“... נהגנו לחכות למיליק כמעט כל ערב, במקומות שונים, עד שעה מאוחרת בלילה. מיליק היה בא רק לעיתים. ערב אחד הופיע לפגישה ושאל: "מדוע לא חיכיתם לי אמש?" הופתעתי: בערב הקודם חיכינו לו עד סמוך לשעה אחת בלילה. "חיכינו לך כל הערב," אמרתי. "אז מדוע לא חיכיתם עוד?" שאל. "חיכינו כמעט עד שעה אחת," אמרתי. "וכי עד מתי היינו צריכים לחכות?" "עד הסוף," ענה מיליק. מאותו יום חיכינו עוד יותר מאוחר והיינו מתבדחי”

“... נהגנו לחכות למיליק כמעט כל ערב, במקומות שונים, עד שעה מאוחרת בלילה. מיליק היה בא רק לעיתים. ערב אחד הופיע לפגישה ושאל: "מדוע לא חיכיתם לי אמש?" הופתעתי: בערב הקודם חיכינו לו עד סמוך לשעה אחת בלילה. "חיכינו לך כל הערב," אמרתי. "אז מדוע לא חיכיתם עוד?" שאל. "חיכינו כמעט עד שעה אחת," אמרתי. "וכי עד מתי היינו צריכים לחכות?" "עד הסוף," ענה מיליק. מאותו יום חיכינו עוד יותר מאוחר והיינו מתבדחי”