שמואל בן-ארצי

שמואל בן-ארצי

סופר

מחנך וסופר עברי, נולד בעיר בילגורוי שבפולין בחודש כסלו שנת תרע"ה (דצמבר 1914). למד בחדר ובתלמוד-תורה עם לימודי חול, וכן בישיבת "בית יוסף" במזריטש בליטא. עלה ארצה ב-1933 והמשיך לימודיו בישיבת "בית-יוסף" בבני-ברק. אחר כך עבד בחקלאות בפרדסי בני-ברק וכמנהל מחלקה במשרד המזון של הממשלה הבריטית בנתניה. בשנת 1945 שירת באצ"ל ולאחר מכן (1946-1948) בהגנה. למד הוראה, אנגלית ופקידות ומשנת 1945 בהוראה - בגליל, בעמק יזרעאל ובקרית-טבעון. מ-1967 לימד בסמינר למורים בנהלל. סיים תואר ראשון בהצטיינות בתנ"ך, ספרות ולשון עברית באוניברסיטת חיפה. משנת 1947 פירסם שירים וסיפורים, מקוריים ותרגומים, בעיתוני ילדים ונוער. בתש"ס פירסם רומן "לארץ חמדה יולד" בשם העט שמואל בר-משה. יקיר קריית טבעון (1982) וזכה בפרס ק. צטניק בשנת 2000. מתגורר בירושלים. אב לארבעה (בת ושלושה בנים), סב לתריסר נכדים ושלושה נינים.
1.
ישיבת נוברדוק שנוסדה בשנת 1896 על ידי הרב יוסף ויזל הורוביץ והשפעתה על כל יהדות מזרח אירופה היתה כבירה. הדרישות המוסריות, הערכיות והאינטלקטואליות הגבוהות שהציבו רבני הישיבה לא הרתיעו את הנערים והבחורים מלשאוף להתקבל כתלמידים לישיבה זו. בנוברדוק באו לדי ביטוי תפיסה סגפנית מחמירה ביותר ותפיסה פסיכולוגית מוסרית שטרם נודעו כמותן בעולם היהודי לדורותיו. נוברדוק פעלה עד ימי מלחמת העולם השנייה. מרבית תלמידיה ומוריה הושמדו על ידי הנאצים. סיפוריהם של פרחי נוברדוק, תלמידי הישיבה, משתלבים בסיפורי הדמויות המרכזיות של תנועת המוסר. אל קובץ הסיפורים מצורף הסבר קצר על תנועת המוסר ועל הרבנים שעמדו בראשה, וכן מילון מושגים המסייע לקורא בן זמננו להבין את הווי נוברדוק, שהרי הוא בבחינת עולם שנכחד במלחמה, על שפתו שקפאה ועל מושגיו שלא נשתמרו. ארבעה מן הסיפורים המקובצים בספר זה פורסמו בספר שבתי (הוצאת קרית ספר) ושניים מן הסיפורים פורסמו בכתב העת "מבוע". שמואל בן-ארצי, נולד בפולין ועלה ארצה בשנת 1933. כשהגיע מטעם ישיבת נוברדוק לייסד את הסניף הישראלי בבני ברק. לאחר שנה עזב את הישיבה והלך לעבוד בחקלאות כי האמין שבניין הארץ הוא חובה ראשונה במעלה. בן-ארצי היה חבר באצ"ל ובהגנה. ולאחר קם המדינה היה מורה, מנהל ומחנך בישובים ברחבי הארץ. הוא פרסם אחד-עשר ילקוטים ביהדות, שלושה ספרי שירה, שני ספרי ילדים ורומן, לארץ חמדה ילוד (הוצאת עקד). בן-ארצי מתגורר בירושלים. הוא אב לארבעה ילדים מהם יש ו שנים-עשר נכדים ושלושה נינים. נוברדוק מאת שמואל בן ארצי בהוצאת ידיעות ספרים בסדרת פרוזה עברית בעריכת רנה ורבין, עורך הספר: דרור בורשטיין, עיצוב עטיפה: ניר דרום,...

