הקדמת המו"ל, חיים ולדר: יש הסבורים כי לגלות כישרון זו מלאכה קשה. איני סבור כך, להפך. כמעט ולא צריך "לגלות" כישרון, שכן אם ישנו כזה הוא מתבלט וכמו זועק לך "הנני". אלפי כתבי יד מגיעים אלי, חלקם מתוך רצון לראות אור. נדיר שכתב יד מתבלט כפי שעשה זאת כתב היד של "דברים שאיבדנו בדרך". והוא לא הגיע בבת אחת, אלא טיפין טיפין, קטע ועוד קטע ששודרו בזה אחר זה בתכנית הרדיו שלי "דברים נסתרים". תגובות המאזינים יצרו דרישה לעוד ועוד קטעים, שנכתבו לא בקלות, משום שתוכנם אינו תוכן שניתן לאלתר. מה יש ב"דברים שאיבדנו"? מעין סריקת סי.טי. מהירה של רגשות מחשבות והרהורים, ובסוף כל אחד מהם- הבזק האור של תובנה אחת חזקה, ששווה אלפי שעות של חיטוט ותהייה. הקטעים עוסקים בחיי היום יום שלנו, ביחסינו עם ההורים, החברים, הילדים שלנו, ובעיקר ביחסינו עם עצמנו. "דברים שאיבדנו" עוסק בפחדים ובחולשות שאיננו מודעים להם או שאין לנו את האומץ להודות בקיומם, אך גם בחוזק האנושי וביכולתו של האדם לשרוד את מרוץ החיים. ברבים מהקטעים, אתה חש שהטקסט ניצח אותך, ולמרות זאת אינך כועס, משום שהוא עושה זאת בנעימות, ומשום שאינך ה"אשם" היחיד. אתה מבין שלא רק אתה איבדת דברים בדרך, כולנו מאבדים. לכל אדם כמעט, ישנו איזה משפט או הברקה שהוא תולה על הקיר בחדרו או במשרדו או על המקרר. זוהרת כהן כתבה ספר שלם עם משפטים והברקות כאלה ואני גאה להיות שותף בעריכתו ובהוצאתו לאור....
