» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (8):
מתישהו,
מדעי החברה - תקשורת,
הדרכה ועיון - למבוגרים,
האוניברסיטה הפתוחה,
תרבות CALTURE,
ספרי לימוד,
ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה,
ספרים שקראתי- צבא ביטחון פוליטיקה היסטוריה,
|
6.
|
|
מה המשותף להופעותיו הקבועות של חסן נסראללה בערוצי הטלוויזיה בישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה, לריאיונות עם מחבלים עם "דם על הידיים" במהלך האינתיפאדה של שנות ה-2000, ולהפיכתם של "אנשים פשוטים" מן הצד הישראלי והפלסטיני לדמויות חדשותיות בשנים האחרונות? התשובות לשאלות אלו ולאחרות ביחס לתפקודם של עיתונאים בעת משבר, תתגלינה בספר זה.
התקשורת בעיתות מלחמה וטרור מציע הסברים לשינוי הדרמטי בדרכי הכיסוי של סכסוכים ומתאר את השלכותיו. השינוי בא לידי ביטוי בהפיכתן של דמויות, שבעבר נתפסו כשוליות או כמאיימות למקורות חדשותיים מרכזיים: מחבלים, מנהיגי מדינות אויב, "אנשים פשוטים" משני צידי הסכסוך ואפילו העיתונאים ההופכים לעיתים לגיבורים בסיפורי הקונפליקט שהם עצמם טווים. בנוסף, הספר דן גם במעמדן המשתנה של תמונות ומילים בעת סכסוך ובמעבר בעשורים האחרונים מכיסוי תקשורתי של טקסי שלום חגיגיים למחזות ראווה של מלחמות וטרור.
תמר ליבס היא פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. היא פירסמה מאמרים וספרים בתחומי התרבות הפופולרית, התקשורת הפוליטית וההיסטוריה של אמצעי התקשורת.
ד"ר זוהר קמפף הוא מרצה במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. הוא פירסם פרקים ומאמרים בתחומי חקר השיח, התקשורת הפוליטית והעיתונאות.
הספר רואה אור בסדרת הביטחון הלאומי של ספריית "אוניברסיטה משודרת"....
|
7.
|
|
כאשר אנו מתבוננים בתקשורת כתרבות, אנו מניחים שתוצרי תקשורת ההמונים הם טקסטים המכילים דימויים, נרטיבים וסמלים משותפים, ואלה מבנים את חיי היומיום של קוראים, מאזינים וצופים ואף את ההיסטוריה האישית, הלאומית והגלובלית. הגישה לתקשורת כתרבות שנציג בקורס תקשורת כתרבות תופסת את מקומה של גישה אליטיסטית, שלא ראתה בתרבות הפופולרית תופעה הראויה להתבוננות ולניתוח ואף לא מקור לתובנות לגבי החברה.
על פי התפיסה המוצגת כאן, מגוון ערוצי התקשורת המתרבים והמשתנים ממלאים תפקיד מרכזי בחיי הפרט והחברה. זוהי סביבה חובקת-כול, שבאמצעותה מספרות לעצמן הקהילות המקומיות, הלאומיות והגלובליות את המיתוסים המרכזיים של קיומן. יש הרואים בסביבה סמלית זו ישות אחידה וחד-ממדית, ואילו אחרים רואים אותה כארגז הכלים התרבותי שמתוכו אנו מוזמנים לבחור סיפורים, שירים, מוזיקה ודימויים חזותיים המתאימים לזמן למקום,
למצב הרוח ולהרכב הנוכחים. מגוון הכלים שבארגז פורצים ערוצים חדשים למחשבה, לנושאי שיחה והתייעצות ולדרכי פעולה הם מפגישים אותנו עם מה שלא הכרנו קודם ועם מה ששכן במעמקי הזיכרון. הסדרה כוללת שלושה כרכים. כל אחד מכיל מבואות, פרקים מספרים ומאמרים, שכמה מהם תורגמו במיוחד לקורס זה. המאמרים ופרקי הספרים נועדו לאפשר העמקה תיאורטית בתובנות המצויות במקורות, פגישה עם מקרי בוחן רלוונטיים והיכרות עם כלי מחקר וניתוח המשמשים את הפועלים בגישה שנציג.
