זכה בפרס הרב קוק לספרי מחקר וספרי עזר תורניים לשנת תשנ``ח. החיבור שלפנינו הוא מחקר ראשון בסוגו, הדן בתולדות הספר העברי. המחבר תוחם חמש תקופות מראשיתו של הספר העברי עד לתקופתנו, ובכרך זה הוא מייחד את הדיון לשתי תקופות – תקופת כתבי היד, ותקופת הדפוס עד להמצאת דפוס הצילום. סוגיית ההגהות – אחד העמודים החשובים בתולדות הספר העברי נדונה בהרחבה. המחבר מביא מעתיקים וחכמים כאחד שנטלו חלק בכתיבת הגהות במשך הדורות, אם בגיליון הספר גופו או כיצירה עצמאית. בנוסף לכך מקדיש המחבר כמה פרקים בספר לרבנים נודעים, שעסקו הרבה בהגהות, כמו מהרש``ל, ר` בצלאל אשכנזי, הב``ח, הגר``א, בעל דקדוקי סופרים ועוד. החיבור מיועד לתלמידי חכמים, לחוקרים, לקורא המשכיל, ולכל אוהבי הספר העברי. ספר זה, `עמודים בתולדות הספר העברי – הגהות ומגיהים`, ראה אור בראשונה בשנה תשנ``ו וזכה בפרס עיריית תל־אביב-יפו, על שם הרב קוק, לספרי מחקר ועזר תורניים (תשנ``ז). עתה הוא מופיע במהדורה שנייה, מורחבת ומעודכנת....

החיבור שלפנינו הוא `עמוד` שני בתולדות הספר העברי, ומצטרף ל`עמוד` הראשון שהיה מוקדש להגהות ומגיהים. החיבור עוסק בתחום שלא נדון עד עתה במחקר והוא דרכי כתיבתו של הספר העברי. המחבר דן בעיקר בתקופת כתבי היד, ולעתים, לצורך בירור עניינים מסויימים, הוא עוסק אף בתקופת הדפוס. החיבור כולל שני חלקים עיקריים. בחלק הראשון דן המחבר בדרכי הכתיבה של ספר. מקום רב מוקדש לדיון במשמעות המושג מהדורות על כל היבטיו השונים. כמו כן נדונה בהרחבה הדרך המיוחדת של כתיבת תשובות. בחלק השני דן המחבר בספר עצמו, היינו: האם נמסר שמו של המחבר, מי קבע את שם הספר, מה היה מבנהו, כיצד נחלק הספר, מה היו שמות החלקים, ועוד. פרק מיוחד ורחב, הכולל גם נספח, מוקדש לכתיבת שם שמים, ובו יש דיון מסויים גם בתקופת הדפוס. החיבור מיועד לתלמידי חכמים, לחוקרים, לקורא המשכיל, ולכל אוהבי הספר העברי....