דנה תמיד היתה מצחיקה. גם כשהיה קשה היא תמיד שמרה על קור רוח וחוש הומור. כשהייתי על ערש דווי היא חייכה ואמרה שאני נראה זוועה ושאם אני אמשיך להיראות ככה אז עדיף לי למות כי סקס אני לא אקבל. היא צחקה בקול וקירקרה כאילו זה הדבר הכי מצחיק שנאמר אי פעם. אני, שאהבתי את חוש ההומור שלה, השתדלתי לחייך. היא הייתה טיפשה ואולי לא כל כך מצחיקה, אבל היא הייתה שלי ואני לא רציתי למות לבד....