ספר זה בוחן רעיונות מדיניים מרכזיים המופיעים בכתביהם של גדולי הסופרים במאה העשרים: תומס מאן, פרנץ קפקא, ג'ורג' אורוול, ש"י עגנון, אלבר קאמי, אלזה מורנטה, גבריאל גרסיה מרקס ואחרים. בתוך כך נחשפת בפנינו התמודדותו של האדם בן זמננו עם השאלות הקשות של המאה: הנותר משהו שנוכל להשליך עליו את יהבנו בעולם של אי וודאות, בו איבדו כל סדרי העבר את תוקפם? הקיים קשר בין שכר ועונש, והאם נותרו נורמות המחייבות את השלטון בעולמנו? האם ההתפתחות הטכנולוגית מוליכה לשעבוד מדיני? מי ינצח במאבק בין כוחות הטוטליטריות והחירות? מהם התנאים לכינונה של אמנה חברתית בחברת ההמונים? מהם מקומה וגבולותיה של המדינה הריבונית אל מול הלאומיות המשיחית בעולם שאנו חיים בו? האם בסופו של כל זה יבוא המשיח, או שמא אבדה התקווה? הנותרה לאדם הבודד אחריות על מעשי המדינה, ואם כן, היש לו סיכוי לממשה? מהו תפקידו של הסופר במדינה? מהו מעמדה של האישה? כיצד התקשורת משפיעה על החיים הפוליטיים? ומהו דפוס המנהיגות שישלוט בנו באלף השלישי? אט אט מוליכנו הספר אל הרעיון המדיני העיקרי העובר כחוט השני בכתבים המנותחים בו: שהעולם שבו אנו חיים כלל אינו ניתן לשליטה. פרופסור מיכאל קרן הוא מרצה למדע המדינה וראש המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית באוניברסיטת תל - אביב. בין ספריו: בן גוריון והאינטלקטואלים, העט והחרב, ו - מקצוענים נגד פופוליזם....

בשנות החמישים, כשהועברו מפה לאוזן נפלאותיה של יחידה 101, שבת זכרוני רעב בכלא הצבאי; בשנות השישים, כשדיוקנותיהם של מנהיגי האומה נתלו בחנויות הסדקית על - גבי משולשים צבעוניים הקשורים זה בזה בחוט, ביקש לטהר את בית - הנבחרים; בשנות השבעים, כשלהקות צבאיות פיזזו וצרחו שירי שלום, דיבר עם נציגי אש"ף באירופה; בשנות השמונים, כשישראל חזקה וגדולה הסתגרה בצדקנותה, נלחם, כחלק מקבוצה קטנה של עורכי - דין, למען זכויות אדם בשטחים המוחזקים; ובשנות התשעים, כאשר רבות מן המערכות הציבוריות בישראל, כמו גם רבים מבני דורו, התמסדו וזקנו, עודנו חידה בעיני רבים. עורך - הדין המסרב להסתפק בתחום משפט צר, המחפש אתגרים במישור המדיני, המתנגד למסגרות מוסדיות מקובעות, בין של הממסד ובין של האופוזיציה, והמתייחס למערכת הפוליטית כניתנת לשינוי באמצעות פעולה אישית וקבוצתית, הוא מבטאה המובהק של "החברה האזרחית". ספר זה מגולל, באמצעות סיפור חייו של אמנון זכרוני, את קורותיה, עלילותיה, הצלחותיה וכישלונותיה של החברה האזרחית בישראל. פרופסור מיכאל קרן הוא מרצה למדע המדינה וראש המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית באוניברסיטת תל - אביב. בין ספריו: בן - גוריון והאינטלקטואלים, העט והחרב, מקצוענים נגד פופוליזם, ספרות פוליטית במאה העשרים....

הספר שלפנינו, מציאות ובדיון בחילופי האלף, נוטל את הקורא למסע ספרותי מרתק, אל תריסר יצירות ספרותיות חשובות בנות־זמננו, העוסקות במציאות הסובבת אותנו בראשית המאה העשרים ואחת, ולשאלות היסוד של החברה האנושית בעידן החדש. בכל היצירות ניכר המתח בין מציאות לבדיון, אלא שניתוח מעמיק שלהן מגלה כי הבנתה של המציאות המורכבת - לא אחת האומללה מאוד - וההתמודדות עימה דורשות לעיתים חריגה זמנית ומבוקרת אל הפנטזיה, המסייעת לנו לשוב למציאות רעננים ויצירתיים משהיינו. היצירות הנידונות בספר הן משל טובי הסופרים בני זמננו - אנדרה ברינק, גינטר גראס, הרוקי מורקמי, איאן מקיואן, מילן קונדרה, ז׳וזה סאראמאגו, מרגרט אטווד ואחרים - והן מייצגות את המסע למציאת דרך חדשה ביחסי האדם עם הטבע ועם אחיו בני האדם בראשית האלף השלישי.   פרופ׳ מיכאל קרן מלמד בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה ומופקד על הקתדרה לתקשורת, תרבות וחברה אזרחית באוניברסיטת קלגרי. ספרו ספרות פוליטית במאה העשרים ראה גם הוא אור בסדרת ״אוניברסיטה משודרת״....

התפסן בקפה טעמון: דן עומר ומלחמת התרבות בישראל סיפורו של המורד הצעיר שניהל מחאת יחיד נגד המציאות הפוליטית והתרבותית בישראל תופעות קשות הכרוכות בחיים בישראל: שחיתות שלטונית, אי-שוויון חברתי, עוולות הכיבוש, שקרי הדת, סיאוב מוסדי ועוד, זכו ועודן זוכות לחשיפה רחבה, אך דן עומר וכתביו נשכחו וקשה יותר ויותר למצוא במרחב הציבורי את דגם המורד שייצג, הכולל עמידה נחושה מול ממסדים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים תוך כדי לקיחת סיכונים עד כדי אובדן עצמי.   הספר מקסים, מרתק, מלא הפתעות וידע. בני ציפר, עורך המדור "תרבות וספרות" בעיתון הארץ. כתב היד הוא מעניין וחדשני! פרופ' חגית הלפרין, מנהלת ארכיוני הסופרים של מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית באוניברסיטת תל אביב (בדימוס).  אין ספק שדן עומר היה "טיפוס" מיוחד, זן נדיר בארץ, ושיש מקום לספר ביוגרפי כזה עליו ועל יצירתו. מכתב היד אכן מצטיירת הדמות בכל מקוריותה. פרופ' ניצה בן ארי, פרופסור אמריטה בחוג לצרפתית ובחוג לספרות וראש התוכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב. פרופ' אמריטוס מיכאל קרן שימש מרצה למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת קלגרי בקנדה ומרצה כיום במכללה האקדמית גליל מערבי. תחום התמחותו העיקרי הוא היחסים בין אינטלקטואלים ופוליטיקה. בין ספריו,  בן גוריון והאינטלקטואלים: עוצמה דעת וכריזמה: העט והחרב: לבטיה של האינטליגנציה הישראלית; מקצוענים נגד פופוליזם: ממשלת פרס 1984-86; פרקליט אחר: ביוגרפיה של אמנון זכרוני; ספרות פוליטית במאה העשרים; מציאות ובדיון בחילופי האלף, ועוד.  ...