הכל התחיל בנסיעה לצפת, לפני יותר מעשרים שנה. לברוח קצת. לצאת קצת. לחפש קצת. כבר באוטובוס נולדה לי מנגינה למילים "צא מן התבה" מפרשת נח. הבחור במושב לידי באוטובוס שאל אותי מה אני מזמזם. שרתי לו את הניגון והוא הצטרף. אחר כך המושב שלפנינו החל לשיר, ומשם והלאה כמעט כל הנוסעים החלו מפזמים איתי. שאלו אותי: למה בחרת בפסוק הזה? למה התכוונת? מאיזו תיבה יוצאים? עניתי מה שעניתי, אבל שמחתי בלבי. הרי זו הייתה כוונתי: שישאלו. מוזיקה אינה אמורה לתת תשובות. מוזיקה רוצה לעורר את לבך, לחפש, להתפעל. אתה שר ניגון כמה פעמים. אם הוא אמיתי, הוא יתחיל לשיר אותך. בספר זה מתערבבים דמויות, זכרונות, תובנות, שהם מעין מתנות רוחניות שאספתי בדרכי. מהם ביער עין זיתים בשעות שלפני השקיעה, ומהם רכון על הסטנדר. ר' שלמה'לה קרליבך, מורי המלחין אנדרה היידו, סבתי במלחמת העולם, אותיות הגמרא, הסיפור החסידי – כולם לוחשים אליי ניגון חרישי, ורציתי לשתף בו אתכם. * החיים כניגון הוא מעין ספר מסע אישי. שזורים בו שירים עם תובנות, וסיפורים קצרים לצד רעיונות ברוח החסידות, שנכתבו בתחנות חיים שונות, עברו דרך הדף או הפסנתר, ופונים אל מיתרי לבו של הקורא....