הספר מציג את מרכיביו העיקריים של דימוי חזותי. באמצעות התבוננות חודרת ומודרכת בדימויים אלה הוא מקנה את עיקרי ה"שפה" החזותית. הכרת התפקידים והמאפיינים של מרכיביו הצורניים של הדימוי החזותי: קו, צורה, צבע, האנשות חזותיות, משחקי מלים, כפל משמעויות וכדומה....

בין שאר התכונות שהתנועה הציונית ביקשה לטפח ב"יהודי חדש" היתה המודעות להיבטים החזותיים של הקיום האנושי. מאות שנות גולה וניתוק מן הnולדת הטבעית גזלו מן היהודי ערכים אסתטיים והעמידו בראש הסולם של הפעילות היצירתית את המילה הכתובה. אמנים ואסתטיקנים שחברו לתנועה בראשיתה, התגייסו למשימה, והמימסד הציוני מיהר להכיר בכוחה ובחשיבותה של האמנות החזותית כאמצעי תעמולתי רב עוצמה. היסטוריון האמנות, הד"ר אליק מישורי, חושף בספרו המרתק את תהליך תרגומן של אבני היסוד של הרעיון הציוני למונחים גרפיים, ומאתר את המקורות הטקסטואליים לסמלים חזותיים אלה. כשהוא מעמיד לבחינה מיבחר מייצג מאוצר הסימבוליקה הישראלית החזותית, מראשיתה ועד לימינו אלה, בולט ומזדקר רצונה של התנועה הציונית להעמיד הנגדה חד - משמעית בין העבר הגלותי להווה של עידן התחייה: "בת ציון השבויה" הופכת ל"בת ציון המשתחררת"; "מנורת המקדש" ובעלי חיים מיתיים, כמו "גור אריה יהודה", זוכים להארות ולמשמעויות חדשות. המוטיבים החזותיים מצויים בסמלים, בנסים, בדגלים, במטבעות ובשטרות כסף, בבולים, בשלטים, בכרזות וביום - יום הארצישראלי והישראלי, המשדר מסרים ציוניים. בחינתו של המחבר מאירה היבטים חדשים ולא צפויים בהיסטוריה שלנו, ומגלה מימדים של התפתחות ודינאמיקה החסרים בתיאורים ההיסטוריים השגרתיים של הרעיון והמעשה הציוניים. כשהוא דן במימצאיו ומתאר אותם, עומד אליק מישורי גם על הבעיות שניצבו לפני מעצבי הסמלים החזותיים המודרניים, בניסיונם היצירתי להגיע לתמצות צורני מרבי, שישרת את המטרות של המסר המשודר לצופה. שורו הביטו וראו הוא חיבור מאלף המאיר היבט נוסף ולא נחקר עד כה של הסיפור הציוני....

לקראת יום הולדתו החמישים של ח"נ ביאליק יצאה לאור ב"הוצאת חובבי השירה העברית" בברלין מהדורה ביבליוגרפית מהודרת של כתביו (1923); ארבעת כרכי המהדורה עוצבו בידי האמן יוסף בּוּדְקוֹ, שחי ופעל בברלין באותה תקופה. השותפים להפקה ולהוצאה לאור של מהדורת היובל השכילו לאחד ביצירתם המיוחדת במינה את מאפייני המסורת היהודית החזותית עם עקרונות הטיפוגרפיה המודרנית. חוקר התרבות הד"ר אליק מישורי מגולל בספרו המרתק את פרשת היחסים המורכבת והסבוכה בין המחבר, המעצב והמו"ל, וחושף את פרטי המפגש בין שניים מנציגיה המובהקים של התרבות היהודית בת הזמן בשני מימדיה: המילולי והחזותי ברגעי התגבשותם המרשימים. המחבר בוחן ומנתח את שלבי ההכרעות האמנותיות בכל פרט מפרטי מכלול העיצוב, ומתאר את המשא ומתן המורכב והמאלף בין האמן למשורר, אגב חשיפת יחסו של האמן למילולי והערותיו של המשורר על היסוד החזותי. הספר מגלה היבטים חדשים, לא צפויים ומפתיעים, בתמורה המהפכנית שהתחוללה בראשית המאה העשרים ביחסה של היהדות לחזותי. שיתוף הפעולה בין בודקו לביאליק חולל הרמוניה ייחודית ומפעימה בין המילה העברית לייצוגה החזותי. ניתוח המקורות מלמד על זיקתו של בודקו למסורת האמנות היהודית העממית ולעיצוב ועיטור כתבי יד יהודיים מימי הביניים ומעידן הרנסנס. המחבר נעזר בבחינה הצורנית והאיקונוגרפית כדי לעמוד על פרשנותו הייחודית של בודקו לטקסטים של ביאליק, כפי שהם משתקפים באיוריו לציוריו, לסיפוריו ולדברי הספרות שנכללו במהדורה. "לצייר בעברית" מעלה תרומה חשובה ומקורית לחקר חלקה של האמנות היהודית בעיצוב התרבות היהודית המודרנית, ומעמיד פרשנות חדשה ומאירת עיניים ליצירתו של המשורר הלאומי....

בספרו מעורר ההשראה של אליק מישורי אירועים וחומרים היסטוריים אמתיים משמשים בערבוביה לצד מצבים מומצאים-בדיוניים. העלילה מספרת על מפגשים (שלא התקיימו) בין בּוֹרִיס שַץ, אשר הקים וניהל בירושלים את בית הספר לאמנות ואוּמנות "בצלאל", לבין מַחמוּד מוּח'תַאר, הפַּסָּל הלאומי של מצריים. הם נפגשים בשנת 1925 על סיפון אנייה המובילה אותם מאלכסנדריה למרסיי, ובהמשך, בפריז ובקהיר. שץ ומוּח'תַאר פותחים בעמידה על השוני בין "יהדוּת" ל"עִבריוּת", לצד השוני בין "ערביוּת" ל"מצריוּת-פַּרעוֹנִית". השיחות והוויכוחים שהם מנהלים חושפים את ניסיונותיהם ליצור ביטוי חזותי-חילוני ללאומיוּת של שתי התרבויות במזרח התיכון של אותם ימים. הקרבה ביניהם הולכת ומתגבשת בשל הטרגיוּת המאפיינת את אכזבתם מיחסם העוין ומלא הבוז, הן מצד הממסדים הפוליטיים בירושלים ובקהיר והן מצד עמיתיהם למקצוע. על אף השיחות שלא התקיימו, הרי שהחלפת הרעיונות ומציאת המכנה המשותף בין שני שדות האמנות שבהם פעלו השניים אינן בדיוניות כלל – הן מהוות שיקוף למציאות האמיתית של דורם, ואולי גם של דורנו. אליק מישורי הוא היסטוריון אמנות, מבקר וחוקר מקורות האמנות הישראלית וזיקתה למסורת היהודית ולמחשבה הציונית. מבין ספריו: Secularizing the Sacred: Aspects of Israeli Visual Culture (Brill, 2018); "מ'אפקים חדשים' ל'רוח אחרת': אמנות ישראלית 1988-1948" (2019)....

קטלוג תערוכה בעברית ובאנגלית עם שער נוסף, ספטמבר-אוקטובר 1995. Catalogue for the exhibition held at the Artists' House, Tel Aviv in cooperation with the Association of Painters and Sculptors in Israel, September-October 1995. Hebrew and English....