בכרך א (מדיה כסביבת תרבות היומיום: עכשווי והיסטורי משתלבים) מוצגים העקרונות התיאורטיים של גישת תקשורת כתרבות אל מול גישות אחרות במדעי החברה העוסקות בנושאים דומים - גישת השימושים והסיפוקים והגישה האידיאולוגית....
|
8.
|
|
מה המשותף להופעותיו הקבועות של חסן נסראללה בערוצי הטלוויזיה בישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה, לריאיונות עם מחבלים עם "דם על הידיים" במהלך האינתיפאדה של שנות ה-2000, ולהפיכתם של "אנשים פשוטים" מן הצד הישראלי והפלסטיני לדמויות חדשותיות בשנים האחרונות? התשובות לשאלות אלו ולאחרות ביחס לתפקודם של עיתונאים בעת משבר, תתגלינה בספר זה.
התקשורת בעיתות מלחמה וטרור מציע הסברים לשינוי הדרמטי בדרכי הכיסוי של סכסוכים ומתאר את השלכותיו. השינוי בא לידי ביטוי בהפיכתן של דמויות, שבעבר נתפסו כשוליות או כמאיימות למקורות חדשותיים מרכזיים: מחבלים, מנהיגי מדינות אויב, "אנשים פשוטים" משני צידי הסכסוך ואפילו העיתונאים ההופכים לעיתים לגיבורים בסיפורי הקונפליקט שהם עצמם טווים. בנוסף, הספר דן גם במעמדן המשתנה של תמונות ומילים בעת סכסוך ובמעבר בעשורים האחרונים מכיסוי תקשורתי של טקסי שלום חגיגיים למחזות ראווה של מלחמות וטרור....
|
10.
|
|
כאשר אנו מתבוננים בתקשורת כתרבות, אנו מניחים שתוצרי תקשורת ההמונים הם טקסטים המכילים דימויים, נרטיבים וסמלים משותפים, ואלה מבנים את חיי היומיום של קוראים, מאזינים וצופים ואף את ההיסטוריה האישית, הלאומית והגלובלית. הגישה לתקשורת כתרבות שנציג בקורס תקשורת כתרבות תופסת את מקומה של גישה אליטיסטית, שלא ראתה בתרבות הפופולרית תופעה הראויה להתבוננות ולניתוח ואף לא מקור לתובנות לגבי החברה.
על פי התפיסה המוצגת כאן, מגוון ערוצי התקשורת המתרבים והמשתנים ממלאים תפקיד מרכזי בחיי הפרט והחברה. זוהי סביבה חובקת-כול, שבאמצעותה מספרות לעצמן הקהילות המקומיות, הלאומיות והגלובליות את המיתוסים המרכזיים של קיומן. יש הרואים בסביבה סמלית זו ישות אחידה וחד-ממדית, ואילו אחרים רואים אותה כארגז הכלים התרבותי שמתוכו אנו מוזמנים לבחור סיפורים, שירים, מוזיקה ודימויים חזותיים המתאימים לזמן למקום,
למצב הרוח ולהרכב הנוכחים. מגוון הכלים שבארגז פורצים ערוצים חדשים למחשבה, לנושאי שיחה והתייעצות ולדרכי פעולה הם מפגישים אותנו עם מה שלא הכרנו קודם ועם מה ששכן במעמקי הזיכרון. הסדרה כוללת שלושה כרכים. כל אחד מכיל מבואות, פרקים מספרים ומאמרים, שכמה מהם תורגמו במיוחד לקורס זה. המאמרים ופרקי הספרים נועדו לאפשר העמקה תיאורטית בתובנות המצויות במקורות, פגישה עם מקרי בוחן רלוונטיים והיכרות עם כלי מחקר וניתוח המשמשים את הפועלים בגישה שנציג.
כרך ב (מבט מבפנים על עולם התקשורת: מקום, זמן, מפיקים ותכנים) עוסק ברכיבים השונים של תהליך התקשורת מנקודת המבט של גישת תקשורת כתרבות - ההפקה, התוכן, ההקשר והטכנולוגיה - בהקשרים היסטוריים שונים....
|
|