2.
3.
בגיל 94 מוציא הסופר, המחנך והמשורר שמואל בן-ארצי ספר חדש ושובה לב, שהסממנים האוטוביוגרפיים הבולטים שלו מעצימים את חִנו ואת האותנטיות שלו. הספר בין יוצרו ליצרו מביא את סיפורו של בן-ציון, המתאבל על אשתו הראשונה והאהובה ריבה שמתה זמן קצר אחרי נישואיהם, ומתמודד עם נישואי הפשרה שלו לשושנה, על רקע חבלי הקליטה הקשה בארץ החמה והשונה כל כך. בסגנון עשיר ושורשי, שכמעט ונעלם מספרות המקור של השנים האחרונות, מפליא המחבר לגולל את קורותיהם של כמה מבני דורו שעלו ארצה בשנת 1933 והשאירו מאחוריהם גלות מרה ומדממת – מולדת שהפכה בתוך שנים אחדות לגיא הריגה שטרף את בני משפחותיהם ואת העולם שאותו הכירו משחר ילדותם.   שמואל בן-ארצי נולד בפולין בשנת תרע"ה (1914) ועלה ארצה בשנת תרצ"ג (1933), כשהגיע מטעם ישיבת נוברדוק לייסד את הסניף הישראלי בבני ברק. לאחר שנה עזב את הישיבה והלך לעבוד בחקלאות כי האמין שבניין הארץ הוא חובה ראשונה במעלה. בן-ארצי היה חבר באצ"ל ובהגנה ולאחר קום המדינה היה מורה, מנהל ומחנך בישובים ברחבי הארץ. הוא פרסם אחד-עשר ילקוטים בנושאי עיון ויהדות, שלושה ספרי שירה, שני ספרי ילדים, רומן, לארץ חמדה יולד (עקד, 1999) ואת רב-המכר נוֹבַרְדוֹק (ידיעות ספרים, 2007). שמואל בן-ארצי הוא סופר משורר בעל תואר ראשון ושני בתנ"ך, בספרות ובלשון עברית מאוניברסיטת חיפה. הוא נושא תואר יקיר קרית טבעון, וקבל את פרס ק. צטניק. בן-ארצי מתגורר בירושלים, הוא אב לשלושה בנים ובת, סב לשנים-עשר נכדים וסבא-רבא לשישה נינים....

4.
5.
6.
ש. בן-ארציירושלים עירךעיר דוד בתודעת עם ישראל לדורותיו"לעולם אין השכינה זזה מן הכותל המערבי" (שמות רבה" ב, ה). "כותל מערבי של בית המקדש אינו חרב לעולם. למה? - שהשכינה במערב" (במדבר רבה א', ב).בלשון זו אפשר לומר: מעולם לא פסקה, אף לרגע, כמיהת עם ישראל לירושלים, עיר קודשו, בירת מלכיו וגיא חזיון נביאיו, ולעולם לא תיפסק כמיהה זו, עד שנזכה לגאולתה השלמה ולהחזרת תפארתה כבראשונה. למה? - שכל זמן שישראל עדיין במערב, לבו במזרח. וכבר המשילו, במקרא ובאגדה ובפיוט, את ישראל וירושלים לחתן ולכלה; כמו שהחתן והכלה אינם פוסקים מלהתגעגע ליום חתונתם, יום שמחת לבם המלאה, כך ישראל וירושלים לא יבואו על תיקונם עד יום האיחוד המלא והשלם, ללא כל חייץ ביניהם, עד שיקוים בהם דבר המשורר "ורחקו כל מבלעייך" ואז ישישו "כמשוש חתן על כלה"...בדורנו הועמדה ירושלים שוב במרכז המערכה המדינית של עמנו, מערכה שלא הייתה, אולי חריפה ממנה מאז הייתה לבירתנו, בירת עם ישראל וארץ ישראל, בימי דוד המלך...(מן ההקדמה)כדי ליידע את הנוער בימינו בחשיבותה הגורלית של עיר דוד לעמנו מביא המחבר בספר זה חומר רב על דמותה של ירושלים הנצחית, כפי שהיא נקבעה בלבם של היהודים במשך כל הדורות, למן תקופת התנ"ך על לימינו.לפני רוב הפרקים ניתנו מבואות קצרים להסברת אופיו של הקשר הגורדי הזה בין העם לבירתו בכל תקופה ותקופה. נוספו עליהם נספחים של מידע שימושי, ראשוני, על ירושלים לדורותיה, ובייחוד על התפתחותה כעיר בעלת רוב יהודי במאה וחמישים השנים האחרונות....

7.
8.
9.
10.
11.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