיח תרבותי בין תושביה השונים. ההיסטוריה של ספרד מתנודדת בין שני קטבים: מחד גיסא עולה מבין דפיה עולם פלוראליסטי ופתוח; מאידך גיסא קמה בה "חברה רודפת" שחתרה לכונן מערכת מונוליתית והומוגנית תחת שלטון הצלב.
היהודים היו קבוצת מיעוט, שהורשתה לחיות בקרב חברת הרוב - הנוצרית או המוסלמית - בתנאים מגבילים ומשפילים. בעיני הנוצרים נתפסו היהודים כ"עדי האמונה" כמי שמעידים בעצם קיומם ההיסטורי על אמיתותה של הבשורה הנוצרית מזה ועל מעמדם הנחות של מי שדחו את הבשורה הזאת מזה. היהודים לא היו אפוא רק מיעוט נסבל בקרב חברת הרוב הנוצרית, אלא חלק בלתי נפרד מהמערך האידיאולוגי והתרבותי שלה. אשר על כן, אסור היה לפגוע בהם ואף לא לכפות עליהם את הטבילה לנצרות.
אף על פי כן ניסתה הכנסייה, בדרכים מדרכים שונות, לשכנע את היהודים להמיר את דתם. ואכן, בשלהי ימי הביניים נדמה היה כי ניסיון זה צלח בידה. בעקבות הרדיפות הקשות שרדפו הנוצרים את היהודים, נוכח הניהיליזם הדתי שפשה בקרב מי שהעדיפו את האמת הפילוסופית על קיום מצוות הדת, ונוכח מתקפת הפולמוס הנמרצת, שבאה לביטוי בעיקר בהטפותיהם של הנזירים המנדיקנטים, המירו אלפים רבים מיהודי ספרד את דתם. ואולם האם אכן היתה זו הצלחה? כלום נקלטו "הנוצרים החדשים" הללו בקרב חברת הרוב הנוצרית? זה נושא דיוננו בספר זה.
מחברת הספר, פרופ׳ עליזה מיוחס ג׳יניאו, מכהנת כפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל־אביב, בחוג להיסטוריה כללית, ועומדת בראש תוכנית הלימודים הכלליים והבין־תחומיים בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטה זו. נושא עיסוקה המרכזי הוא הפולמוס בין יהודים לנוצרים בספרד של ימי הביניים....
|
|
2.
|
|
במשך למעלה מאלף שנים רצופות, חיו בספרד של ימי הביניים יהודים ונוצרים אלה בצד אלה. יחסי הגומלין שבין היהודים והנוצרים הללו ידעו תמורות ותהפוכות במרוצת הדורות. ככלל היו היהודים מעורים היטב בחברה שבקרבה חיו: ברם לעולם היו מיעוט נסבל בקרב חברת - הרוב הנוצרית. יהודים ונוצרים היו קרובים ורחוקים בעת ובעונה אחת. הם היו קרובים באופן גשמי, שכן חיו באותם ישובים כפריים ועירוניים. הם היו קרובים באופן גשמי, שכן חיו באותם ישובים כפריים ועירוניים. הם היו קרובים באורחות חייהם ובהלכי הרוח שטיפחו והם חברו יחד לבניית ערכי תרבות ומדע. ברם, בעת ובעונה אחת, היו היהודים והנוצרים גם רחקוים אלה מאלה באמונותיהם הדתיות, בציפיותיהם לגאולה ועל הכל באופן שבו ראו אלה את אלה ונתפסו אלה בתודעתם של אלה. ריחוק זה הלך והתעצם והגיע לכדי קרע גמור בשלהי ימי הביניים, כאשר התגבשה חברת - הרוב הנוצרית בממלכות חצי האי האיברי, כיחידה מונוליטית והומוגנית, שבה שוב לא נמצא מקום לאחר, לשונה ולזר....
|
|
3.
|
|
הספר "ספרד אשר היתה בירושלים" דן בתולדות היהודים דוברי הלאדינו, ובשאלות של זהות וזכרון. בין היתר הוא דן בסוגיה: מיהו יהודי־ספרדי בתולדותיה של הקהילה היהודית־ספרדית בירושלים, ובמקרה הבוחן של משפחת מיוחס שחיו בעיר ירושלים למעלה משלוש מאות שנים. לצד חיבוריהם של רבנים בני המשפחה, נשמר גם זכרו של פורים מיוחד שנקבע לזכר נס שנעשה לאחד מאבות המשפחה במאה הי"ח. פרופסור )אמריטה( עליזה מיוחס ג'יניאו לימדה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב. מחקריה עוסקים ביהודי חצי האי האיברי; בפולמוס הנוצרי נגד היהודים בספרד של ימי הביניים; במעמדם של היהודים אשר המירו דתם לנצרות בספרד קודם הגירוש של ,1492 ובתולדותיהם של יוצאי ספרד באימפריה :העות'מאנית. בין ספריה: יהודים אנוסים ונוצרים חדשים בספרד קרובים ורחוקים - יהודים ונוצרים בספרד של ימי הביניים. עשרות מאמריה נדפסו בבימות שונות בארץ ובעולם....
|
|
